הסנהדרין, יבנה, ישראל

יום כיפור
^{ויקרא טז:א-ל, ויקרא יח:א-ל, ישעיהו נז:יד – נח:יד, ספר יונה א:א – ד:יא, מיכה ז:יח-כ}

הטקסטים של יום כיפור מדברים על תשובה ורחמים אלוהיים. פרק ט״ז בויקרא מתאר את טקס השעיר לעזאזל, סמל לכפרה, הפרק ה-י״ח עוסק במוסר ובקדושה, בעוד שהטקסט מישעיהו קורא לתשובה ולצדק חברתי. ספר יונה מראה שהסליחה נגישה לכולם, ומיכה מדגיש את חסד האל כלפי החוטאים המתקנים.

ויקרא טז:ל
כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ.

תלמיד של הילל⁽¹⁾, רבי יוחנן בן זכאי⁽²⁾, אחד החכמים המרכזיים לאחר חורבן בית המקדש, יסד את הסנהדרין⁽³⁾ ביבנה. האספה הזו, המונה 71 חכמים, שיחקה תפקיד מכריע בשימור המסורת היהודית ובפיתוח פרקטיקות דתיות. רבי עקיבא⁽⁴⁾ למד ביבנה בהשפעת חכמים כמו רבי אליעזר בן הורקנוס⁽⁵⁾ ורבי יהושע בן חנניה⁽⁶⁾, שהיו תלמידים של רבי יוחנן בן זכאי.
רבי עקיבא זוכה לזכות שהסדיר את טקס יום כיפור, ארגן את התפילות, הווידויים הציבוריים ואת טקס העבודות⁽⁸⁾. בזכות עבודתו ועבודת חכמים אחרים, היהדות הצליחה להתאים את עצמה למציאות החדשה, תוך דגש על לימוד התורה ותפילה.
חפירות ארכיאולוגיות ביבנה, המנוהלות על ידי צוותים מהרשות העתיקות בישראל ⁽⁹⁾ מאז שנות ה-2000, חשפו שאריות מתקופת הבית השני. בין הממצאים ישנם מרכיבים הקשורים לסנהדרין, כמו כתובות בעברית, חפצים טקסיים ומבנים למגורים.

⁽¹⁾ הילל הזקן הוא חכם מהמאה ה-1 לפני הספירה. הוא יסד את אחת משתי השיטות המרכזיות לפרשנות התורה, בית הילל. הוא מתנגד לעיתים קרובות לשמאי בשאלות הלכה, ורוב ההחלטות המשפטיות עוקבות אחרי דעתו. כנשיא הסנהדרין, הוא בולט באינטליגנציה, צניעות ופתיחות מחשבתית.
⁽²⁾ רבי יוחנן בן זכאי, חכם ידוע על תפקידו המרכזי בשימור היהדות, יסד את הסנהדרין ביבנה, שם הקים יסודות להלכה וללימוד התורה. הוא ידוע באימרה שלו: “יהא ביתך פתוח לרווחה לתלמידי חכמים” (פרקי אבות 1:4).
⁽³⁾ תנאים (יחיד תנה) מתייחס לחכמים היהודים מתקופת הבית השני ומשנה (כ-10-220 לספירה) אשר תרמו להעברת והוראת התורה שבעל פה.
⁽⁴⁾ הסנהדרין היא אספה המורכבת מ-71 חברים, כולל נשיא (נשיא), סגן נשיא (אב בית דין) ו-69 חכמים, האחראים לשפוט ולפרש את החוק היהודי. בתחילה היא התכנסה בבית המקדש בירושלים, לפני שהועברה ליבנה לאחר חורבן המקדש. סנהדרין זו חיונית להמשכיות החיים היהודיים ולפרשנות החוק היהודי.
⁽⁵⁾ רבי עקיבא הוא חכם ומרטיר יהודי מהמאה ה-1 וה-2. בתחילה רועה צאן, הוא הופך לתנה בולט. כמייסד של בית מדרש משפיע, הוא ידוע בפרשנויותיו לתורה, לעיתים קרובות יותר מקלות מאלה של שמאי, עם רוב ההחלטות ההלכתיות עוקבות אחרי דעתו.
⁽⁶⁾ רבי אליעזר בן הורקנוס הוא תנא מהמאה ה-1, ידוע בעמדותיו הקפדניות לגבי החוק היהודי. הוא מדافع נחרץ של המסורת שבעל פה, ולעיתים קרובות לא מסכים עם בני זמנו בשאלות הלכתיות.
⁽⁷⁾ רבי יהושע בן חנניה הוא תנא מהמאה ה-1, ידוע בעימותים אינטלקטואליים עם רבי אליעזר בן הורקנוס, ולעיתים מאמץ גישה גמישה ומעשית בהבנת החוק היהודי.
⁽⁸⁾ העבודות מתייחסות לטקס המבוצע על ידי הכהן הגדול ביום כיפור. מאז חורבן המקדש, טקס זה מאפשר למתפלל להזדהות עם הכהן הגדול, ובכך להדגיש את חשיבות הכפרה והטהרה.
⁽⁹⁾ רשות העתיקות בישראל (AAI): סוכנות ממשלתית שהוקמה בשנת 1960, אחראית על הגנת, לימוד ושימור המורשת הארכיאולוגית והתרבותית של המדינה.

---