חודש: ינואר 2022

הפרשה מתחילה בביטוי וְאֵלֶּה המכניס מימד חדש למה שנוסח קודם לכן. זוהי המשכיות של עשרת הדברות. בפרשה זו מתפרסמים חוקים בנושאים הבאים: האלמנה, היתום, הכלה, ההורים, העבד, הנכרי, המתגייר, בתי הדין, השופטים, הנזק שנגרם לזולת, הנסיכים, עבודת אלילים, שבת. , שמיטה, פסטיבלים וכו
היתום של הגטו (L’Orfana Del Ghetto) רומן שנכתב על ידי קרולינה אינברנציו ב-1899, נותן תובנה על החיים בגטו קונאו שבו ממוקם בית הכנסת שנבנה ב-1611. בשנת 1884 שופץ בית הכנסת לחלוטין בסגנון הבארוק, ונוספת חזית הנפתחת לרחוב בשתי דלתות מקושתות המזכירות את טבלאות החוק. בקומת הקרקע ספרייה אוספת טקסטים על ההיסטוריה של יהודי פיימונטה. בקומה הראשונה באולם התפילה יש קשת עץ מצוירת, דוגמה לסגנון הבארוק הוונציאני. בקומה השנייה נמצאת  עזרת נשים‎
 הקהילה היהודית של קונאו הייתה פעם אחת הגדולות בפיימונטה. כעת מצטמצם למספר משפחות, אולם בית הכנסת עדיין בשימוש
.

עשר המילים נקראות במהלך העלייה השישית (כ’:ב’-יז’). עשרת האמרות כתובות בשתי פרשיות, זו של יתרו וזו של ואתחנן

לעיתים מתעוררת מחלוקת האם על המאמינים לעמוד או לא במהלך הקריאה. עמידה על רגל יכולה להיות מתן חשיבות רבה יותר לעשרת המילים הללו מאשר לשאר התורה

בבית הכנסת של סובוטיקה הונחו לוחות חוק בראש הכניסה הראשית ומעל להח”ל. הוא השני בגודלו באירופה. הוא תוכנן על ידי האדריכלים מרסל קומור ודזסו ג’קאב. חלונות הוויטראז’ מגיעים מבית המלאכה של מיכסה רוט והקרמיקה מזסולניי. הוא אופייני לסגנון הפרישה-הונגרי (זרם של ארט-נובו). הוא נכלל ברשימת המונומנטים התרבותיים בעלי חשיבות יוצאת דופן של הרפובליקה של סרביה. הוא שופץ במרץ 2018

לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית כ-6,000, מתוכם רק כ-1,000 שרדו את השואה. כיום חיים בסובוטיקה רק 200 יהודים

ט”ו בשבט הוא חג של מוסד רבנים. היא מכונה במשנה ראש השנה של האילנות. בדחיפה של המקובלים של צפת, ט”ו בשבט הופך לחגיגת התחדשות ארץ ישראל. ב-1890, כדי לחגוג את ט”ו בשבט ברוח המקובלים, לקח רבי זאב יעבץ (נפטר תרפ”ד, שבט י”ח) את תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב. בשנת 1907, בהמשכיות זו ולזכר תיאודור הרצל, נטעה הקק”ל את היער הראשון בישראל בהולדה. זה מורכב בעיקר מעצי זית.
בית הכנסת אבוהב הוא בית כנסת ספרדי שנבנה במאה ה-16 בצפת. אדריכלות המבנה בהשראת משנתו הקבלית של רבי יצחק אבוהב, מגדולי חכמי קסטיליה במאה ה-15. בין תלמידיו היה רבי יעקב בירב, שהתיישב בצפת והפך לאחד מחכמי העיר המובילים. אולי הוא שהביא את ספר התורה העתיק ביותר מצפת שכתב יצחק אבוהב. בית הכנסת ניזוק ברעידת האדמה של 1837.
הציורים הנוכחיים הם של האמנית הישראלית ציונה תגר: עצים, סמלי שבטי ישראל, כלי נגינה המשמשים בבית המקדש, 4 כתרים (תורה, כהונה, מלכות וגאולה)

שבת שירה, פרשת בשלח ,שמות יג, יז–יז, טז.

פרשת בשלח מכילה את השירה (ט”ו, א-י”ח) ששרו במקהלה על ידי משה והעברים ואת שירת הנשים (ט”ו, כ”א-כא) ששרה מרים והנשים. באשר להפטרה (שופטים ד’ ד’-ה’ ל”א), יש בה את השיר (ה’, א-ל”א) של דבורה וברק.

הלויים שרו בבית המקדש, אך הופעתה של השירה המודרנית בבית הכנסת הופיעה רק במאה ה-17. במאה ה-19 נקראו בתי כנסת שהטקס שלהם היה מלווה בשירת מקהלה כונו בתי כנסת מקהלה.

היהודים קיבלו אזרחות מהדוכס הגדול ויטולד ב-1389 והתיישבו בהרודנה (גרודנה). במאה ה-19 יותר מ-60% מהאוכלוסייה היו יהודים. בעיר יש אז בתי כנסת וישיבות רבים. בית הכנסת הפזמון הגדול של הרודנה נבנה על ידי איליה פרונקין, בין השנים 1902 ל-1905, בסגנון אקלקטי מאוד, בהשראת האמנות המורית, בשטחם של שני בתי כנסת לשעבר, שנהרסו במהלך שריפות, האחד ב-1677 והשני ב-1899. 1941 , פנים בית הכנסת הושחת על ידי הנאצים ולעיטור העשיר נגרם נזק כבד. בתקופת ברית המועצות (1944-1991) שימש כמחסן. בשנת 1991 הוא הוחזר לקהילה היהודית (0.3% מהאוכלוסייה) ובוצע שיקום מלא בין השנים 2012-2015.

פרשת בא, שמות י,א – יג,טז.
ה’ שולח את שלוש המכות האחרונות: ארבה, חושך ומוות בכורות.

בתי כנסת היו רבים בערים הגדולות הראשיות של אלג’יריה, אך גם בכפרים קטנים מאוד מרוחקים שבהם הייתה נהוגה יהדות עתיקה מאוד שהייתה קיימת לעתים קרובות לאסלאם.

העיר לגאואט ממוקמת בעוד מזי, מדרום-מזרח לאסיף דג’בל אמור למרגלות האטלס הסהרה; יש בו מטע דקלים עצום, שבצלו מגדלים כמה דגנים ועצי פרי. היהודים כבשו את החלק התחתון של מחוזות אחלף ואולד סרגוין. הם עשו עבודות כבדות ומלוכלכות. היהודים היו כפופים ופועלים בשירות המוסלמים. שנת 1967 מציינת את עזיבתה של היהודי האחרון מלגואט, אישה במקרה זה.

אזור לגאואט נאלץ לעבור במהלך אביב 1933 פלישה של ארבה בחשיבותה עד כדי כך שהתושבים העתיקים ביותר לא זכרו שראו אחד  דומה.

בשנת 2020 פלש ארבה למזרח אפריקה. 360 מיליארד ארבה טרפו את היבולים בקצב מפחיד. מומחים מארגון המזון והחקלאות  (FAO) מאמינים שהנגע הזה עלול להחמיר הרבה יותר בחודשים הקרובים ושהחרקים יפלשו לצפון אפריקה ולמזרח התיכון.

העננים הענקיים האלה של חגבים הופכים את השמים לחושך כדי להסתיר את השמש. אם לא ייבדק, זה עלול להוביל למיליוני מק