במדבר
במדבר א, א – ד, כ • הושע ב, א–כב • פרקי אבות, פרק ו (פרק קניין תורה [1])
במדבר, משה עורך את מפקד בני ישראל, מארגן את חניית השבטים סביב המשכן ומפקיד בידי הלוויים את תפקידיהם. המדבר אינו רק מרחב מעבר, אלא הופך למקום שבו העם מתגבש ומקבל שליחות קולקטיבית.
הנביא הושע מתאר את המדבר כמקום של שיבה ושל מציאת הדיבור מחדש. במרחב חשוף זה ניתן לשקם את הקשר.
הושע ב, טז [2]
לָכֵן, הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל-לִבָּהּ.
על סף המדבר, בקסאר אמזרו שליד זאגורה, שכן כפר מבוצר זה הקשור היסטורית לנתיבי השיירות של הסהרה [3]. הוא שיכן קהילה יהודית כפרית ונווה-מדברית מדרום מרוקו, השייכת לקבוצה שניתן להגדיר כיהדות יהודית-ברברית [4].
לאורך עמק הדרעא כולו, צורפות ועבודת כסף [5] היו מלאכות מקומיות מסורתיות, אשר בוצעו בעיקר על ידי אמנים יהודים.
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, עזבו היהודים בהדרגה את אמזרו ועלו לישראל, על רקע התקופה שלאחר קבלת העצמאות. עזיבתן של המשפחות האחרונות התרחשה סביב השנים 1962–1963.
בית הכנסת של אמזרו, הבנוי מלבני בוץ (פיזה), שרד עד ימינו בלב הקסאר, בתוך המלאח הישן. ארון הקודש שלו חצוב בקיר המזרחי, ותקרתו נשענת על קורות עץ דקל בהתאם לטכניקות הבנייה המסורתיות.
[1] קניין תורה הוא השם המסורתי שניתן לפרק ו' של פרקי אבות. פרק זה מדגיש את ערך לימוד התורה ואת המידות שבאמצעותן היא נרכשת, ובראשן רשימת מ"ח (48) הדברים שהתורה נקנית בהם.
[2] לשון נקבה: הושע משתמש בדימוי של רעיה כדי לבטא את מערכת היחסים בין אלוהים לישראל.
[3] הקשר היסטורי: קסאר אמזרו מהווה חלק ממערך הכפרים המבוצרים בדרום מרוקו, אשר התפתחו לאורך נתיבי השיירות של הסהרה. מתחמים אלו עיצבו את המגורים, המסחר וחיי הקהילה של תושבי נאות המדבר, מוסלמים ויהודים כאחד, בעמק הדרעא.
[4] המונח "יהודית-ברברית" מתייחס לגיוון של הקהילות היהודיות במגרב שחיו בסביבה דוברת שפות ברבריות.
[5] עבודת הכסף והצורפות מתועדות כפעילויות מסורתיות בעמק הדרעא, הקשורות היסטורית לנוכחות היהודית בקסורים של האזור.