מערכת בית-המקדש, מוזיאון ירושלים, ישראל

1966

חלק תורת כִּי-תָבוֹא1 עוסק בנושאי הקרבנות והטקסים הקשורים בכניסה אל ארץ ההבטחה. החלק הזה מדגיש את החשיבות של התחייבות לאל והכבוד למצוותיו כדי להגיע לברכתו.

פסוק 26:2 מציין את המקום המוקדש לקרבנות:

“וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַּטֵּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יי אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.”

)

המקום שנבחר זה הוא ירושלים. שני בתי המקדש נבנו שם לפני שנחרבו. במוזיאון ישראל בירושלים, ליד הכנסת והבית המשפט העליון, מוצג מודל2 מרשים של העיר בתקופת בית המקדש השני. בשטח של 2,000 מ”ר, נערך התכנון בקפיצות היקף בניה תחת הפקידה של ההיסטוריון והגיאוגרף הישראלי מיכאל אבי-יונה3 עבור מלון הולילנד4. הוא נפתח ב-1966, והועבר למוזיאון ישראל ב-2006. המודל ביעד 1:50 מחזיק בסדר את בית המקדש השני וכל העיר העתיקה של ירושלים.

1 דברים פרק כ”ו, פסוק א’ עד פרק כ”ט, פסוק ח’
2 פותח במשולש מן כתבי פלביוס יוספוס.
3 מיכאל אבי-יונה (1904 בלבוב, אוקראינה – 1974 בירושלים) היה ארכיאולוג והיסטוריון ישראלי. בשנת 1919, בעת העליה השלישית, הוא הגיע עם הוריו לארץ ישראל המנדטורית.
4 המיזם התממש בשנת 1966 דרך הזמנתו של הבנקאי הנס הקרוך (1887-1970), בעלים של מלון הולילנד, שהקים אותו לזכרו של בנו יעקב, שנפל בקרב במהלך מלחמת העצמאות 1948.

אורבן אדמה, ברקלי, קליפורניה

2010

הפרשה “כי תצא” מגעת במגוון של חוקים והוראות מוסריות, המדגישות את חשיבות הכללה, הצדק החברתי והכבוד לטבע. היא מספקת הנחיות לחיים בהרמוניה עם אחרים וליישום של עקרונות האתיקה היהודית ביומיום.

הפסוק כ”ד:י”ט מדגיש את חשיבות החסד, הסולידריות והאהבה כלפי אלה שבצריכים, בהתאם לעקרונות היהדות:

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ–לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה.

ארגון “אורבן אדמה” מוכתר את הערכים הללו על ידי חיבור בין הפרקטיקה החקלאית, המסורת היהודית והלימודים מתוך התורה. הוא תומך בשיטות חקלאיות קיימות תוך עידוד התפתחות אישית, צדק חברתי וסולידריות בקרב הקהילה. ממוקם ברברקלי המערבית, החווה הקהילתית המייצגת מערכת ערכים דתית, מברכת משתתפים לתכנית במשך שלושה חודשים. המשתתפים מקבלים הכשרה חקלאית ונוגעים למידות רוחניות יהודיות המתבססות על ערכי “חסד”, “צדקה” ו”אהבה”.

1 דדברים כ”א:י” עד כ”ה:י”ט

הבית העליון, רואן, צרפת

~ 1100

הפרשה שופטים1 שאנו קוראים בשבת זו מקושרת ישירות למשפט.

הבית העליון ברואן, שנגלה2 בשנת 1979, נחשב לאחד מהאנדרטאות היהודיות העתיקות ביותר בצרפת. זו אוסף אדריכלי3 בסגנון רומני הנמצא בלב בית המשפט של רואן. הבית שימש גם כבית כנסת וכבית מדרש רבני. חשיבות הקהילה היהודית בימי הביניים ברואן מרמזת על כך שהבניין ייתכן ופעל כבית משפט רבני4. ממד אפילו עמוק יותר היה בו בוודאי המקווה.

החריטה “והבית הזה יהיה עליון”4, החקיקה על קיר, מקשרת את הרעיון של גודל, כבוד ומשפט.

לביקור 👉

1 דברים פרק 16, פסוק 18 – פרק 21, פסוק 9.
2 נורמן גולב, פליאוגרף אמריקאי המתמחה בכתבי יד עבריים ויהודי-ערביים, חשב על גילוי זה לאחר שחקר קלפי עברית המגיעים מגניזת קהיר. היום, אנו יודעים שהיישוב היהודי הראשון בנורמנדי החל מתקופת הגלו-רומית והאימפריה הקרולינגית הקימה “ממלכת יהודית” ברואן.
3 התיאוריה של בניין בשימוש מעורב הוא אשר נמצא על ידי המידעוות והפליאוגרפית הצרפתית ג’ודית אולשווי-שלנגר.
4 השם של מלך ישראל נזכר בפרשה, והחריטה שנותנת שמו לבניין מובאת ממלכים א’ פרק 9, פסוק 8.