בית הכנסת העתיק בעזה

508/509

פרשת נשא, במדבר פסוקים 4, 21 עד 7, 89, מפרטת את משימותיהם של הלויים, ולאחר מכן מסבירה כיצד לטהר את המחנה. הטקסט מדבר אז על חוקי הסוטה והנזיר. לבסוף, הוא מתאר את מנחות הנסיכים.

ההפטרה מספרת את סיפור הולדתו של שמשון (שופטים יג, ב עד כ”ה). נזיר ושופט ישראל, בעל עוצמה פיזית גדולה, שמשון משחרר את ישראל מהפלשתים בעוצמה ובנחישות. הוא מסיר את שערי העיר עזה ומביא אותם על כתפיו לחברון1.
בית הכנסת בעזה היה ללא ספק אחד החשובים באזור במהלך התקופה הביזנטית המוקדמת, לפני שנהרס במהלך הפלישות המוסלמיות של המאה ה-7. למרבה הצער, נותרו מעט עקבות מבניין זה, אך הפסיפסים2 שנמצאו (1965) מעידים על העושר והאיכות של האמנות היהודית של אותה תקופה. במיוחד ראוי לציון המוטיב של דוד המנגן בנבל ומרגיע את החיות.

2 הפסיפסים הועברו למוזיאון הפסיפס השומרוני הטוב שליד מעלה אדומים.

האקדמיה הצבאית, מצפה רמון, ישראל

1971

במדבר, ספר במדבר א’, א’ עד ד’, כ’

פרק זה מניח את התשתית לארגון עם ישראל במדבר ומדגיש את מרכזיותו של בית המקדש ואת חשיבותם של הלויים בשמירתו. הספירה גם עוזרת למדוד את גדולתה של האומה ואת יכולתה להגן על עצמה מפני אויבים פוטנציאליים.

בית הכנסת בקמפוס האקדמיה הצבאית מצפה רמון, הממוקם במדבר הנגב בישראל, הוא דוגמה לחשיבות הדת והמסורת לעם היהודי. במדבר הצחיח הזה, נוכחותו של מבצר הבטון הזה מעידה על נחישותו של העם היהודי לשרוד ולשגשג למרות המכשולים. צורתו הייחודית של בית הכנסת משקפת גם את חשיבותה של הרוחניות בכך שהיא מספקת מקום של תפילה והתבוננות בתוך צנע המדבר.

בית הכנסת היובל, פראג, צ’כיה

1906

בהר – בחוקותי , ויקרא, פסוקים כ”ה, א-כ”ז, ל”ד
פרשת בהר-בחוכותאי מכילה בעיקר את ההלכות הנוגעות לשנת השבתון והיובל. הוא מזכיר את ברית ה’ עם עמו ואת ההבטחה לשובם לארצו.

ויקרא כ”ה, י”ג
בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ.

בית הכנסת היובל1 הוא מבנה יוצא דופן אשר נבנה בתגובה להרס של מקומות תפילה רבים במהלך שיפוץ העיר בסוף המאה ה-19. האדריכלים וילהלם שטיאסני ופרנטישק פרוהליך יצרו סינתזה של זרמים ארכיטקטוניים שונים, בשילוב אלמנטים של ארט נובו, היספאנו-מורית והפרידה הווינאית. נפתח לתפילה בשנת תרס”ו לרגל חג שמחת תורה. בית הכנסת היובל הוא מקום תפילה ייחודי, המשמח את המבקרים באלמנטים דקורטיביים ובעיצוב יוצא דופן.

1 בית הכנסת חייב את שמו לחגיגת היובל של הקיסר פרנץ יוזף הראשון מאוסטריה בשנת 1898, לציון חמישים שנה למלכותו. הוא מכונה גם בית הכנסת בירושלים, בהתייחס לרחוב בו הוא נמצא.

בית הכנסת טרנור, דבלין, אירלנד

1953

אמֹר, ויקרא כ”א א’ עד כ”ד כ”ג

הקטע מתחיל בהלכות ספציפיות לכהנים ובכללים לגבי השירות בבית המקדש. החלק השני נותן את לוח השנה הליטורגי: שבת (23.3), פסח (23.5), עומר (23.10), שבועות (23.16), ראש השנה (23.24), יום כיפור (23.27), סוכות (23.34), שמיני עצרת (23.36). ורמז לחנוכה (כ”ד.ב – שמן טהור של זיתים מרוסקים, לאור) ורמז לפורים (כ”ד.14 – עם חלק המגדף שכמו המן סיים לתלות1)

הבניין שתוכנן על ידי האדריכל האירי ווילפרד קנטוול נחנך בשנת 1953. חלונות הוויטראז’ מתייחסים לשבתות וחגים.

1 נסקלים את המגדף ואז תולים אותו (סנהדרין פרק ו’ סעיף קטן ד’)