חודש: אפריל 2024

שבת חול המועד פסח (שמות ל”ג:יב-ל”ד:כ”ו) – מפטיר (במדבר כ”ח:יט-כ”ח:כ”ה) – הפטרה (יחזקאל ל”ז:א-י”ד)

קריאת התורה במהלך חול המועד פסח מגלה כי האל, ברחמיו הרבים, מסלח לישראל על פשעיהם ומחדש את בריתו עימם. המפטיר מספק את ההנחיות הרטואליות לחג המצות.

יחזקאל ל”ז:א-י”ב
הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל…

בהפטרה, יחזקאל, הנביא הגלוי בבבל, רואה את חזון עמק העצמות היבשות. במסכת סנהדרין פרק ע”ב-ב של התלמוד, החכמים מפרשים את החזון הזה כמקרא שמתראה לתחית המתים בעת המשיחית. הנבואה הזו מכריזה על חזרת כל עם ישראל לארץ ישראל.

בית הכנסת החורבה, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים, ישראל, יש לו היסטוריה מרתקת. מסורת מעניקה לו היקום לימיהם של רבי יהודה הנשיא במאה ה-2. לאורך המאות, נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים. הרסו האחרון התרחש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות של ישראל, כאשר הרובע היהודי של ירושלים נפל בידי הירדנים. חיילי ממלכת האשמורת החשמונאית התפרצו את הבניין והפילו אותו לאדמה. הוא שוחזר, בין השנים 2005 ל-2010, בסגנוןו המקורי מהמאה ה-19. היום, הוא מתנשא על כיכר במרכז רובע היהודית של ירושלים.

מצורע, ויקרא יד:א–טו:לג.

הפרשה מתעסקת בטהרת המצורע⁽¹⁾, ומאשרת מחדש את ההבטחה להיכנס לארץ ישראל.

ויקרא יד:לד
כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה

שבת הגדול
שבת הגדול מזכיר פלא גדול לפני יציאת מצרים. מספר ימים, העברים קשרו כבש, אחד מעצבות הפנתאון המצרי, בלי להידחפים. מעשה זה מסמן את תחילת שחרורם.

הגדה עם ראשי ציפורים
הגדה עם ראשי ציפורים חבת הגדול מקדם את חג הפסח, שבמהלכו אנו מספרים על יציאת מצרים. כדי לחוות באופן מלא את סיפור השחרור שלנו, מה יותר טוב מספר מאויר? הגדה עם ראשי ציפורים, שנבצעה בעברית על ידי הסופר מנחם בראשית המאה ה־14, שמורה כיום במוזיאון ישראל⁽²⁾; מקורה המדויק נשאר לא ידוע. אך, ייתכן שהיא מגיעה מאזור וירצבורג בבוואריה, דרום גרמניה.

⁽¹⁾ מצורע: המחלה הנובעת מעבירה שעשויה להשפיע על הבשר, הבגדים והקירות של אדם, ומזהה אותו כטמא. האדם שנפגע מהמצורע נקרא מצורע.
⁽²⁾ הגדה עם ראשי ציפורים שהייתה בעבר בבעלותו של לודוויג מארום, עו”ד ופוליטיקאי גרמני שנרצח על ידי הנאצים במחנה קיסלאו. לאחר המלחמה, נמכר המסמך למוזיאון ישראל על ידי הרמן קאהן, פליט בישראל. בשנת 1984, אליזבת מארום־לונאו, בתו של לודוויג מארום, טענה כי המסמך נ

תזריע, ויקרא יב: א-יג: נט.

ויקרא יב: ו
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת …

הפסוק הזה מתייחס לטקס הטהרה אחר לידה, המשתמש במיקווה באופן משולם.

המקווה
אתר הארכיאולוגי היהודי של בבסלו, הוכר בתור מורשת תרבותית מעניין לאומי¹ בשנת 2013, מכיל בתוכו בית כנסת, חצר ומקווה. עם נפח מים של 331 ליטר, המקווה מתבלט בעומקו המאפשר מילוי ישיר ממעיין המי תהום, ללא צורך בצנרת. הוא מורכב מחדר מלבני תת קרקעי מכוסה בקשת חלקה, הנגיש על ידי מדרגה של שלושים וששה מדרגות.

הקהילה של בבסלו
התקיימות קהילה יהודית בבסלו מתחילת המאה ה-13, כפי שנאמר במסמך של מלך ג’יימס הראשון של ארגון, המחייב את המקצוע של נותן ההלוואות ליהודים. בשנת 1342, רוב האוכלוסיה הייתה יהודית, אך עד שנת 1435, הקהילה נעלמה ועברה לקסטיו ד’אמפוריס ולגרנולרס.

^1. BCIN, מורשת תרבותית של עניין לאומי בקטגוריה “אתר ארכיאולוגי” על ידי מחלקת התרבות של ממשלת קטלוניה

שבת החודש, שמות יב:א-כ.

במצרים, העברים מקבלים את הפקודה לספור את חודש האביב¹ כתחילת החדשים. ספירת הזמן הזו היא המצוה הראשונה שניתנה לעם היהודי.

שמות פרק יב:ב
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

ספירת הזמן הזו מסמנת התחלה חדשה. ניסן מציין את השחרור של העברים מעבדות מצרים. זהו היציאה, המסע לעבר הארץ המובטחת מלא בתקווה.

ספירת הזמן מוצגת על שעון העברי² של בניין העירייה ברובע יוספוב³ שבפראג. הוקם בשנת 1586, בתמיכתו של מרדכי מייזל⁴, ליד בית הכנסת היהודי הישן-חדש. הבניין בסגנון הרנסנס שימש כמקום מפגש לקהילה היהודית המקומית. קיבל את פרצופו הרוקוקו במאה ה-18.

¹ חודש האביב, או ניסן בלשון המקרא, הוא חודש מלא ב-30 ימים. זהו החודש הראשון של השנה הדתית, אך הוא החודש השביעי או השמיני (שנה מעוברת) של השנה מראש השנה.
² על שעון זה, האותיות העבריות מחליפות את המספרים, והמחוגות מסתובבים בכיוון ההפוך של שעון המודרני.
³ וספוב: שמו ניתן לכבוד הקיסר יוסף השני, שהפטיר את היהודים על ידי פרסום צו הסובלנות בשנת 1781.
⁴ מרדכי מייזל (1528-1601), פילנתרופ, ראש העיר פראג, מנהיג הקהילה היהודית של פראג וחברו של המהר”ל המפורסם (מורנו הרב ליב).