שער השמים, בלם, פרה, ברזיל

1924

צַו, ויקרא פרק ו:א-ח:לו
שבת פרה, במדבר פרק יט:א-כב

ביהדות, אין דבר נחשב באמת לתקרית. הקריאה המקבילה של צַו ופרה מזכירה לנו שכל ההוראות האלוהיות, בין אם הן מובנות באופן ברור או מסתוריות, מחזיקות בחשיבות שווה.

בלם דו פרה היא בירת מדינת פרה, בצפון ברזיל. בפרה ישנו אחד מהעדרים הגדולים ביותר של בקר בברזיל, עם כ-21 מיליון בעלי חיים.

ב-1824, לאחר שאושר חוק החוקה הברזילאי המבטיח חירות דת, יהודים החלו לחזור ולהתיישב שם. באותה שנה, יהודים מרוקאים בנו את בית הכנסת שער השמים, בראשות האדריכל הברזילאי יהודה אליעזר לוי. בסגנון קולוניאלי, הפסגה הכחולה והלבנה מכילה שלושה כוכבי דוד וארבעה כניסות ראשיות. במרכז, הבימה המורם והעגול עשויה משיש מחורר מקושט בכוכבי דוד. הקירות מצויירים בצבע כחול, ועמודים לבנים תומכים בגלריות הנשים. המבנה, בגובה שני קומות, מכוסה בכיפה גדולה.

ווינדהוק, נמיביה

1924

“ויקרא, ספר ויקרא, פרקים א’-ה’-כ”ו
שבת זכור, ספר דברים כ”ה, י”ז-י”ט

בשבת שלפני חג פורים, משתמשים בשני ספרי תורה: אחד לקריאת פרשת השבוע [1] והשני לזכור [2], שמזמין אותנו לזכור את עמלק ולהיאבק ברע.

רחוב עמלק
שוכן ממול לבית הכנסת האורתודוקסי היחידי בנמיביה בווינדהוק, רחוב עמלק מאיים על היאוש והאנטישמיות. הקהילה היהודית התיישבה באזור זה כבר מסביבות שנת 1910, בעת שנמיביה הייתה תחת שלטון גרמניה. הרולד פופקוויץ’ (1915-2012), דמות מובהקת בקהילה זו, נולד בליטא ועלה לנמיביה. כינוי, הוא היה גם מנהיג קהילתי מובהק, שנאבק באופן פעיל באנטישמיות ותורם לגורמים פילנטרופיים שונים, בעיקר בתחום החינוך.

בית הכנסת האורתודוקסי של ווינדהוק
הוקדם בשנת 1924 על ידי הרב לנדאו מדרום אפריקה עבור יהודים ממוצא גרמני, בית הכנסת של ווינדהוק הוא בניין משולש. קירותיו האצולים של טיח חמר מחזיקים גג מתכת אדום. מנורות נחושת וחלונות מעוטרים בציורי מגן דוד מאירים את אולם התפילה הקעור, את הספרייה ואת המטבח הכשר.

[1] ויקרא השנה.
[2] על פי רוב הפוסקים, קריאה זו היא חובה שנצטווית על ידי התורה, והרבים חושבים שהנשים גם נדרשות להתחייב לחובה זו. אם אדם, מסיבה תקינה, לא יכל להאזין לקריאה זו, הוא חייב לשמוע אותה בשבת של כי תצא לאחר שביקש מהחזן לפטור אותו. הרב עובדיה יוסף ז”ל גם המליץ לקרוא את פסוקי זכור בחומש.

בית המשפט העליון, ירושלים, ישראל

1992

פקודי, שמות 38:21–40:38. מקושרים יחד(1), ויקְהל ופקודי מתארים את כל תהליך בניית המשכן. ההפרדה בין שתי הפרשיות הללו נתפסת כסימן למחלוקת.

שמות 38:21
 אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת(2) הַכֹּהֵן.

מושא למחלוקת, תפקידו העיקרי של בית המשפט העליון הוא לאמת את החוקתיות (3) של חוקים והחלטות ממשלה.

הוא ממוקם בבניין שתכננו האדריכליות רם כרמי ועדה כרמי-מלמד (4). בבניין זה משולבים אלמנטים מהמורשת הדתית והתרבותית של ישראל, ובראשם האריות של בית הכנסת חמת גדר. דרך ישרה ארוכה מחברת בין בית המשפט העליון לכנסת.

(1) אם חג הפסח חל ביום ראשון או אם השנה היא מעוברת, ויקְהל ופקודי אינם קשורים.
(2) המילה עדות מתייחסת ללוחות הברית השמורים בתוך ארון.
(3) לישראל אין חוקה. חילוקי דעות מנעו את פיתוחה של חוקה, אם כי הכרזת העצמאות קבעה אסיפה מכוננת למטרה זו. הכנסת בחרה בגישה פרוגרסיבית על ידי חקיקת שורה של חוקי יסוד, שלכל אחד מהם מעמד חוקתי וניתן לביטול רק ברוב מוחלט. ועדה עובדת כבר כמה שנים על פיתוחו.
(4) רם כרמי (1931-2013) ועדה כרמי-מלמד (ילידת 1936), שני אדריכלים ישראלים, הם ילדיו של האדריכל דב כרמי (1905-1962). שלושתם זכו בפרס ישראל לאדריכלות (דב ב-1957, רם ב-2002 ועדה ב-2007).

וול סטריט, ניו יורק, ארצות הברית

1929

בשבת שקלים (שמות ל, יא-טז) נקרא כל אחד מבני העדה לתרום בשוויון למימון המשכן.

בשנת 1654, יהודים שנמלטו מהאינקוויזיציה הפורטוגלית ברסיפה, ברזיל, מצאו מקלט בניו אמסטרדם, לימים ניו יורק, למרות ניסיונותיו של פיטר סטויבסנט, מושל המושבה, לגרש אותם. המנהלים של חברת הודו המערבית ההולנדית התנגדו למדיניות האנטישמית שלה ותמכו בנוכחות היהודית מתוך הכרה בחשיבותם לאינטרסים ההולנדיים.

בית הכנסת בוול סטריט, שנבנה בשנת 1929 ביוזמתו של הרב ג’וזף הגר וממומן על ידי חברי הקהילה היהודית בשכונה, הוא בניין בן 5 קומות שפוקדים אותו עובדי עולם העסקים.