חווה ואדם, מודיעין, ישראל

2003

בהר סיני, ויקרא כ”ה:א’-כ”ו:ב’ ויירמיהו ל”ב:ו’-כ”ז

ה’ מצווה לשמור את שבת הארץ (שְׁמִטָּה) ואת היובל.

ויקרא כה:ב
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם – וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה

החווה האקולוגית-חינוכית חוה ואדם, שהוקמה ב-2003 על ידי יצחק גזיאל, ממוקמת בעמק סמוך לפארק הטכנולוגי של מודיעין. בחווה זו נשמרים בקפידה המצוות המקראיות הקשורות לארץ, כגון שמיטה, יובל, וכן השבת והחגים.
פעילויות החווה מתמקדות בחקלאות אורגנית ובקיימות אקולוגית. הן כוללות ניצול אנרגיה סולרית, טיפול בפסולת, איסוף מי גשמים ושימוש חוזר במי שפכים. בנוסף, החווה מיישמת טכניקות בנייה אקולוגיות חדשניות.
חוה ואדם מציעה גם תוכניות חינוכיות (סמינרים, סדנאות, סיורים מודרכים) שמטרתן ללמד שיטות חקלאיות בהרמוניה עם עקרונות אקולוגיים והמסורת המקראית.

עץ החיים, חאניה, כרתים, יוון

המאה ה-16

אמור ויקרא כ”א:א’–כ”ד:כ”ג ויחזקאל מ”ד:ט”ו–ל”א

השמן הזית משחק תפקיד חשוב בטקסי המקדש. משתמשים בו להכנת שמן המשחה, המשמש לקדש את הכוהנים ואת כלי המקדש ולהדליק את המנורה, סמל חזק לנוכחות האלוהית.

ויקרא כ”ד:ב’
צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.

שמן זית מפורסם:
האזור של חאניה, בכרתים, מפורסם בייצור שמן זית כתית מעולה באיכות גבוהה. המפעל קרטן אוליב מיל, שהוקם בחאניה, זכה במספר מדליות זהב בתחרויות בינלאומיות(1).

בית הכנסת עץ חיים:
לאחר כיבוש האוטומנים של כרתים בשנת 1669, הקהילה היהודית רכשה כנסייה קתולית ונציאנית מהמאה ה-14 והפכה אותה לבית הכנסת, ששימש מרכז רוחני ותרבותי למעלה משלושה ספרים. נפגעת במלחמת העולם השנייה, נשארה נטושה. לאחר הרעידה הגדולה ב-1995, ניקוס סטברולקיס נטל את היוזמה לשחזור כל המתקנים.

(1) במיוחד עם שמן הזית שלהם, קרטית אגרליה קורוניק המיוצר מזיתי קורוניקי, המין השכיח ביותר בכרתים.
(2) ניקולס פיטר סטברולקיס (1932 -2017), ידוע גם בשם פיטר סטוויס, היה חוקר, אמן אמריקאי-יווני, מנהיג ומייסד של מוזיאון היהודים של יוון. שיחק תפקיד מכריע בשימור המורשת היהודית ביוון.

הר הרצל, ירושלים, ישראל

פרשת קדושים, ויקרא פרק יט:א-כ:כז ויחזקאל פרק כב:א-יט. פרקי אבות פרק ב. יום השואה. יום הזיכרון. יום העצמאות.

בפרקי אבות ב:א:
רַבִּי(1) אוֹמֵר, מַה הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִּפְאֶֽרֶת לְעֹשֶֽׂיהָ וְתִפְאֶֽרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.

נמצא בראש הר הרצל בירושלים, המכונה גם הר הזכרון (הר הזכרון), מקום של זיכרון, בו מכבדים גיבורים. הוא מכיל את בית הקברות הלאומי של ישראל, זיכרונות(2) שונים, ומוזיאון הרצל.

כל שנה, בימי הזיכרון הלאומיים כמו יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות(3), הר הרצל הופך לנקודת המוקד של טקסים רשמיים, מגשים את רוח הזיכרון, הגמישות, האחדות, הסולידריות והתמידות של עם ישראל.

(1) רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה הנשיא, הידוע יותר בכינויים רבי, אדוני, או רבנו הקדוש, הוא תנא (חכם משנה) מהדור החמישי (135 – כ – 220).
(2) בראש הר הרצל, המקום שבו ממוקמת קברו של תאודור הרצל מארח את טקס הפתיחה של יום העצמאות של ישראל. מסביב לכיכר, בית הקברות הלאומי מכיל את קברי המובחרים של מספר רב של אישיות, כמו גם את קברי החיילים והאזרחים שהקריבו את חייהם למענה של ישראל. ליד הפסגה בצד מערבי ממוקם יד ושם, האנדרטה הגדולה ביותר בעולם המוקדשת לשואה, מכבדת את קורבנות יהודיי השואה, וגם את הגיבורים והצדיקים בעמים.
(3) יום השואה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון: יום הזיכרון לחללי מלחמה ישראליים ולנפגעי פעולות השנאה ויום העצמאות.

מקווה בפרידברג, הסה, גרמניה

1260

אחרי מות, ויקרא טז:א’ – י”ח:ל’. יחזקאל כב:א’ – טז.

הפרשה אחרי מות מתארת בקפידה את טקס יום הכיפורים, מדגישה את תפקיד המקווה לטהרה ולקירבת אלוהים, מדגישה את הצורך לשמור על קדושה בחיי היומיום, ומתמקדת בנקודת המובנים של המוסר והאתיקה ביחסים מיניים.

ויקרא טז:ד
וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ
ויקרא טז:כד, כו, כח
וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם

לאחר שהוחלף בשנת 1957, ה-יודנבאד(1) של פרידברג(2) נפתח לציבור. המבנה הזה ממוקם ברובע היהודי הקודם של העיר העתיקה, ברחוב היהודים(3). חוזר לשנת 1260, זהו משל מצוין של אדריכלות גרמנית-יהודית בימי הביניים. השבעים ושניים מדרגות(4) החצובות בבזלת מובילות לבריכת מים מקוריים בעומק של 25 מטרים. פתח אוקטגונלי בכיפת הגותית מאפשר ערכה של הסמליקה, המורכבות והיופי של המבנה.

(1) יודנבאד: זוהי המילה הגרמנית למקווה. המילה “יודנבאד” מתרגמת מילולית ל-“אמבט יהודי”.
(2) פרידברג: השם הגרמני הזה אומר “הַר השלום”. “פרידן” משמעותו “שלום” ו-“ברג” משמעותו “הַר”. הקהילה החשובה פעם נחתכה בשואה.
(3) יודנגסה: מונח גרמני המתאר ממש “סמטת היהודי.
(4) 72 מדרגות: המספר 72 מחזיק משמעות מיוחדת בקבלה, שם הוא קשור לשם המפורש. שם זה נלקח מפסוקים 19, 20 ו־21 בפרק 14 של ספר שמות, כאשר כל אחד מהם מכיל 72 אותיות. באמצעות סידור מחדש של האותיות אלו, מתקבלים 72 קבוצות של שלוש אותיות, או טריגרמים, כל אחת מהן נחשבת לשם של מלאך. כאשר השמות הללו משולבים, הם מקבלים את השם האלוהי.

הורבה, ירושלים, ישראל

המאה השנייה / 2010

שבת חול המועד פסח (שמות ל”ג:יב-ל”ד:כ”ו) – מפטיר (במדבר כ”ח:יט-כ”ח:כ”ה) – הפטרה (יחזקאל ל”ז:א-י”ד)

קריאת התורה במהלך חול המועד פסח מגלה כי האל, ברחמיו הרבים, מסלח לישראל על פשעיהם ומחדש את בריתו עימם. המפטיר מספק את ההנחיות הרטואליות לחג המצות.

יחזקאל ל”ז:א-י”ב
הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל…

בהפטרה, יחזקאל, הנביא הגלוי בבבל, רואה את חזון עמק העצמות היבשות. במסכת סנהדרין פרק ע”ב-ב של התלמוד, החכמים מפרשים את החזון הזה כמקרא שמתראה לתחית המתים בעת המשיחית. הנבואה הזו מכריזה על חזרת כל עם ישראל לארץ ישראל.

בית הכנסת החורבה, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים, ישראל, יש לו היסטוריה מרתקת. מסורת מעניקה לו היקום לימיהם של רבי יהודה הנשיא במאה ה-2. לאורך המאות, נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים. הרסו האחרון התרחש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות של ישראל, כאשר הרובע היהודי של ירושלים נפל בידי הירדנים. חיילי ממלכת האשמורת החשמונאית התפרצו את הבניין והפילו אותו לאדמה. הוא שוחזר, בין השנים 2005 ל-2010, בסגנוןו המקורי מהמאה ה-19. היום, הוא מתנשא על כיכר במרכז רובע היהודית של ירושלים.

הַגָּדָה עִם רָאשֵׁי צִפּוֹרִים, יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׂרָאֵל

המאה ה־14

מצורע, ויקרא יד:א–טו:לג.

הפרשה מתעסקת בטהרת המצורע(1), ומאשרת מחדש את ההבטחה להיכנס לארץ ישראל.

ויקרא יד:לד
כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה

שבת הגדול
שבת הגדול מזכיר פלא גדול לפני יציאת מצרים. מספר ימים, העברים קשרו כבש, אחד מעצבות הפנתאון המצרי, בלי להידחפים. מעשה זה מסמן את תחילת שחרורם.

הגדה עם ראשי ציפורים
הגדה עם ראשי ציפורים חבת הגדול מקדם את חג הפסח, שבמהלכו אנו מספרים על יציאת מצרים. כדי לחוות באופן מלא את סיפור השחרור שלנו, מה יותר טוב מספר מאויר? הגדה עם ראשי ציפורים, שנבצעה בעברית על ידי הסופר מנחם בראשית המאה ה־14, שמורה כיום במוזיאון ישראל(2); מקורה המדויק נשאר לא ידוע. אך, ייתכן שהיא מגיעה מאזור וירצבורג בבוואריה, דרום גרמניה.

(1) מצורע: המחלה הנובעת מעבירה שעשויה להשפיע על הבשר, הבגדים והקירות של אדם, ומזהה אותו כטמא. האדם שנפגע מהמצורע נקרא מצורע.
(2) הגדה עם ראשי ציפורים שהייתה בעבר בבעלותו של לודוויג מארום, עו”ד ופוליטיקאי גרמני שנרצח על ידי הנאצים במחנה קיסלאו. לאחר המלחמה, נמכר המסמך למוזיאון ישראל על ידי הרמן קאהן, פליט בישראל. בשנת 1984, אליזבת מארום־לונאו, בתו של לודוויג מארום, טענה כי המסמך נ

מקווה בבסלו, קטלוניה, ספרד

המאה ה-12

תזריע, ויקרא יב: א-יג: נט.

ויקרא יב: ו
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת …

הפסוק הזה מתייחס לטקס הטהרה אחר לידה, המשתמש במיקווה באופן משולם.

המקווה
אתר הארכיאולוגי היהודי של בבסלו, הוכר בתור מורשת תרבותית מעניין לאומי1 בשנת 2013, מכיל בתוכו בית כנסת, חצר ומקווה. עם נפח מים של 331 ליטר, המקווה מתבלט בעומקו המאפשר מילוי ישיר ממעיין המי תהום, ללא צורך בצנרת. הוא מורכב מחדר מלבני תת קרקעי מכוסה בקשת חלקה, הנגיש על ידי מדרגה של שלושים וששה מדרגות.

הקהילה של בבסלו
התקיימות קהילה יהודית בבסלו מתחילת המאה ה-13, כפי שנאמר במסמך של מלך ג’יימס הראשון של ארגון, המחייב את המקצוע של נותן ההלוואות ליהודים. בשנת 1342, רוב האוכלוסיה הייתה יהודית, אך עד שנת 1435, הקהילה נעלמה ועברה לקסטיו ד’אמפוריס ולגרנולרס.

1. BCIN, מורשת תרבותית של עניין לאומי בקטגוריה “אתר ארכיאולוגי” על ידי מחלקת התרבות של ממשלת קטלוניה

שעון עברי, פראג, צ’כיה

1586

שבת החודש, שמות יב:א-כ.

במצרים, העברים מקבלים את הפקודה לספור את חודש האביב1 כתחילת החדשים. ספירת הזמן הזו היא המצוה הראשונה שניתנה לעם היהודי.

שמות פרק יב:ב
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

ספירת הזמן הזו מסמנת התחלה חדשה. ניסן מציין את השחרור של העברים מעבדות מצרים. זהו היציאה, המסע לעבר הארץ המובטחת מלא בתקווה.

ספירת הזמן מוצגת על שעון העברי2 של בניין העירייה ברובע יוספוב3 שבפראג. הוקם בשנת 1586, בתמיכתו של מרדכי מייזל4, ליד בית הכנסת היהודי הישן-חדש. הבניין בסגנון הרנסנס שימש כמקום מפגש לקהילה היהודית המקומית. קיבל את פרצופו הרוקוקו במאה ה-18.

1 חודש האביב, או ניסן בלשון המקרא, הוא חודש מלא ב-30 ימים. זהו החודש הראשון של השנה הדתית, אך הוא החודש השביעי או השמיני (שנה מעוברת) של השנה מראש השנה.
2 על שעון זה, האותיות העבריות מחליפות את המספרים, והמחוגות מסתובבים בכיוון ההפוך של שעון המודרני.
3 וספוב: שמו ניתן לכבוד הקיסר יוסף השני, שהפטיר את היהודים על ידי פרסום צו הסובלנות בשנת 1781.
4 מרדכי מייזל (1528-1601), פילנתרופ, ראש העיר פראג, מנהיג הקהילה היהודית של פראג וחברו של המהר”ל המפורסם (מורנו הרב ליב).

שער השמים, בלם, פרה, ברזיל

1924

צַו, ויקרא פרק ו:א-ח:לו
שבת פרה, במדבר פרק יט:א-כב

ביהדות, אין דבר נחשב באמת לתקרית. הקריאה המקבילה של צַו ופרה מזכירה לנו שכל ההוראות האלוהיות, בין אם הן מובנות באופן ברור או מסתוריות, מחזיקות בחשיבות שווה.

בלם דו פרה היא בירת מדינת פרה, בצפון ברזיל. בפרה ישנו אחד מהעדרים הגדולים ביותר של בקר בברזיל, עם כ-21 מיליון בעלי חיים.

ב-1824, לאחר שאושר חוק החוקה הברזילאי המבטיח חירות דת, יהודים החלו לחזור ולהתיישב שם. באותה שנה, יהודים מרוקאים בנו את בית הכנסת שער השמים, בראשות האדריכל הברזילאי יהודה אליעזר לוי. בסגנון קולוניאלי, הפסגה הכחולה והלבנה מכילה שלושה כוכבי דוד וארבעה כניסות ראשיות. במרכז, הבימה המורם והעגול עשויה משיש מחורר מקושט בכוכבי דוד. הקירות מצויירים בצבע כחול, ועמודים לבנים תומכים בגלריות הנשים. המבנה, בגובה שני קומות, מכוסה בכיפה גדולה.

ווינדהוק, נמיביה

1924

“ויקרא, ספר ויקרא, פרקים א’-ה’-כ”ו
שבת זכור, ספר דברים כ”ה, י”ז-י”ט

בשבת שלפני חג פורים, משתמשים בשני ספרי תורה: אחד לקריאת פרשת השבוע [1] והשני לזכור [2], שמזמין אותנו לזכור את עמלק ולהיאבק ברע.

רחוב עמלק
שוכן ממול לבית הכנסת האורתודוקסי היחידי בנמיביה בווינדהוק, רחוב עמלק מאיים על היאוש והאנטישמיות. הקהילה היהודית התיישבה באזור זה כבר מסביבות שנת 1910, בעת שנמיביה הייתה תחת שלטון גרמניה. הרולד פופקוויץ’ (1915-2012), דמות מובהקת בקהילה זו, נולד בליטא ועלה לנמיביה. כינוי, הוא היה גם מנהיג קהילתי מובהק, שנאבק באופן פעיל באנטישמיות ותורם לגורמים פילנטרופיים שונים, בעיקר בתחום החינוך.

בית הכנסת האורתודוקסי של ווינדהוק
הוקדם בשנת 1924 על ידי הרב לנדאו מדרום אפריקה עבור יהודים ממוצא גרמני, בית הכנסת של ווינדהוק הוא בניין משולש. קירותיו האצולים של טיח חמר מחזיקים גג מתכת אדום. מנורות נחושת וחלונות מעוטרים בציורי מגן דוד מאירים את אולם התפילה הקעור, את הספרייה ואת המטבח הכשר.

[1] ויקרא השנה.
[2] על פי רוב הפוסקים, קריאה זו היא חובה שנצטווית על ידי התורה, והרבים חושבים שהנשים גם נדרשות להתחייב לחובה זו. אם אדם, מסיבה תקינה, לא יכל להאזין לקריאה זו, הוא חייב לשמוע אותה בשבת של כי תצא לאחר שביקש מהחזן לפטור אותו. הרב עובדיה יוסף ז”ל גם המליץ לקרוא את פסוקי זכור בחומש.