מקוה, סיאול, קוריאה

כשחל ראש חודש ניסן בשבת, מוציאים שלוש ספרי תורה
בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע
השנה תזריע, ויקרא י”ב.א–י”ג.נט

בספר השני, זה של
ראש חודש, במדבר כ”ח.ט-ט”ו
אלו הם הקרבנות של שבת ושל יום חדש

ובשלישי זה של
החודש, שמות י”ב.א-כ
השם אומר שניסן הוא הראשון בחודשים
והוא נותן את הוראותיו לפסח

קריאת ההפטרה היא ב
יחזקאל מ”ה.ט”ז-מ”ו.י”ח (אשכנז) מ”ה.י”ח-מ”ו.ט”ו (ספרדי)
י”ח בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר-בֶּן-בָּקָר תָּמִים; וְחִטֵּאתָ, אֶת-הַמִּקְדָּשׁ

א. תזריע מתחיל במצוות ברית מילה. לאחר מכן, אנו עוסקים במקורות של טומאה פולחנית. אישה שילדה ילד חייבת לעבור תהליך טהרה המסתיים בטבילה במקוה, בבריכה או במקור מים טבעי והבאת קורבנות לבית המקדש. לאחר מכן, מתחיל מחזור חדש

ב. ראש חודש קשור לחידוש הירח; זו תחילתו של מחזור חדש

ג. החודש: חודש ניסן ניתן כראשון לחודשים, זו הפעם הראשונה (בצרפתית: פרינטאן), זה המעיין (באנגלית: ספרינג), זה התבואה הנובטת (אביב); אז זה גם מחזור חדש. במיוחד שפרשת החודש מספרת על ההכנות לפסח הראשון. זה הזמן שבו העם היהודי עובר ממדינת העבדים לזו של בני חורין

עד 2019, נשים יהודיות בקוריאה נאלצו לנסוע ליפן או לסין כדי לטבול במקווה. להגיע לחוף סמוך הייתה גם אפשרות, אבל זה אומר לחכות עד מאוחר בלילה כשהחופים ריקים. מאז אפריל 2019, בזכות הרב אושר ליצמן ורעייתו מוסי, נשים יכולות ללכת למקוה החדש בסיאול. הבניין נבנה על גבעה בסגנון קוריאני מלכותי עתיק בשילוב עם ארכיטקטורת ההייטק המודרנית הנהוגה כיום במדינה זו. למקווה הפולחן צורה של טיפת מים, סמל חזק ללידה מחדש

בית הכנסת טורו, ניופורט, רוד איילנד, ארה”ב

שבת פרה אדומה, שמות י”ט, א-כ”ב
במשנה (מסכת מגילה – מועד) כתוב שבשבת שלישית של חודש אדר יש לקרוא את דין הפרה האדומה. אנחנו לומדים שם איך להיפטר מהטומאה, להיכנס לבית המקדש ולהקריב שם קורבנות

שמיני, ויקרא ט, א י”א ,מ”ז
ט יהי, ביום השמיני, קרא מֹשה, לאהרן ולבניו–ולזקני, ישראל

ט:ד ושור ואיל לשלמיםא , לזבח לפני יי

בניופורט התיישבו משפחות יהודיות. ובשנת 1677 הם הקימו את בית הקברות היהודי בניופורט. בשנת 1760 הגיע רבי אייזיק טורו ב לניופורט כדי לשמש כחזן ומנהיג רוחני. בניו אברהם ויהודה יהפכו לפילנתרופים גדולים ג . בין השנים 1760-1763 בנה האדריכל פיטר הריסון את בית הכנסת. המראה החיצוני בסגנון גאורגי מוביל לאולם גדול עם שנים עשר עמודים יוניים המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל. זהו בית הכנסת העתיק ביותר בארצות הברית. בשנת 1780, למרות שלקהילה היו רק שמונה משפחות, נוצר בית ספר. זמן קצר לפני תום מלחמת העצמאות האמריקאית הועברו המסמכים וספרי התורה לבית הכנסת הספרדי-פורטוגזי “שארית ישראל” בניו אמסטרדם (ניו יורק) והקהילה נעלמה. במשך רוב המאה ה-19 לא חיו יהודים בניופורט, והבניין לא ייפתח מחדש עד 1883
כיום הקהילה מונה כ-175 משפחות. למרות שרוב המתפללים הם אשכנזים, הם מחויבים מבחינה חוקתית להשתמש בטקס ספרדי בבית הכנסת

אקרבן השלום (שלמים) או קרבן התודה
באייזק טורו, נולד באמסטרדם ב-1738, התיישב בג’מייקה ב-1758, מת בקינגסטון, ג’מייקה ב-1783 (טורו: שור בפורטוגזית)
גאברהם טורו, נולד בניופורט, בשנת 1774, נפטר בבוסטון בשנת 1822 ויהודה טורו נולד בשנת 1775 בניופורט, נפטר בשנת 1854 בניו אורלינס תרם כלכלית לתחזוקת בית הקברות ובית הכנסת ותמך בארגוני צדקה

טירת צבי, ישראל

פרשת צו ויקרא ו:א – ח:לו

בפרשה זו מדובר בעיקר בקרבנות; מה עלינו להביא; איך להגשים אותם; מי צריך לעשות את זה; למי יש הזכות לצרוך אותם ומתי; מה לעשות עם שאריות שלא נאכלו
בהושע בפסוק יד:ג כתוב

אמרו אליו, כל-תשא עון וקח-טוב, ונשלמה פרים, שפתינו

תפילה היא תחליף לקורבנות. שלוש פעמים ביום אנו מתפללים, גם בתנאים הקשים ביותר (מלחמות, פוגרומים, אקלים וכו’)

טירת-צבי (טירת צבי – מבצר צבי) הוא הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם בישראל. הוא ממוקם בחלקו הדרומי של בקעת בית שאן. ב-30 ביוני 1937, 80 גברים ונשים, בני 20 עד 25, מגרמניה וממזרח אירופה הקימו יישוב סביב מבנה קיים שנרכש, יחד עם הקרקע שמסביב, על ידי קק”ל. הם קוראים למקום הזה טירת-צבי לזכרו של הרב צבי הירש קלישר, שתמך בעלייה לארץ. באזור זה הטמפרטורות קרות במיוחד בחורף (-5 מעלות צלזיוס) וגבוהות בקיץ (עד 50 מעלות צלזיוס). בשנים הראשונות, בלילות הקרים, מדליקים אש כדי להגן על היבולים מפני הכפור, ובלילות הקיץ חברי הקיבוץ ישנים בחוץ מתחת לכילות כדי להימלט מהיתושים. במשך יותר מעשר שנים הם פינו את האדמה והזרימו מים מהביצות, מקור למלריה. הערבים לא מקבלים את היישוב החדש, וחצי שנה לאחר הקמתו מותקף הקיבוץ. המתקפה נדחת, אך המתיחות וההתקפות יישארו חשובות עד מלחמת העצמאות

טירת צבי מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של התמחויות בשר (פסטרמה, נקניקיות ושארקוטרי)

חמדאן, איראן

קברי אסתר המלכה ומרדכי

דברי הימים וספר מלכים מתארים את כיבוש הממלכה הצפונית על ידי המלכים של אשור, תגלת-פילסר השלישי (א) ושלמנאסר החמישי (ב). האחרון, בשנת 722 לפנה”ס, הוציא את ישראל לגלות

מלכים ב פרק ​​י”ח. יא
ויגל מלך-אשור את-ישראל, אשורה; וינחם בחלח ובחבוֹר, נהר גזן–וערי מדי

זהו אחד מני רבים של גלות כפויה שיישמה הממלכה האשורית, שבמהלכם הוגלו אלפים רבים של יהודים לאשור

בהתבסס על גודלו וחשיבותו של חמדאן כעיר מלכותית או בירת המדיים, ולדימיר לוקונין (ג) סבור שזה הגיוני להניח שרבים מהיהודים הללו התיישבו שם, מה שהופך את הקהילה היהודית של חמדאן לעתיקה ביותר מחוץ לישראל (ד)
בנימין מטודלה (ה) בספר מסעות שלו מספר על ביקורו בחמדאן. הוא מונה את יהודי העיר ב-50,000. הוא מתאר את קבר אסתר ומרדכי. מולאנא שאהין שיראזי (ו), משורר יהודי פרסי מהמאה ה-14, מספר, בין היתר, בשירו האפי ארדשיר-נאמה (ז) את מסעם של אסתר המלכה ומרדכי אל חמדאן, שם אומרים שהם מתו
אזהרה: גם אם מותר לשתות יותר (ח) מהרגיל בפורים, יש להימנע משתיית סלמנזר (בקבוק 9 ליטר) או נבוכדנצר (15 ליטר)

א) מלך משנת 745 עד 727 לפנה”ס ב) שלט משנת 727 עד 722 לפנה”ס ג) ולדימיר לוקונין (1932-1984), חוקר רוסי בתחום ההיסטוריה, התרבות והאמנות האיראנית העתיקה ד) התרבות והמוסדות החברתיים של איראן העתיקה, לוקונין, קיימברידג’, 1989 (מהדורה אנגלית), עמוד 48 ה) בנימין מטודלה (1130-1173 בקירוב), רב, יליד טודלה (נבאר), דמות מרכזית בגיאוגרפיה ובהיסטוריה יהודית של ימי הביניים ו) שאהין-י שיראזי עבד במהלך שלטונו של אבו סעיד בהדור חאן (1316 – 1335) והיה בן דורו של המשורר הפרסי חאפז (1325 – 1390 בקירוב) ז) ספר ארדשיר או אחשוורוש או אחשוורוש, המזוהה בדרך כלל עם שרקסס הראשון (בסביבות 5518 – 46518 לפנה”ס). ח) שולחן ערוך 695.2 אורות חיים הלכות פורים הערה 38

נירנברג, גרמניה

בית הכנסת הגדול של נירנברג נהרס ב-1938
ובית הכנסת החדש ברחוב ארנו המבורגר א

פרשת ויקרא-  ויקרא א’ א’ – ה’ כ”ו
הפרשה מפרטת את המרשמים הנוגעים למנחות ולקורבנות
פרשת זכור דברים כ”ה יז-י”ט
זכור, את אשר-עשה לך עמלק

חובה בתורה לקרוא את פרשת זכור בשבת שלפני פורים

במשפטי נירנברג מצהיר הנאצי שטרייכר כי הוא עצמו נתן את ההוראה, באוגוסט 1938, להרוס את בית הכנסת הגדול של נירנברג. ב-16 באוקטובר 1946, מתוך שנים-עשר שנידונו למוות, נתלו עשרה, השניים האחרים נידונו התאבדו בבליעת קפסולת ציאניד, האחד ב-1945 בברלין והשני כמה שעות לפני הוצאתו להורג בתאו. על הפיגום שטרייכר מתנהג ללא כבוד. כשהוא עולה במדרגות, הוא בוהה בארבעים עדים ב’ וצועק “פורים” (ראה העדות של סשה סימון)

תּמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים

הגופות נשרפות ואפרן מפוזר בנחל פגניץ, כדי למנוע מקברן להפוך למקומות התכנסות

א. ארנו זיגפריד המבורגר (1923-2013): ב-1972 היה הנשיא הראשון של הקהילה היהודית של נירנברג וחבר מועצה עירונית
ב. העדים: שר המשפטים הגרמני וילהלם הוגנר, התובע הכללי רוברט ה. ג’קסון, דוקטור לייסטנר, שני עיתונאים אמריקאים, שני אנגלים, שני רוסים ושניים צרפתים, כולל סשה סימון וארבעה גנרלים, כולל גנרל מורל, לצרפת



בית הכנסת משה (מוזיאון הפליטים היהודים) בשנגחאי סין

פרשת פקודי יציאת מצרים: 38:21–40:38

פרשת פקודי, הפרשה האחרונה של יציאת מצרים, נותנת את מלאי חומרי הגלם המשמשים לבניית המשכן, מתארת ​​את הכנת בגדי הכהונה ואת טקס הקידושין של הכוהנים. זה מסתיים בגילוי התהילה האלוהית במקדש שהושלם.

ז’ באדר (יום חמישי 10 במרץ 2022) ההילולה של משה רבנו
שזכותו תגן על כלל קהילת ישראל

הקהילה נוסדה בשנת 1907 על ידי מהגרים רוסים. הרב מאיר אשכנזי, רבה הראשי של שנגחאי, תומך ביצירת מרחב חדש. בשנת 1927 שונה מבנה קיים ונקרא בית הכנסת משה (摩西会堂 – פיניין משה הוינטנג). בשנות ה-30 מצאו מקלט בשנחאי כ-20,000 יהודים גרמנים ואוסטריים. ב-1937 כבשה יפן את השטח הסיני, אך לא את הוויתורים הבינלאומיים של שנגחאי. בדצמבר 1941 כבשו היפנים את כל העיר והטילו הגבלות על היהודים. בשנת 1943 רוכזו היהודים בגטו שנגחאי ואילצו אותם לגור שם. בשנת 1949 נתפס בית הכנסת על ידי הממשלה הקומוניסטית והוסב לבית חולים פסיכיאטרי, ורוב היהודים עזבו את שנגחאי. בשנת 2004 התווסף בית הכנסת משה לרשימת המורשת האדריכלית של שנגחאי. בשנת 2007 החזירה הממשלה את בית הכנסת לסגנונו האדריכלי המקורי והפכה אותו למוזיאון. מסביב לבית הכנסת הישן עדיין עומדים כמה מבני מגורים מתקופת הגטו