בהעלותך [1]
במדבר ח׳ א–י״ב ט״ז • זכריה ב׳ י״ד–ד׳ ז
הפרשה נפתחת בהדלקת המנורה ובהסדרת עבודת הלוויים. היא ממשיכה בסיפור פסח שנחגג במדבר [2] ובקביעת פסח שני, ולאחר מכן מתארת את מסעי העם הראשונים, המונהגים על‑ידי הענן האלוהי. חכמי בית שני [3] בחרו בהפטרה זו משום שהיא מזכירה את חזון המנורה הזהב.
במדבר ח׳ ב
בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.
ממוקם בעמק הפורה של שורק, תל בית שמש [4] נהנה מסביבה המתאימה במיוחד לגידול זיתים. החפירות שנערכו בין 1990 ל‑2010 בידי בונימוביץ ולדרמן [5] מדגישות את חשיבותם של מתקני בית‑הבד המתוארכים לתקופת בית ראשון (המאה הח׳–הז׳ לפנה״ס): אבני ריחיים מסיביות, בריכות איסוף ומכלי שיקוע. ממצאים אלה מאשרים ייצור שמן בקנה מידה גדול, שיועד לשימוש יומיומי, לכלכלה האזורית ולסיפוק צורכי בית המקדש בירושלים.
מחקרים שנערכו למרגלות התל חושפים גם מרכז לייצור שמן שפעל תחת האשורים ולאחר מכן תחת הבבלים, ומראים את המשכיות הפעילות גם תחת שלטון זר.
[1] בשל ההפרש שנוצר כאשר היום השני של יום טוב חל בשבת. בתפוצות קוראים את פרשת נשא.
[2]פסח במדבר מציין את חגיגת הפסח הראשונה לאחר יציאת מצרים, שנה לאחר מכן, כאשר בני ישראל חנו בסיני (במדבר ט׳ א–י״ד). זו הייתה חגיגת הפסח היחידה במשך ארבעים שנות הנדודים.
[3]חכמי בית שני (המאה הא׳ לפנה״ס – המאה הא׳ לספירה): בעיקר הסופרים והפרושים, מבשרי היהדות הרבנית, שעיצבו את החיים הדתיים בסוף תקופת בית שני. בתקופה זו התגבשה ליטורגיית ההפטרות.
[4]בית שמש נזכרת כאחת מערי הלוויים (יהושע כ״א ט״ז) וכמקום אסטרטגי, במיוחד בסיפור השבת ארון הברית בידי הפלשתים (שמואל א׳ ו׳ י״ג).
[5]שלמה בונימוביץ (1952–): ארכאולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל‑אביב, מומחה לתקופת הברזל ביהודה וליחסי יהודה‑פלשתים. צבי לדרמן (1948–): ארכאולוג ישראלי מאוניברסיטת תל‑אביב, מומחה למערכות חקלאיות ולכלכלת השמן והיין בעת העתיקה.