כי תבוא
דברים כ"ו, א' – כ"ט, ח' • ישעיהו ס', א'–כ"ב
משה מפרט את הדינים הקשורים לכניסה לארץ ישראל, ולאחר מכן מתאר את הברכות המוכרזות על הר גריזים ואת הקללות על הר עיבל. בערבות מואב מתחדשת הברית. הנביא ישעיהו מכריז לאחר מכן על שיקום ירושלים וקורא לעיר לקום ולזרוח.
דברים כ"ו, א'–ב'
וְהָיָה כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ […] וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה
הכניסה לארץ, ההתיישבות בה, והבאת הביכורים מהווים את המחווה המכוננת של ההתיישבות. זכרון יעקב נוסדה ב-6 בדצמבר 1882 בידי חלוצים מתנועת חובבי ציון [1], שהגיעו מרומניה, על אדמות זמארין העות'מאניות [2], מדרום להר הכרמל. ראשית הדרך הייתה קשה, אך אדמונד רוטשילד [3] לקח עד מהרה על עצמו את פיתוח המושבה, ארגן את המשק החקלאי והבטיח תמיכה כספית קבועה. באותה שנה הקים את יקב כרמל [4], היקב התעשייתי הראשון בישראל, תוך הכנסת זני גפנים משאטו לאפיט רוטשילד [5]. בשנת 1886 הקים את בית הכנסת אוהל יעקב, שהוקדש לזכר אביו יעקב מאיר רוטשילד [6], מבנה מאבן מקומית שהפך לאחד הבניינים הציבוריים הראשונים בכפר.
היקבים נבנו במספר מפלסים כדי לאפשר את הובלת הענבים בכוח הכובד. הם כללו בורות אבן ולאחר מכן בטון, אוורור טבעי, ומרחבים נפרדים לתסיסה, לאחסון ולהכנה לייצוא. סידור זה, בהשראת מרתפי היין של בורדו, הביא לאזור דרכי ייננות מודרניות ועיצב לאורך זמן את הפעילות החקלאית.
בית הכנסת והיקב נמצאים במרכז ההיסטורי, במרחק קצר זה מזה, ויוצרים גרעין אדריכלי וקהילתי המסמן את ראשית המושבה.
[1] חובבי ציון היא רשת של אגודות מקומיות שנוסדה באימפריה הרוסית לאחר 1881. הן עודדו התיישבות חקלאית יהודית בארץ ישראל, ארגנו התרמות, רכישת קרקעות ושליחת הקבוצות הראשונות של העלייה הראשונה.
[2] זמארין היה אחוזה חקלאית עות'מאנית לשעבר, שכללה מספר בתים, אדמות מעובדות ומקורות מים, וכפפה למחוז הכרמל.
[3] אדמונד דה רוטשילד (1845–1934), בנקאי ונדבן צרפתי, מימן רכישת קרקעות, שלח מהנדסים חקלאיים, הכניס שיטות אירופיות, הקים מנהלות מקומיות והבטיח תמיכה מתמשכת בהתיישבויות החדשות.
[4] יקב כרמל, שנוסד ב-1882, נושא את שמו של המחוז המנהלי העות'מאני של הכרמל. היקב בזכרון יעקב הושלם ב-1892 באתר שני בראשון לציון, שיועד לייצור ולייצוא.
[5] שאטו לאפיט רוטשילד, אחוזת היין הגדולה בפויאק, שלח לארץ ישראל בין 1882 ל-1886 זני גפנים כגון קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, מלבק ופטי ורדו, וכן סמיון וסוביניון בלאן.
[6] יעקב מאיר רוטשילד (1796–1868), בנו של שלמה מאיר רוטשילד, היה מעורב בענייני המשפחה במאה ה-19. הוא היה אחיינו של ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, מייסד בית רוטשילד פרר בפריז ב-1817. תואר "ברון רוטשילד" שייך לענף הבריטי של המשפחה, שנוצר ב-1822 עבור נתן מאיר רוטשילד, אחיו של שלמה מאיר רוטשילד.