כִּי־תָבוֹא: דְּבָרִים כ"ו:א'–כ"ט:ח' וְיִשַׁעְיָהוּ ס':א'–כ"ב
הפרשה כי תבוא (כי תבוא – כאשר תיכנס) מתחילה במצוות הקשורות להצהרת הביכורים והתרומות. היא מפרטת גם את הברכות המובטחות בעקבות שמירת המצוות ואת הקללות שיבואו בעקבות אי ציות.
דְּבָרִים כ״ח:י״ב
יִּפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.
בבית הכנסת החדש ברחוב אורניינבורגר, האור נכנס דרך חלונות תקרה. בית הכנסת נחנך בשנת 1866 ותוכנן על ידי האדריכלים אדוארד קנובלוך ופרידריך אוגוסט שטילר(1). הוא נהרס בחלקו במהלך הפוגרומים של 1938(2), ונותר בהריסותיו עד שנת 1980. בהשראת הסגנון המורי, עם אלמנטים המזכירים את אלהמברה בגרנדה, הכיפה המוזהבת שלו, הנראית למרחקים, היא אחד ממאפייניו הבולטים. בפנים, בית הכנסת מתאפיין בעיטורים מורכבים ובחלונות ויטראז' צבעוניים המאפשרים לאור רך להיכנס.
כיום, בית הכנסת משמש כמרכז יודאיקום, שהוקם בשנת 1995 על ידי הקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם רשויות וארגונים תרבותיים, במטרה לשמר ולקדם את המורשת היהודית.
(1) אדוארד קנובלוך (1801-1865) ו-פרידריך אוגוסט שטילר (1800-1865) היו אדריכלים גרמנים ידועים. הם למדו באקדמיה לאדריכלות בברלין תחת הדרכתו של קרל פרידריך שינקל, ונודעו בזכות סגנונם הניאו-קלאסי והאקלקטי. הם נפטרו זמן קצר לפני חנוכת בית הכנסת.
(2) פוגרומי נובמבר 1938, הידועים בשם "ליל הבדולח", היו סדרה של התקפות אלימות שבוצעו על ידי הנאצים נגד יהודים בגרמניה, שהביאו להרס בתי כנסת ולמותם של מאות אנשים.