פרשת חיי שרה (חיֵּי שָׂרָה – חיי שרה), בראשית כ"ג, א-כ"ה, יח.
אברהם קונה מקום קבורה לשרה אשתו. הוא מורה על משרתו אלירז למצוא אישה לבנו יצחק.
בראשית, פרק כ"ג, פסוק יט
וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא–הִוא חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
בזמן בית המקדש השני1 , בנו היהודים בניין קטן מעל קברי אברהם, שרה, יצחק, רבקה, יעקב, לאה ולפי המסורת לאלו של אדם וחוה. במאה ה-1 לפנה"ס , הורדוס הגדול בנה את הקבר של המכפלהבצורתו הנוכחית.
עשרים וחמש מאות שנים לאחר רכישתה, מכפלה, הפכה המורשת היהודית הזו לכנסייה על ידי הביזנטים (המאה הה), ולאחר מכן למסגד (המאה הה השביעית). במהלך מסעי הצלב (1100-1187) הוסב המבנה לכנסייה, לפני שהפך שוב למסגד.
משנת 1267, הדיירים המוסלמים אסרו על היהודים להתקרב אל הקודש. בשנת 1929, במסגרת המנדט הבריטי, פרעות הדמים בחברון אילצו את היהודים לעזוב את העיר. ב-1950 סיפחו הירדנים את יהודה ושומרון ואסרו על יהודים לבקר במקומות הקדושים להם. בחברון הורסים את הרובע היהודי, את בתי הקברות ואת בית הכנסת אברהם אבינו.
בשנת 1967 חזרה ישראל לשליטה באזור. בשנת 1979, עברו תשע עשרה נשים וארבעים ילדים לבית החולים לשעבר בית הדסה2.
בשנת 2017 רשם אונסק"ו את3 את קבר המכפלה ברשימת המורשת העולמית כאתר פלסטיני, מוחק את האופי היהודי של המקום.
כדי להתמודד עם החלטה זו, מכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת המוזיאון למורשת יהודית בחברון אשר ימומן מקרן האו"ם של ישראל.
1 מהמאה הה השישית לפנה"ס למאה הה הראשונה .
2 רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (1833-1901) בנה בשנת 1893 את בית הדסה, מרפאה ומרכז סיוע לנזקקים. המבנה הורחב מספר פעמים (ראה אתר חברון).
3 12 מדינות הצביעו בעד, 6 נמנעו ו-3 הצביעו נגד.