שמיני עצרת (שמחת תורה)
דברים ל״ג:א – ל״ד:יב, במדבר כ״ט:לה – ל׳:א, בראשית א:א – ב:ג, ויהושע א:א-יח
ובנוסף בתפוצות: דברים י״ד:כב – ט״ז:יז ומלכים א ח:נד-סו
במהלך חג זה, בספר התורה הראשון, אנו מסיימים את קריאת הספר החמישי של התורה. קטע זה מספר על הברכות שמשה מברך בהן את בני ישראל, על מינוי יהושע כמנהיג החדש ועל מותו של משה. הספר השני עוסק בחג, ובספר השלישי אנו חוזרים על הפסוקים הראשונים של ספר בראשית, המספרים על בריאת העולם.
בראשית א':א'-ג'
בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.
בית הכנסת משה בן מיימון(1) באבו דאבי, שתוכנן על ידי סר דוד אדג'יי(2) ונחנך בפברואר 2023, מציג מבנה מודרני המזכיר סוכה, בו האור חודר בחופשיות. הוא נושא את שמו של מחבר משנה תורה(3) המפורסם, שקובע שהארץ שייכת לאלוהים ושהוא נתן את ארץ ישראל ליהודים. רעיון זה של בעלות אלוהית מופיע גם בפירוש של רש"י(4) על בראשית א:א, בו הוא מסביר שהתורה מתחילה בבריאת העולם כדי שאם האומות יאשימו את בני ישראל בגזילת הארץ, הם יוכלו להשיב: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו" (ירמיה כז:ה), ו"והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה:כג).
(1) רבי משה בן מיימון (1135-1204), הידוע בשם הרמב"ם, היה פילוסוף, תיאולוג ופוסק הלכה יהודי דגול. יצירתו העיקרית היא משנה תורה.
(2) סר דוד אדג'יי, אדריכל גנאיי-בריטי בעל שם עולמי, נולד בשנת 1966 בדאר א-סלאם, טנזניה. הוא קיבל תואר אבירות בשנת 2017 מהמלכה אליזבת השנייה על תרומתו לאדריכלות.
(3) משנה תורה היא יצירה מונומנטלית, המחולקת ל-14 ספרים, המאגדת את ההלכה היהודית ומהווה מקור חשוב במסורת היהודית. בפרק הלכות שמיטה ויובל 13:13, הרמב"ם מתייחס לפסוק: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי-לִי הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" (ויקרא כה:23). בפרק הלכות מלכים ומלחמותיהם 5:6, הוא מתייחס גם לפסוק: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ: כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר לג:53).
(4) רש"י: ראשי תיבות של רבי שלמה יצחקי (1040-1105), פרשן מפורסם של התורה והתלמוד. פירושיו הברורים והתמציתיים, שנכתבו בעברית, מאומצים באופן רחב בלימודי יהדות.