סטורה סינגוגן, סטוקהולם, שוודיה

1870

תְּרוּמָה, ראש חודש (ירח חדש), שְׁקָלִים

הלל(1) (ראש חודש), פרשת התורה לתרומה: שמות כ"ה:א – כ"ז:י"ט, לראש חודש: במדבר כ"ח:א-ט"ו, לשקלים: שמות ל':י"א-ט"ז וההפטרה לשקלים: מלכים ב' י"א:י"ז – י"ב:י"ז (אשכנזים מתחילים ב-י"ב:א), ובראש חודש, הפסוקים ישעיהו ס"ו:א ו-ס"ו:כ"ד או ס"ו:כ"ג.

כל הטקסטים הללו קשורים בחוזקה למקדש ולעבודת הקודש, בין אם מדובר על בנייתו, תחזוקתו, או ניהול הפולחן.

שמות כ"ה:ח
וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם, סטורה סינגוגן, מציג את הפסוק שמות כ"ה:ח על חזיתו באותיות זהב על רקע אדום, ממוסגר במסגרת דקורטיבית.

זהו בית הכנסת הגדול מבין השלושה בעיר. בנייתו החלה בשנת 1867 תחת הנהגת האדריכל פרדריק וילהלם שולאנדר(2) בסגנון נאו-מורי, השפעה שכיחה באדריכלות בתי הכנסת האירופיים של המאה ה-19. הוא נחנך ב-16 בספטמבר 1870(3). הוא יכול להכיל כ-900 איש וכולל מרפסות המיועדות לנשים לפי המסורת האורתודוקסית היהודית. הבימה (מקום קריאה) ממוקמת בחזית, ועוגב מותקן בקומה העליונה, המשקף את השפעת יהדות הרפורמה הגרמנית שהייתה דומיננטית בשוודיה.

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם הוא מבנה מסווג(4), מוגן על פי החוק בשל חשיבותו ההיסטורית והארכיטקטונית.

(1) הלל מורכב מתהילים 113 עד 118. ב"הלל הקטן" לא אומרים את 11 הפסוקים הראשונים של תהילים 115 ו-116. ה"הלל הגדול" נאמר בשלוש הרגלים ובחנוכה, בעוד שה"הלל הקטן" נאמר בראש חודש, בששת הימים האחרונים של פסח וביום העצמאות.
(2) פרדריק וילהלם שולאנדר (1816-1881) היה אדריכל, אמן ופרופסור שוודי, למד באקדמיה המלכותית לאומנויות היפות בסטוקהולם והתמחה בסגנון ההיסטוריסטי (מגמה מערבית מהמאה ה-19 שחיפשה לחדש את האדריכלות על ידי השאבה מסגנונות עתיקים. כך נולדו סגנונות "נאו" כמו נאו-קלסיציזם, נאו-בארוק, נאו-גותי וכו').
(3) ממש לפני יום כיפור, ב-8 תשרי 5631.
(4) רשימת המבנים המוגנים נקבעת על ידי ריקסאנטיקוואריאמבטת, רשות המורשת הלאומית של שוודיה האחראית לשימור המורשת התרבותית בשוודיה.



בית הדין הרבני, ירושלים

משפטים
שמות כ"א:א'–כ"ד:י"ח וירמיהו ל"ד:ח'–כ"ב & ל"ג:כ"ה–כ"ו

בפרשת משפטים, ה' מוסר באמצעות משה מערכת חוקים המסדירה את החיים האזרחיים ומאשר את בריתו עם ישראל. בהפטרה, הנביא ירמיהו מוכיח את העם על אי-שמירת החוקים, מכריז על הגלות ומזכיר את נצחיות הברית האלוקית.

שמות כ"ג:ו'
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ.

ביהדות, הקדושה חלה הן על בית הדין והן על בית הכנסת. חז"ל מלמדים שהרוצה להיות חסיד, יקיים דיני נזיקין (בבא קמא ל ע"א). בתי הדין הרבניים(1), המשולבים במערכת המשפט הישראלית, עוסקים בענייני מעמד אישי (נישואין, גירושין, צוואות וירושות). הם נתונים לפיקוחו של משרד לשירותי דת, והשופטים ממונים על ידי ועדת מינוי(2). בישראל קיימים 12 בתי דין רבניים אזוריים(3), ובהם בית הדין בירושלים, המשמש גם כערכאת ערעור. לפני מספר שנים עבר בית הדין למבנה חדש הממוקם בשכונת גבעת שאול, במערב העיר.

(1) בית המשפט העליון צמצם את סמכותם בסכסוכים כספיים, תוך מתן עדיפות לבתי המשפט האזרחיים.
(2) ועדת המינוי אחראית למינוי הדיינים בכל בתי הדין הרבניים, כולל בתי הדין האזוריים ובית הדין הרבני הגדול בירושלים. היא מורכבת משר המשפטים (או נציגו), שופט בית המשפט העליון, שני חברי כנסת, רב המייצג את שני הרבנים הראשיים לישראל ונציג מכל אחת מהקהילות – האשכנזית והספרדית. נציגים אלו ממונים על ידי הרב הראשי של קהילתם. מדובר באישים בכירים, לעיתים קרובות רבנים בעלי השפעה או דמויות דתיות מוכרות. תפקידם בוועדה הוא לשמר את מסורת קהילתם.
(3) 12 בתי הדין האזוריים נמצאים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשון לציון, אשקלון, פתח תקווה, נתניה, עפולה, קריית שמונה, טבריה ובית שאן. בית הדין הרבני הגדול בירושלים מהווה את הסמכות השיפוטית העליונה ומשמש כערכאת ערעור.


כנסת אליהו, מומבאי, הודו

1884

יתרו
שמות י"ח:א'-כ':כ"ג וישעיהו ו':א'-ז':ו' ו-ט':ה'-ו'

בפרשה, בני ישראל מגיעים אל מרגלות הר סיני, שם מתגלה אלוהים ומכריז על עשרת הדברות. בהפטרה, הנביא ישעיהו מדגיש את ההתגלות האלוהית והברית בין אלוהים לישראל.

שמות י"ט:ה'
וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי,
וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי–וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים,
כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.

הרב שלמה ריסקין(1) מקביל(2) בין חוזה הנישואין היהודי (כתובה) לבין עשרת הדברות. שני הטקסטים האלה מבטאים, האחד את הברית האלוהית והאנושית והשני את הברית הנישואין. הברכה השביעית של שבע הברכות(3) מחברת את הששון "קול ששון" והשמחה "קול שמחה" של הנישואין לזו של שיקום ישראל וירושלים.
בית הכנסת כניסת אליהו, שנוסד בשנת 1884 על ידי יעקב אליאס ששון(4), הוא אחד מבתי הכנסת הספרדיים של מומביי. הוא קשור להיסטוריה של דוד ששון, שנמלט מבגדד בשנת 1832 כדי להתיישב בבומביי. בית הכנסת, שעוצב על ידי משרד האדריכלים גוסטלינג ומוריס, מעיד על השפעת הסגנון ההודי והאנגלי. הוא בנוי מאבן ומלבנים, והחזית הטורקיזית שלו מעניקה לו זהות ייחודית. הוא מתוחזק על ידי קרן יעקב ששון(5).

(1) הרב שלמה ריסקין, יליד 1940 בברוקלין, הוא רב אורתודוקסי אמריקאי-ישראלי. הוא ייסד את בית הכנסת לינקולן סקוור בניו יורק ואת העיר אפרת בישראל. הוא גם ייסד את ארגון אורות תורה, רשת של בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות בישראל ובארצות הברית.
(2) ראו גם ברית ושיחה: קריאה שבועית בתנ"ך היהודי, מאת הרב יונתן זקס (1948-2020), הרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות של חבר העמים (1991-2013), פילוסוף ותיאולוג אנגלי, ואת הפירוש על הכתובה מאת הרב שלמה גאנצפריד (1804-1886), פוסק הלכה, מחבר קיצור שולחן ערוך.
(3) הברכה השביעית של שבע הברכות: ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גיל, רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, שלום ורעות. מהרה ה' אלוהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה (ירמיהו לג:י-יא), קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה.
(4) כול ששון: יעקב אליאס ששון, בנו של אליהו דוד ששון ונכדו של דוד ששון.
(5) קרן יעקב ששון היא ארגון צדקה שנוסד על ידי משפחת ששון במומביי. היא מנהלת בתי כנסת, בתי ספר ומספקת ארוחות כשרות ושירותים שונים לקהילה היהודית.

בית הכנסת הכוראלי הגדול קייב אוקראינה

1895

בשלח – שבת שירה
שמות י"ג:י"ז–י"ז:ט"ז ושופטים ד':ד'–ה':ל"א

הים נבקע כדי לאפשר לבני ישראל לעבור, ולאחר מכן נסגר על המצרים. מתוך תודה, משה שר את "שירת הים", שאחריה מרים והנשים ששרות בתורן. בהפטרה, דבורה וברק(1) משבחים את אלוהים על ניצחונם על מדכאיהם.

שופטים ה':אֲ'
וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר׃

במאה ה-19, בתי כנסת עם מקהלה נקראו בתי כנסת כוראליים. בית הכנסת הכוראלי הגדול של קייב, הידוע גם בשם בית הכנסת פודיל(2) או בית הכנסת רוזנברג, נבנה בשנת 1895 בסגנון מורי על ידי האדריכל המקומי ניקולאי גרדנין ובמימון הסוחר גבריאל יעקב רוזנברג.
בשנת 1915, בית הכנסת עבר שיפוץ בהנחיית האדריכל האוקראיני הנודע ולריאן מיקיטוביץ' רייקוב (1874–1942), במימון ולדימיר גינזבורג, אחיינו של רוזנברג. הוא היה פעיל עד 1929, ולאחר מכן נסגר על ידי השלטונות הסובייטיים והפך למועדון. במהלך הכיבוש הגרמני, הוא הוסב לאורוות.
בשנת 1945, הוא חזר לשמש כבית תפילה.
בשנת 1990, הרב הראשי של קייב ואוקראינה, יעקב דב בלייך(3), יזם עבודות שיקום שכללו פתיחת ישיבה ובתי ספר לבנים ולבנות. בשנת 1992, בית הכנסת הושב באופן רשמי לקהילה היהודית.

(1) דבורה, נביאה ושופטת, מובילה את בני ישראל, תחת פיקודו של ברק, לניצחון על הכנענים. לאחר תבוסתם בהר תבור, מנהיגם סיסרא מנסה לברוח אך נהרג על ידי יעל, אשת חבר הקיני (שבט יתרו).
(2) פודיל הוא אחד האזורים העתיקים ביותר בקייב. שמו משקף את מיקומו על נהר הדנייפר, והוא משמעותו "שטח נמוך".
(3) יעקב דב בלייך (נולד בברוקלין ב-1964) הוא הרב הראשי של קייב ואוקראינה מאז 1990. הוא למד בישיבת קרלין-סטולין, שושלת חסידית המדגישה את המוזיקה והשירה בפרקטיקות הדתיות שלה. הוא יסד את איחוד הארגונים הדתיים של אוקראינה וממלא תפקידים חשובים בקונגרס היהודי העולמי.