משפטים
שמות כ"א:א'–כ"ד:י"ח וירמיהו ל"ד:ח'–כ"ב & ל"ג:כ"ה–כ"ו
בפרשת משפטים, ה' מוסר באמצעות משה מערכת חוקים המסדירה את החיים האזרחיים ומאשר את בריתו עם ישראל. בהפטרה, הנביא ירמיהו מוכיח את העם על אי-שמירת החוקים, מכריז על הגלות ומזכיר את נצחיות הברית האלוקית.
שמות כ"ג:ו'
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ.
ביהדות, הקדושה חלה הן על בית הדין והן על בית הכנסת. חז"ל מלמדים שהרוצה להיות חסיד, יקיים דיני נזיקין (בבא קמא ל ע"א). בתי הדין הרבניים(1), המשולבים במערכת המשפט הישראלית, עוסקים בענייני מעמד אישי (נישואין, גירושין, צוואות וירושות). הם נתונים לפיקוחו של משרד לשירותי דת, והשופטים ממונים על ידי ועדת מינוי(2). בישראל קיימים 12 בתי דין רבניים אזוריים(3), ובהם בית הדין בירושלים, המשמש גם כערכאת ערעור. לפני מספר שנים עבר בית הדין למבנה חדש הממוקם בשכונת גבעת שאול, במערב העיר.
(1) בית המשפט העליון צמצם את סמכותם בסכסוכים כספיים, תוך מתן עדיפות לבתי המשפט האזרחיים.
(2) ועדת המינוי אחראית למינוי הדיינים בכל בתי הדין הרבניים, כולל בתי הדין האזוריים ובית הדין הרבני הגדול בירושלים. היא מורכבת משר המשפטים (או נציגו), שופט בית המשפט העליון, שני חברי כנסת, רב המייצג את שני הרבנים הראשיים לישראל ונציג מכל אחת מהקהילות – האשכנזית והספרדית. נציגים אלו ממונים על ידי הרב הראשי של קהילתם. מדובר באישים בכירים, לעיתים קרובות רבנים בעלי השפעה או דמויות דתיות מוכרות. תפקידם בוועדה הוא לשמר את מסורת קהילתם.
(3) 12 בתי הדין האזוריים נמצאים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשון לציון, אשקלון, פתח תקווה, נתניה, עפולה, קריית שמונה, טבריה ובית שאן. בית הדין הרבני הגדול בירושלים מהווה את הסמכות השיפוטית העליונה ומשמש כערכאת ערעור.