אמור
ויקרא כ"א:א'-כ"ד:כ"ג ויחזקאל מ"ד:ט"ו-ל"א
פרשת אמור וההפטרה שלה מדגישות את חשיבות הטהרה בעבודת הקודש. בעוד שהתורה קובעת את חוקי הטהרה החלים במשכן, הנביא יחזקאל מודיע על המשכיות והגשמה בבית המקדש העתידי.
יחזקאל מ"ד:כ"ג
וְאֶת-עַמִּי יוֹרוּ, בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל; וּבֵין-טָמֵא לְטָהוֹר, יוֹדִעֻם.
המקווה של האר"י הקדוש
פסוק זה חושף את תפקיד הכהנים כמקור להעברת הטהרה והקדושה לעם – ממד רוחני המתממש במקומות טהרה כשל המקווה של האר"י הקדוש בצפת. המקווה, הממוקם בסמוך לכניסה העליונה של בית הקברות בעיר, נושא חשיבות רוחנית ומיסטית עמוקה. על פי המסורת, האר"י הקדוש [1] נטבל בו בכל יום. המקווה, המוזן ישירות ממי תהום, מציע מים טהורים וקרים (בין 10° ל-15°). כיום, מקום זה מקבל מבקרים מכל קצוות העולם המחפשים טהרה והארה רוחנית. נמוך יותר על הגבעה שוכנים האר"י הקדוש ובנו, רבי משה לוריה.
קבליסטי צפת
בצפת, לפני בואו של האר"י הקדוש, ראשי התיבות רמ״ק [2] הנהיג מוסד לימודי קבלה. הוא התווה את ההוראות המיסטיות באמצעות יצירתו פרדס רימונים [3]. לאחר מותו של רמ״ק, האר"י הקדוש המשיך את תורתו על ידי הכנסת מושגים מרכזיים [4]. למרות שכתב מעט, תורתו נאספה והופצה על ידי רבי חיים ויטל [5], תלמידו העיקרי.
הערות והפניות
[1]רבי יצחק לוריה אככנזי (1534–1572) כונה “אככנזי” בשל מוצאו האככנזי של אביו. הוא גדל בקהיר בסביבה ספרדית והתיישב בצפת, אשר במאה ה-16 הייתה מרכז עיקרי למיסטיקה היהודית הספרדית. הוא התפלל וחי על פי הסדר הספרדי, ורוב תלמידיו היו גם הם מספרדים.
ראשי התיבות האר״י נגזרים מ"האלוקי רב יצחק". ראשי תיבות אלו מופיעים גם כ"רבי יצחק אככנזי" או כ"אדונינו רבעינו יצחק" (“אדונינו רבעינו יצחק”). הוא ידוע גם בשמות ארי ז״ל והאר"י הקדוש.
[2]רבי משה בן יעקב קوردוברו (1522–1570) הייתה דמות מרכזית בקבלה. הוא התווה את תורת הקבלה והשפיע עמוקות על התפתחות המיסטיקה היהודית בצפת. הוא ידוע גם בראשי התיבות רמ״ק.
[3]פרדס רימונים – יצירה מרכזית בקבלה, שמשמעות שמה “גן הרימונים”. כותרתה מתייחסת לשני אלמנטים סמלים:
– פרדס – ראשי תיבות לארבעת רמות הפירוש של התורה: פשט, רמז, דרש וסוד.
– רימונים – סמל לחכמה, ומספר גרעיני הפרי מתייחס ל-613 מצוות התורה.
[4]מושגים קבליים שהוכנסו על ידי האר"י הקדוש:
– צמצום – כיווץ או נסיגת הנוכחות האלוקית כדי לפנות מקום לבריאה.
– שבירת הכלים – אירוע קוסמי המשמש כמקור לכאוס הראשוני.
– תקון עולם – תיקון העולם באמצעות מעשי חסד וקדושה.
[5]רבי חיים ויטל (1542–1620), תלמידו העיקרי של האר"י, קבע את תורתו בטקסטים יסודיים, בהם עץ החיים ושער הגלגולים. בנו, רבי שמואל ויטל (1598–1677), הבטיח את העברת תורתו ברחבי עולם יהדות המזרח.