בלק
במדבר כב:ב–כה:טט ומיכה ה:ו–ו:ח
בלק, מלך מואב, מזמן את בלעם, נביא כופרי מבית פתור[1], כדי לקלל את ישראל — אך פיו אינו מוציא אלא ברכות. “מה-נאו אוהליך”, אומר הוא, וחושף את יופיים הפנימי של אוהלי ישראל. הנביא מיכה מרחיב ברכות אלה ומצהיר שהגדולה האמיתית טמונה בצדק, בחסד ובענווה לפני ה'.
במדבר כד:ג
נְאֻם בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן
בשנת 1967 גילתה משלחת ארכיאולוגית הולנדית באתר דיר אלה (עמק הירדן) כתובת בארמית המוזכרת במפורש “בלעם בן-בעור”. הטקסט, כתוב בדיו שחורה ואדומה על טיח קיר[2], נפתח כך:
כתב בל[ע]ם בן בע[ו]ר איש חזה אלהין
בחלק הראשון חוזה בלעם שהחשכה תרד על הארץ ותכסות את העולם, ביטוי לסדר הקוסמי הקרוס עקב חילול האדם.
בחלק השני, הקטע הקצר והמקוטע, מתוארת נבואה אפוקליפטית על צרות עתידות, ומסתיימת בציווי אלוהי האוסר על בלעם להמשיך בנבואותיו.
דיר אלא, המכונה “תרעלה” בתלמוד הירושלמי (שביעית ב:ג), נהרסה סביב שנת 800 לפנה"ס, ככל הנראה ברעידת האדמה המוזכרת בעמוס א:א. חוקרים מסוימים מזהים אתר זה עם סוכות הקדומה[3] שבשטח שבט גד, ממזרח לירדן, בעמק יבק.
[1] פתור מוזכרת בבמדבר כב:ה כממוקמת “על-יד הנהר” (הפרת), כנראה באזור סוריה הצפונית או דרום־מזרח טורקיה.
[2] שברי הכתובת נמצאו מפוזרים על רצפת החדר הדרום־מזרחי של המקדש, מעורבים בשברי כלי חרס ועפר. הם חוברו מחדש בקפידה על ידי המשלחת ההולנדית ומשומרים כיום במוזיאון הארכיאולוגי בעמאן.
[3] סוכות, הנזכרת ביהושע יג:כז, אינה זהה למקום־העצר סוכות במסע במדבר (במדבר לג:מח).