קודקס קהיר, ירושלים

895

חול המועד סוכות
שמות ל"ג:י"ב–ל"ד:כ"ו • במדבר כ"ט:כ"ו–ל"א • יחזקאל ל"ח:י"ח–ל"ט:ט"ז

משה מבקש לדעת את דרכי ה'. אלוהים מגלה לו את מידות הרחמים ומחדש את הברית. לאחר מכן, מוזכרים מועדי השנה, ובמיוחד חג הסוכות. המפטיר מפרט את הקורבנות המיוחדים ליום החג.
בהפטרה, יחזקאל מנבא מלחמה אפוקליפטית שמובלת על ידי גוג נגד ישראל, ולאחריה שיבה לשלום והכרה אוניברסלית באלוהות ה'.

יחזקאל ל"ח:י"ח (pdf 491/575)
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל

קודקס קהיר, או קודקס נביאי קהיר, הוא כתב יד עברי מהמאה התשיעית המכיל את כל ספרי הנביאים בשלמותם. הוא הועתק בשנת תתנ"ה על ידי משה בן אשר[א], דמות מרכזית במסורת המסורה של טבריה[ב].
כתב היד כתוב על קלף, בכתב יד מוקפד וכולל הערות מסורתיות של בעלי המסורה. הוא נשמר במשך יותר מאלף שנה בקהילה הקראית בקהיר, והועבר בשנת תשפ"ג לספרייה הלאומית של ישראל בירושלים, בבניין מודרני שתוכנן על ידי משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון, הממוקם בין מוזיאון ישראל והכנסת.

יחזקאל ל"ח:י"ח–ל"ט:ט"ז

[א] משה בן אשר הוא אבי שושלת בן אשר, בעלי המסורה מטבריה. הוא נחשב למחבר קודקס קהיר ואביו של אהרון בן משה בן אשר, שיערוך מאוחר יותר את קודקס חלב.
[ב] בעלי המסורה הם שומרי המסורת הטקסטואלית של התנ"ך. בין המאה השישית לעשירית הם קבעו את הניקוד, הטעמים והפיסוק של הטקסט המקראי. עבודתם המדוקדקת כללה ספירת אותיות, ציון גרסאות שונות והעברת הטקסט בנאמנות.

חוקוק, הגליל העליון, ישראל

המאה הרביעית–החמישית לספירה

יום כיפור
ויקרא ט"ז:א–ל"ד ; ויקרא י"ח:א–ל • במדבר כ"ט:ז–י"א • ישעיהו נ"ז:י"ד–נ"ח:י"ד • יונה א':א–ד':י"א

הַתּוֹרָה מתארת את הטקס שמבצע הכהן הגדול בקודש: כניסה לקודש הקודשים, שליחת השעיר לעזאזל למדבר, והזאת הדם לכפר על חטאי העם. בספר השני מפורטים הקורבנות המיוחדים ליום זה. אחר הצהריים, הקריאה מזכירה את חוקי הקדושה.
בהפטרה של הבוקר, הנביא ישעיהו קורא לתשובה ולעשיית צדק. הפטרת אחר הצהריים מספרת על בריחתו של יונה ותשובתה של העיר הגדולה נינוה.

יונה ב':א
וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה

חוקוק, השוכנת 12.5 ק"מ צפונית לטבריה, מוזכרת בספר יהושע[א]. הכפר היה מיושב מתקופת הברונזה (שלושת אלפים שלוש מאות – אלף מאתיים לפני הספירה), ושגשג בתקופות הרומית (המאה הראשונה–השלישית) והביזנטית (המאה הרביעית–השביעית).

מאז שנת תשע"א (2011), חפירות בראשות ג'ודי מגנס[ב] חשפו בית כנסת מונומנטלי מהמאה החמישית, שנבנה מבזלת – סלע אופייני לנוף הגיאולוגי של האזור.

רצפת הפסיפס שלו יוצאת דופן בעושרה האמנותי ובמגוון הסצנות. תיאור יונה מרשים במיוחד. נדיר באמנות היהודית הקדומה, הוא מציג את הרגע הקריטי שבו יונה נבלע על ידי הדג. פסיפסים נוספים יוצאי דופן כוללים: שמשון בעזה נושא את שערי העיר לאחר שתלש אותם, חציית ים סוף, המרגלים, תיבת נח וסצנה לא מקראית שמתפרשת כמפגש בין אלכסנדר הגדול לכהן יהודי.

הקירות נצבעו באדום, ורוד ולבן, והעמודים נשאו שרידי טיח צבעוני.

מטבעות, קברים חצובים בסלע ומבנים נלווים מעידים על קהילה משגשגת.


[א] בתיאור גבולות נחלת נפתלי (יהושע י"ט:ל"ב–ל"ט), חוקוק מוזכרת בפסוק ל"ד. נפתלי פירושו "מאבקי". יעקב בירך אותו באומרו: "נפתלי אילה שלוחה, נותן אמרי שפר" (בראשית מ"ט:כ"א).
[ב] ג'ודי מגנס היא פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. היא מובילה את החפירות בחוקוק מאז שנת תשע"א, עם צוות בינלאומי. הממצאים פורסמו בכתבי עת מדעיים והוצגו במדיה כמו נשיונל ג'יאוגרפיק.