גן החיות התנ"כי, ירושלים, ישראל

1940 – העברה למלחה בשנת 1993

נֹחַ
בראשית ו:ט–יא:לב • ישעיהו נד:א–נה:ה

פרשת נח מספרת על המבול, על התיבה שבנה נח, ועל התחלה חדשה לעולם. נח מתואר כאיש צדיק, תמים בדורותיו (בראשית ו:ט). הוא מקבל צו לבנות תיבה כדי להציל את משפחתו ואת בעלי החיים. לאחר הגשם, אלוהים כורת ברית עם האנושות, המסומלת בקשת בענן. ההפטרה, מלאת תקווה, מבטיחה שאלוהים לא ינטוש את ישראל גם לאחר הסערות. היא מדברת על שלום מחודש ועל עתיד מואר.

בראשית ו:יט
וּמִכֹּל הַחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה

גן החיות התנ"כי נוסד בשנת 1940 על ידי הפרופ' אהרון שולוב[1], והועבר בשנת 1993 לשטח של 25 דונם בשכונת מלחה[2], בדרום-מערב ירושלים.
העברה זו הייתה חלק מפרויקט שהושק בשנת 1990 על ידי קרן ירושלים[3] ועיריית ירושלים, במטרה להקים גן חיות מודרני, חינוכי ותרבותי, הפתוח לכולם ומוקדש לבעלי חיים המוזכרים בתנ"ך.

במרכז הגן ניצבת תיבת נח[4] מונומנטלית, מוקפת ב-23 פסלי בעלי חיים מצופים פסיפסים ומראות, שנוצרו בין השנים 1991–1994 על ידי האמנית ניקי דה סן פאל[5].
שלטים תנ"כיים מלווים את התאים, ושבילים נושאיים מקשרים בין הטקסטים לבין בעלי החיים. האתר מארח פעילויות חינוכיות, תערוכות מתחלפות ואירועים הקשורים לחגים יהודיים.
זהו גם מקום לשימור[6] מינים בסכנת הכחדה.

[1] אהרון שולוב (1907–1997), זואולוג ישראלי יליד יליסבטגרד (האימפריה הרוסית, כיום קרופיבניצקי, אוקראינה). נאסר בשל פעילות ציונית והיגר לארץ ישראל בשנת 1926. למד זואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, השלים דוקטורט בנאפולי, וערך מחקרים במצרים על טיפול וטרינרי באקלים סובטרופי. בשנת 1940 ייסד את גן החיות וניהל אותו במשך 43 שנה. פיתח גם נסיוב נגד ארס עקרב צהוב ופרסם מאמרים מדעיים וספר אוטוביוגרפי (The Wolf Shall Dwell with the Lamb, 1981).
[2] שכונת מלחה בדרום-מערב ירושלים נבנתה על חורבות הכפר הערבי אל-מליחה שפונה בשנת 1948. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה-80 חשפו עדויות ליישוב יהודי מהמאה הראשונה לספירה, כולל גתות, בורות מים וחרסים. האתר סמוך לעמק רפאים, המוזכר בספר יהושע (טו:ח; יח:טז) כגבול נחלת יהודה.
[3] קרן ירושלים – נוסדה בשנת 1966 על ידי טדי קולק (1911–2007), ראש עיריית ירושלים בשנים 1965–1993 – תומכת בפרויקטים תרבותיים, חינוכיים וחברתיים. בשנת 1990 יזמה את פרויקט העברת גן החיות, בתרומה משמעותית של 5 מיליון דולר ממשפחת טיש.
[4] תיבת נח שבגן, שנחנכה בשנת 1994, היא מבנה באורך 20 מטר, רוחב 10 מטר וגובה 8 מטר. היא כוללת מרכז תצוגה אינטראקטיבי על סיפורי בראשית, בעלי חיים תנ"כיים ונושאים אקולוגיים עכשוויים.
[5] קתרין מארי-אינייס פאל דה סן פאל, הידועה בשם ניקי דה סן פאל (1930–2002), הייתה אמנית צרפתית-אמריקאית מפורסמת בזכות פסליה המונומנטליים, הצבעוניים והמשחקיים. עבור גן החיות התנ"כי בירושלים, יצרה בין השנים 1991–1994 יצירה איקונית בהזמנת קרן ירושלים, בשיתוף פעולה עם האדריכל השווייצרי מריו בוטה (נולד ב-1943).
[6] גן החיות התנ"כי משתף פעולה עם מוסדות מדעיים בישראל ובעולם לשימור מינים בסכנת הכחדה, בהם נשר רופל, נמר פרסי ודוב חום סורי. כחבר באיגוד האירופי של גני חיות ואקווריומים (EAZA), הוא משתתף בתוכניות רבייה בשבי, תומך ביוזמות השבה לטבע ומקדם חינוך סביבתי.

מצפה כוכבים, מצפה רמון, ישראל

1993

בראשית
פרשת השבוע: בראשית א׳:א–ו׳:ח • ישעיהו מ״ב:ה–מ״ג:י

הַתּוֹרָה נפתחת בסיפור הבריאה: אור וחושך, שמיים וארץ, ים וחיים. האדם נברא בצלם אלוהים, אך במהרה משתלטים האלימות והשחיתות. ההפטרה מכריזה כי ה׳ הוא בורא הכול, וקוראת לישראל להיות אור לגויים.

בראשית א׳:י״ד
יְהִי מְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם

בלב מדבר הנגב, מצפה הכוכבים של מצפה רמון, שנוסד בשנת תשנ״ג, מתנשא מעל מצוקי מכתש רמון, תצורה גיאולוגית[א] ייחודית בעולם. בזכות היעדר זיהום אור, האתר מציע תצפית יוצאת דופן על כוכבים, כוכבי לכת וערפיליות. זהו אחד המקומות הבודדים בישראל שבהם ניתן לצפות[ב] בשביל החלב בעין בלתי מזוינת.

שביל החלב כפי שנראה ממצפה רמון

[א] מכתש רמון הוא תצורה גיאולוגית טבעית מסוג "מכתש", ייחודית למדבר הנגב. בניגוד למכתשים געשיים או פגיעת מטאוריטים, מכתש נוצר כתוצאה מסחיפה של שכבות סלע רכות מתחת לשכבה קשה יותר, ויוצר שקע בצורת לב. מכתש רמון הוא הגדול ביותר מסוגו בעולם, אורכו כ־מ״ם ק״מ ורוחבו בין ב׳ ל־י׳ ק״מ. הוא חושף שכבות גיאולוגיות בנות יותר ממאתיים מיליון שנה, ומספק הצצה נדירה להיסטוריה של כדור הארץ.
[ב] מצפה הכוכבים של מצפה רמון פתוח לקהל הרחב ומציע תצפיות ליליות מודרכות, במיוחד באירועים שמימיים כמו מטרי מטאורים וליקויי ירח. הוא משתף פעולה עם מוסדות מדעיים בינלאומיים בפרויקטים של מחקר וחינוך. האתר משמש גם לסימולציות חלל, במיוחד במסגרת פרויקט D-Mars, שבו חוקרים בודקים תנאי חיים אפשריים על מאדים. הסימולציות כוללות פרוטוקולים מדעיים, שהייה במתחמים סגורים ופעילויות חוץ בחליפות חלל, כהכנה למשימות אנושיות עתידיות על כוכב הלכת האדום.

קודקס קהיר, ירושלים

895

חול המועד סוכות
שמות ל"ג:י"ב–ל"ד:כ"ו • במדבר כ"ט:כ"ו–ל"א • יחזקאל ל"ח:י"ח–ל"ט:ט"ז

משה מבקש לדעת את דרכי ה'. אלוהים מגלה לו את מידות הרחמים ומחדש את הברית. לאחר מכן, מוזכרים מועדי השנה, ובמיוחד חג הסוכות. המפטיר מפרט את הקורבנות המיוחדים ליום החג.
בהפטרה, יחזקאל מנבא מלחמה אפוקליפטית שמובלת על ידי גוג נגד ישראל, ולאחריה שיבה לשלום והכרה אוניברסלית באלוהות ה'.

יחזקאל ל"ח:י"ח (pdf 491/575)
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל

קודקס קהיר, או קודקס נביאי קהיר, הוא כתב יד עברי מהמאה התשיעית המכיל את כל ספרי הנביאים בשלמותם. הוא הועתק בשנת תתנ"ה על ידי משה בן אשר[א], דמות מרכזית במסורת המסורה של טבריה[ב].
כתב היד כתוב על קלף, בכתב יד מוקפד וכולל הערות מסורתיות של בעלי המסורה. הוא נשמר במשך יותר מאלף שנה בקהילה הקראית בקהיר, והועבר בשנת תשפ"ג לספרייה הלאומית של ישראל בירושלים, בבניין מודרני שתוכנן על ידי משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון, הממוקם בין מוזיאון ישראל והכנסת.

יחזקאל ל"ח:י"ח–ל"ט:ט"ז

[א] משה בן אשר הוא אבי שושלת בן אשר, בעלי המסורה מטבריה. הוא נחשב למחבר קודקס קהיר ואביו של אהרון בן משה בן אשר, שיערוך מאוחר יותר את קודקס חלב.
[ב] בעלי המסורה הם שומרי המסורת הטקסטואלית של התנ"ך. בין המאה השישית לעשירית הם קבעו את הניקוד, הטעמים והפיסוק של הטקסט המקראי. עבודתם המדוקדקת כללה ספירת אותיות, ציון גרסאות שונות והעברת הטקסט בנאמנות.

חוקוק, הגליל העליון, ישראל

המאה הרביעית–החמישית לספירה

יום כיפור
ויקרא ט"ז:א–ל"ד ; ויקרא י"ח:א–ל • במדבר כ"ט:ז–י"א • ישעיהו נ"ז:י"ד–נ"ח:י"ד • יונה א':א–ד':י"א

הַתּוֹרָה מתארת את הטקס שמבצע הכהן הגדול בקודש: כניסה לקודש הקודשים, שליחת השעיר לעזאזל למדבר, והזאת הדם לכפר על חטאי העם. בספר השני מפורטים הקורבנות המיוחדים ליום זה. אחר הצהריים, הקריאה מזכירה את חוקי הקדושה.
בהפטרה של הבוקר, הנביא ישעיהו קורא לתשובה ולעשיית צדק. הפטרת אחר הצהריים מספרת על בריחתו של יונה ותשובתה של העיר הגדולה נינוה.

יונה ב':א
וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה

חוקוק, השוכנת 12.5 ק"מ צפונית לטבריה, מוזכרת בספר יהושע[א]. הכפר היה מיושב מתקופת הברונזה (שלושת אלפים שלוש מאות – אלף מאתיים לפני הספירה), ושגשג בתקופות הרומית (המאה הראשונה–השלישית) והביזנטית (המאה הרביעית–השביעית).

מאז שנת תשע"א (2011), חפירות בראשות ג'ודי מגנס[ב] חשפו בית כנסת מונומנטלי מהמאה החמישית, שנבנה מבזלת – סלע אופייני לנוף הגיאולוגי של האזור.

רצפת הפסיפס שלו יוצאת דופן בעושרה האמנותי ובמגוון הסצנות. תיאור יונה מרשים במיוחד. נדיר באמנות היהודית הקדומה, הוא מציג את הרגע הקריטי שבו יונה נבלע על ידי הדג. פסיפסים נוספים יוצאי דופן כוללים: שמשון בעזה נושא את שערי העיר לאחר שתלש אותם, חציית ים סוף, המרגלים, תיבת נח וסצנה לא מקראית שמתפרשת כמפגש בין אלכסנדר הגדול לכהן יהודי.

הקירות נצבעו באדום, ורוד ולבן, והעמודים נשאו שרידי טיח צבעוני.

מטבעות, קברים חצובים בסלע ומבנים נלווים מעידים על קהילה משגשגת.


[א] בתיאור גבולות נחלת נפתלי (יהושע י"ט:ל"ב–ל"ט), חוקוק מוזכרת בפסוק ל"ד. נפתלי פירושו "מאבקי". יעקב בירך אותו באומרו: "נפתלי אילה שלוחה, נותן אמרי שפר" (בראשית מ"ט:כ"א).
[ב] ג'ודי מגנס היא פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. היא מובילה את החפירות בחוקוק מאז שנת תשע"א, עם צוות בינלאומי. הממצאים פורסמו בכתבי עת מדעיים והוצגו במדיה כמו נשיונל ג'יאוגרפיק.