חודש: נובמבר 2025

פרשת תּוֹלְדֹת
^{בראשית כ״ה:י״ט–כ״ח:ט – הפטרה: מלאכי א׳:א–ב׳:ז}

פרשת תולדות מספרת על לידת יעקב ועשיו, מכירת הבכורה וברכת יצחק. יצחק חוזר ופותח את בארות אביו אברהם, נתקל בהתנגדות מתושבי גרר, ולבסוף חופר באר שהוא קורא לה רחובות (רְחֹבוֹת) — פעולה שמסמלת את סיום המריבות ופתיחת מרחב של שלום ושגשוג. ההפטרה ממלאכי מדגישה את המתח בין ישראל לאדום, ומזכירה את האחריות המוסרית הכרוכה בבחירה האלוקית.

בראשית כ״ו:כ״ב
וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר: כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה׳ לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ

העיר המודרנית רחובות נוסדה בשנת תר״ן (1890) על ידי חלוצים מהעלייה הראשונה א׳, שהתארגנו במסגרת אגודת מנוחה ונחלה ב׳. השם הוצע על ידי ישראל בלקינד ג׳, בהשראת הפסוק מבראשית כ״ו:כ״ב, כסמל לתקווה למרחב פתוח ופורח.

רכישת הקרקעות הראשונות נעשתה על ידי אנשי היישוב, בהם יהושע חנקין ד׳, יהודה גור (גרסובסקי) ה׳ ואהרון אליהו אייזנברג ו׳, מידי בעל קרקע ערבי-נוצרי. מראשית הדרך, הפרויקט הדגיש עצמאות כלכלית וסירב לתמיכה חיצונית, במיוחד מצד הברון רוטשילד. הכלכלה המקומית התבססה בתחילה על גידול גפנים, שקדים והדרים.

בית הכנסת אוהל שרה, שנוסד בשנת תרס״ד (1904), ניצב בלב המושבה. על חזיתו מופיעה הכתובת:ה השער לה׳ — צדיקים יבואו בו (תהילים קי״ח:כ) וכן השנה העברית שנת תרס״ד והאזרחית 1904. המבנה נבנה מתרומות התושבים ובזכות מחויבות אגודת הייסוד. הוא שימש לא רק לתפילות אלא גם להתכנסויות קהילתיות. סגנונו האדריכלי פשוט ופונקציונלי, ומשקף את צורכי ההתיישבות החקלאית החלוצית — ערכים של פשטות, רוחניות ולכידות.

א׳ העלייה הראשונה: גל הגירה יהודית לארץ ישראל בתקופה העות׳מאנית (בערך 1881–1903), בעיקר ממזרח אירופה ומתימן, שהוביל להקמת מושבות חקלאיות רבות.
ב׳ מנוחה ונחלה: אגודת מייסדי רחובות, שהוקמה בוורשה, וכללה חלוצים ששאפו לניהול עצמי ועצמאות מקומית.
ג׳ ישראל בלקינד (תרכ״א–תרפ״ט): מחנך, סופר ומייסד תנועת ביל״ו, קבוצת צעירים יהודים מרוסיה שחלמו על התיישבות יהודית בארץ ישראל. השם ביל״ו הוא ראשי תיבות מהפסוק: בית יעקב לכו ונלכה (ישעיהו ב׳:ה).
ד׳ יהושע חנקין (תרכ״ד–תש״ה): פעיל ציוני, אחראי לרוב רכישות הקרקעות הגדולות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מכונה "אבי החקלאות המודרנית בישראל".
ה׳ יהודה גור (גרסובסקי) (תרכ״ב–תש״י): מחנך, לקסיקוגרף ומתווך קרקעות. נולד בבלארוס, עלה לארץ ישראל ב-תרמ״ז, השתתף ברכישת אדמות רחובות, פעל בתחום החינוך העברי וזכה בפרס ביאליק לספרות עברית בשנת תש״ו.
ו׳ אהרון אליהו אייזנברג (תרכ״ג–תרצ״א): דמות מרכזית בתנועת חיבת ציון, זרם פרה-ציוני שנולד בשנות התר״מ במזרח אירופה, שקרא להתיישבות יהודית מעשית בארץ ישראל באמצעות רכישת קרקעות והקמת מושבות חקלאיות.

חַיֵּי שָׂרָה
^{בראשית כג:א – כ"ה:יח – מלכים א א:א – א:לא} 

שרה נפטרה, ואברהם רכש את שדות המכפלה ^[1] לקבור את שרה. הוא שולח את עבדו אלעזר למצוא כלה לבנו יצחק. רבקה, נכדתו של אברהם, מסכימה לנישואין. אברהם עובר את ירושתו ליצחק, מתחתן איתם קטרה, יש לו מספר ילדים, ואז נפטר. יצחק וישמעאל קבורים אותו ליד שרה.
בעזרא, המלך דוד, שמיך זקן, ממנה את שלמה ליורשו ומצווה שימשחו אותו למלך.

בראשית כג:ד
גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי

בית העלמין היהודי באלמטי נוסד בראשית המאה העשרים, כאשר העיר נקראה עדיין ורני^[2]. הרב לוי יצחק שניאורסון^[3] טמון בבית עלמין זה, והקהילה המקומית חלקה לו כבוד אחרון. בגלות שהטיל עליו סטאלין בקזחסטן המשיך ללמד תורה ולהעבירה למרות הרדיפות. בנו, הרבי^[4], הרחיב את השליחות הזאת והפכהּ למשימה עולמית.

במרחק כמה רחובות מבית העלמין ניצב בית הכנסת חב״ד, שנחנך בשנת 1997 ונקרא ״בית מנחם״. הבניין משמש מרכז קהילתי רחב־היקף: בית כנסת לתפילה, מקווה, בית ספר יהודי, חנות כשרה, משרדים קהילתיים וחדרי אירוח. על חזיתו מתנוססת הכתובת באנגלית: “Jewish Center. House of Menachem. Chabad Lubavitch”.

בנובמבר 2025 הצטרפה קזחסטן להסכמי אברהם^[5]. מדינה זו, שבעבר שימשה ארץ גלות ליהודים, נעשתה שותפה פעילה בדיאלוג האזורי. במקום שבו לימד רב בגלות, ניצב כיום בית כנסת, והסכם דיפלומטי פותח פרק חדש בהיסטוריה.

^[1] שדות המכפלה, בחברון שבגבעות יהודה, שקנה אברהם לקבור את שרה, מייצגים את הרכישה הראשונה של יהודים בארץ ישראל.
^[2] ורני, שנוסדה ב-1854 על ידי האימפריה הרוסית, הפכה לאלמה-אטה ב-1921, ואז לאלמא-אטי ב-1993 בעקבות עצמאות קזחסטן. השם הנוכחי נגזר מהמילה הקזחית לתפוח (alma), בהתייחס לכרמים באזור.
^[3] הרב לוי יצחק שניאורסון (1878–1944) – מקובל גדול, מחבר פירושים מעמיקים על התורה ורבה של יקטרינוסלב (כיום דניפרו, אוקראינה). בשנת 1939 נעצר בידי השלטונות הסובייטיים בשל הגנתו על קיום המצוות. לאחר יותר משנה של עינויים בבתי הכלא של סטאלין הוגלה לצ’יאלי, ולאחר מכן הועבר לאלמטי, שם נפטר בשנת 1944.
^[4] התואר "הרבי" מתייחס בעיקר לרבי מנחם מנדל שניאורסון (1902–1994), המנהיג השביעי של חסידות חב״ד־ליובאוויטש, הפועלת ביותר ממאה מדינות. הוא היה בנו של הרב לוי יצחק שניאורסון. בעת פטירת אביו לא נכח בהלווייה, שכן חי בניו יורק והתקשורת עם ברית המועצות הייתה קשה ביותר. בית הכנסת שנחנך שלוש שנים לאחר מותו נושא את שמו.
^[5] הסכמי אברהם הם הסכמי נורמליזציה דיפלומטית בין ישראל לבין כמה מדינות ערביות ומוסלמיות, שנחתמו לראשונה בשנת 2020 בחסות ארצות הברית. תחילה הצטרפו איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ולאחר מכן מרוקו וסודאן. ההסכמים נועדו לכונן יחסים בילטרליים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע והביטחון. בנובמבר 2025 הצטרפה קזחסטן למסגרת זו, ובכך סימנה שלב חדש בהתקרבות בין ישראל לעולם המוסלמי.

וַיֵּרָא
^{בראשית פרק י״ח עד פרק כ״ב • מלכים ב׳ פרק ד׳}

אברהם, היושב בפתח אוהלו, מבחין בשלושה אורחים. הוא רץ לקראתם ומציע להם הכנסת אורחים. בהמשך הסיפור, אברהם מתפלל להצלת סדום, שרה צוחקת לשמע הבשורה על לידת יצחק, הגר וישמעאל ניצלים במדבר, ולבסוף עקידת יצחק מסמלת את הניסיון העליון של אברהם. ההפטרה מספרת על ניסי אלישע הנביא, שמציל אלמנה מעוני ומחזיר לחיים את בנה של השונמית^[1].

בראשית פרק י״ח פסוק ה׳
וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ–כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

בית חב"ד^[2] קטמנדו, שהוקם בשנות ה-90, הפך למרכז יהודי סמלי. ממוקם בשכונת ת'אמל^[3], הוא מארח מדי שנה אלפי מטיילים, בעיקר צעירים ישראלים לאחר שירותם הצבאי. ידוע בסדר פסח הענק שלו – הנחשב לעיתים לגדול בעולם עם למעלה מ-1,500 משתתפים – והוא הפך לסמל עולמי של הכנסת אורחים יהודית. לאורך כל השנה, הבית פתוח: סעודות שבת, שיעורי תורה, סיוע למטיילים במצוקה ותמיכה בעת משברים (רעידת האדמה ב-2015, תאונות טרקים ועוד).

^[1] המונח "שונמית" מתאר אישה מהעיר שונם, השוכנת בנחלת יששכר. שתי נשים שונמיות מוזכרות בתנ"ך: אבישג, משרתת דוד המלך (מלכים א' א'–ב'), ואישה נדיבה שאירחה את אלישע הנביא (מלכים ב' ד' ו-ח').
[2] תנועת חב"ד-ליובאוויטש, שנוסדה במאה ה-18 בבלארוס על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, משלבת לימוד מעמיק עם פעילות קהילתית. כיום פועלת ביותר מ-100 מדינות עם אלפי מרכזים, ושולחת שלוחים להציע הכנסת אורחים, ארוחות, לימוד ותמיכה לכל יהודי – בכל מקום שבו הוא נמצא.
[3]שכונת ת'אמל, הלב התיירותי של קטמנדו, היא מקום מעבר שבו בית חב"ד ממלא תפקיד ייחודי: להיות עוגן רוחני וקהילתי בלב סביבה קוסמופוליטית.