שבת מקץ, ראש חודש טבת, חנוכה
בראשית מ״א–מ״ד י״ז – במדבר כ״ח ט׳–ט״ו – במדבר ז׳–ח׳ ד׳ – ישעיהו ס״ו א׳, כ״ד – זכריה ב׳ י״ד–ד׳ ז׳
בספר הראשון, יוסף מפרש את חלומות פרעה והופך למשנה למלך מצרים. בחכמתו הוא מארגן את מאגרי התבואה כדי להתמודד עם הרעב הקרב. אחיו יורדים למצרים לקנות מזון, ויוסף מנסה אותם בדרישתו להביא את בנימין.
בספר השני, התורה מתארת את הקרבנות המיוחדים לשבת ולראש חודש, המסמנים את חידוש המחזור הירחי.
בספר השלישי, הקריאה עוסקת במנחות נשיאי השבטים[1] בעת חנוכת המשכן.
ההפטרה לחנוכה, מתוך נבואת זכריה, מציגה את חזון המנורה הזהובה המוזנת משני עצי זית ומזכירה שהגאולה תבוא "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי".
זכריה ב׳ י״ד
רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן–כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-ה’.
חומות החשמונאים[2] שהתגלו בימים האחרונים הן עדות מוחשית לנוכחות היהודית בירושלים בתקופת בית שני. החומות ממוקמות סמוך למגדל דוד, בתוך מתחם הקישלה[3], ומלוות בראשי חצים, כדורי עופרת ואבני קלע – עדות לקרבות העזים[4] במרד החשמונאים נגד היוונים, אירוע מכונן בחג החנוכה.
חומות אלו מזכירות את עמידותו ונצחיותו של העם היהודי בירושלים. התגלית הארכיאולוגית, שפורסמה לאחרונה, אינה רק עדות לעבר: היא מאירה את ההווה ומחזקת את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ירושלים לעם היהודי.
[1] שבת זו חלה ביום השישי של חנוכה: הקריאה מזכירה את מנחת שבט גד (במדבר ז׳ מ״ב).
[2] קטע החומה שנחשף באורך כ-50 מטר וברוחב כ-5 מטר. הוא נחשב לחלק מיסודות מערכת חומות רחבה יותר שהקיפה את ירושלים הקדומה וכללה 60 מגדלי שמירה בגובה של יותר מ-10 מטרים.
[3] הקישלה, שמשמעותו "קסרקטין" (בטורקית: kışla), הוא מבנה עות׳מאני שנבנה סביב שנת 1834 על ידי איברהים פאשא כקסרקטין צבאי. המבנה הוסב לכלא ולתחנת משטרה בתקופה העות׳מאנית (1841), וכיום הוא חלק ממוזיאון מגדל דוד. האתר חושף שכבות היסטוריות ייחודיות: שרידי חומת חזקיהו, ביצורים חשמונאיים ושרידי ארמון הורדוס – מסע דרך שלושת אלפי שנות היסטוריה.
[4] מרד החשמונאים: לפני 2,189 שנה, ב-כ״ה בכסלו שנת 3597 (164 לפנה״ס), ציון חנוכת המקדש ומקור חג החנוכה.
