
פקודי ושבת החודש
שמות ל"ח:כ"א–מ:ל"ח, שמות י"ב:א–כ', יחזקאל מ"ה:ט"ז–מ"ו:י"ח
התורה מפרטת את רשימת החומרים ששימשו לבניית המשכן, שבו שורה שכינה. כמו כן, היא מספקת הנחיות להכנת חג הפסח ולקידוש(1) חודש ניסן. ההפטרה לשבת החודש עוסקת בחוקים הקשורים לבית המקדש השלישי.
שמות ל"ט:ו
ויעשו את אבני השהם, מסבות משבצות זהב, מפתחות פתוחי חותם על שמות בני ישראל.
קרית אדמונד ספרא(2) בשוהם כוללת מגוון חנויות ושירותים, כולל מספר בתי כנסת המייצגים מסורות ספרדיות, אשכנזיות, חב"דיות ותימניות. המתחם נמצא בשכונה שבה שמות הרחובות הם על שם אבני(3) חושן המשפט: אודם, פטדה, ברקת, ספיר, יהלום, לשם ותרשיש. הבחירה הטופונימית הזו מדגישה את החיבור המכוון בין המורשת הרוחנית לבין המרחב המודרני.
(1) במסכת ראש השנה (א':א') מוזכרים ארבעה ראשי שנה:
– ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, קובע את השנה החקלאית של הפירות. יום זה חשוב ליישום חוקי מעשרות ותרומות.
– א' בניסן, ראש השנה למלכים ולחגים, מסמן את תחילת מחזור החודשים בלוח השנה היהודי. הוא קשור ליציאת מצרים (שמות י"ב:ב', שבת החודש).
– א' באלול, ראש השנה לבהמה, הוא המועד שבו מחשבים את מעשר הבהמות המיועדות להקרבה במקדש.
– א' בתשרי ראש השנה, ראש השנה הכללי, מסמן את תחילת השנה האזרחית. זהו היום שבו העולם נידון לפני ה'.
(2) אדמונד יעקב ספרא (1932–1999), בנקאי ופילנתרופ לבנוני-ברזילאי-מונקאי ממשפחה ספרדית, יסד מספר מוסדות פיננסיים יוקרתיים. הוא זכור בזכות תמיכתו במטרות הומניטריות, חינוכיות ותרבותיות. מורשתו ממשיכה להתקיים באמצעות קרן אדמונד ג' ספרא.
(3) שמות ל"ו:י"א–י"ד: במבט ראשון, נראה כי אבנים כמו נֹפֶךְ, שְׁבוֹ, אַחְלָמָה ויָשְׁפֵה אינן מיוצגות בשכונה זו. תרגום שמות האבנים היקרות והנדירות נותר לא ודאי.