HebdoSyna

שמיני
^{ויקרא ט – י״א, מ״ז ושמואל ו, א – י״ט}

הפרשה שמיני ⁽¹⁾ עוסקת בחנוכת המשכן, וההפטרה – בהעברת ארון הברית לירושלים. שני הסיפורים משלבים שמחה עזה עם טרגדיות כואבות ⁽²⁾.

ויקרא י, ט״ז
וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה

בתורה, המילה דרש ממוקמת במרכז⁽³⁾. מכך אנו לומדים שהעיסוק בלימוד צריך להיות מרכזי ויסודי בחיינו. מילה זו מופיעה בפסוק המרכזי בתורה, שרש"י ⁽⁴⁾ מפרש כדרישה לאיזון בין שמירה על מצוות האל לבין מציאות החיים האנושית.
רש"י כתב את פירושיו בטורואה, לאחר שלמד במיינץ ואחר כך בוורמס.

וורמס, המכונה "ירושלים הקטנה של עמק הריין" היא מרכז היסטורי חשוב של יהדות אירופה. הקהילה היהודית בעיר מתועדת כבר מתחילת ימי הביניים. השכונה היהודית בוורמס, שנבנתה מחדש בשנת 1961, כוללת בית כנסת רומנו-גותי שהוקם בשנת 1034, את בית רש"י שהפך למוזיאון בשנת 1982, מקווה מהמאה ה-12 ואת הייליגס סנד ⁽⁵⁾.

⁽¹⁾ שמיני: המספר שמונה מסמל התעלות מעבר לטבעי והמחזורי, ומייצג עלייה אל האינסוף.
⁽²⁾בפרשה, שמחת חנוכת המשכן מתעמעמת בעקבות מותם של נדב ואביהו, בני אהרן. בהפטרה, העברת ארון הברית לירושלים מלווה במותו של עוזה, אחד מבני אבינדב.
⁽³⁾פרשת שמיני כוללת את הפסוק המרכזי בתורה (ה-2,923) שבו מופיעה המילה המרכזית דרש (ה-39,924). האות המרכזית היא ה-ו שבמילה גחון (ויקרא יא:מב), ואות זו מסמלת בחזותה את החיבור בין הנמוך לגבוה, בין החומר לרוח, ובין האדם לאלוהות.
⁽⁴⁾רש"י (רבי שלמה בן יצחק) נולד בשנת 1040 בטורואה. בגיל 15 למד במיינץ אצל רבי יעקב בן יקר. עם פטירתו של האחרון בשנת 1064, המשיך את לימודיו בוורמס אצל רבי יצחק הלוי הקדוש. בגיל 30, בשנת 1070, חזר לטורואה, שם יסד בית ספר, נישא, עבד בכרם שלו, וכתב את פירושיו המפורסמים. הוא נפטר בטורואה בשנת 1105.
⁽⁵⁾הייליגס סנד הוא השם הגרמני של בית הקברות היהודי העתיק ביותר שנשמר באירופה. משמעותו המילולית היא "חול קדוש". במקום ישנן למעלה מ-2,000 קברים, וביניהם קברו של רבי מאיר מרוטנבורג (1215–1293), המהר"ם, דמות חשובה ביהדות אשכנז של ימי הביניים.

שביעי של פסח
^{שמות י"ג: י"ז–ט"ו: כ"ו, במדבר כ"ח: י"ט–כ"ה, שמואל ב' כ"ב: א–נ"א}

בתורה, שירת הים, ששר משה, מלווה בשירת מרים והנשים. ההפטרה, לעומת זאת, מהללת את האל בכבוד עוצמתו ומעשיו למען ישועה.

שמות ט"ו: ג'
ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמו

בפסוק הבא, האל משמיד את מרכבות המצרים.

יד לשריון מציג שחזורים בגודל טבעי של מרכבות עתיקות ששימשו את התרבויות המצרית והאשורו-בבלית. בנוסף, המוזיאון כולל אוסף מרשים של יותר מ-200 טנקים ורכבים משוריינים מישראל וממדינות אחרות, שחלקם נלקחו שלל מצבאות אויב⁽¹⁾.

הבניין המרכזי, מבצר טגארט⁽²⁾ שקירותיו החיצוניים מכוסים בסימני פגיעות, כולל ספריה שבה נשמר המידע על כל חיילי חיל השריון שנפלו בקרב. בית הכנסת צרור החיים⁽³⁾ מוסיף ממד רוחני למקום הזיכרון. המגדל של המבצר הפך ל"מגדל הדמעות"⁽⁴⁾. במוזיאון גם אמפיתיאטרון גדול ואולם כנסים.

בשטח החיצוני, קיר השמות, שבו חרוטים שמות החיילים מחיל השריון שנפלו בקרב, מנציח את זכרם. מגדל מים, שעליו מותקן טנק שרמן במקום המיכל, הפך ללוגו של המוזיאון.

⁽¹⁾ טנקים שנלקחו שלל או הושמדו על ידי ישראל:
מצרים: מלחמת העצמאות (1948–1949): 30–50 טנקים; מלחמת ששת הימים (1967): כ-700 טנקים; מלחמת יום הכיפורים (1973): כ-1,100 טנקים.
סוריה: (1967): 100–150 יחידות; (1973): כמעט 1,000 טנקים, רובם ברמת הגולן; מלחמת לבנון (1982): כ-300 טנקים.
ירדן: (1967): כ-200 יחידות.
⁽²⁾ מבצר טגארט: נקרא על שם הקצין הבריטי צ'ארלס אוגוסטוס טגארט, שתכנן אותם. מבצרים אלו נבנו בשנות ה-30 וה-40 בתקופת המנדט הבריטי, במטרה לחזק את הביטחון מול מרידות ערביות.
⁽³⁾ צרור החיים: הביטוי נלקח מספר שמואל א' כ"ה: כ"ט, ומשמעותו נשמות הנפטרים קשורות לחיי נצח. בבית הכנסת נמצאת ארון קודש מהמאה ה-18, שנתרם על ידי קהילת יהודי פיזה.
⁽⁴⁾ מגדל הדמעות: מיצג עשוי מלוחות פלדה שנלקחו מטנק, שמכסים את כל הקירות, ועליהם זורמים מים המסמלים את הדמעות שהורדו על החיילים מחיל השריון שנפלו בקרב. העבודה עוצבה על ידי דני קרוון (1930–2021), פסל ישראלי מפורסם בזכות פסלים סביבתיים המזמינים אינטראקציה עם החלל. בין יצירותיו הבולטות: דרך זכויות האדם בנירנברג ו"דרך השלום" בישראל.

צו, שבת הגדול, פסח
^{ויקרא ו':א' עד ח':ל"ו, מלאכי ג':ד' עד ג':כ"ד, שמות י"ב:כ"א עד י"ב:נ"א. במדבר כ"ח:ט"ז עד כ"ח:כ"ה, יהושע ה':ב' עד ו':א'.}

הכנות לגאולה:
בפרשת צו, ניתנות המצוות הנוגעות לקורבנות. הטקסט מתאר גם את הקדשת הכהנים ובגדיהם. הנביא מלאכי מכריז על שובו של אליהו לפני ה"יום הגדול והנורא של ה'". הוא קורא לעם⁽¹⁾ לתשובה ולצדק. קריאת התורה של היום הראשון של פסח מתארת את ההכנות האחרונות לפני יציאת מצרים; המפטיר מפרט את הקורבנות המיוחדים לפסח, וההפטרה מתייחסת לאלה שהוקרבו בעת הכניסה לארץ המובטחת.

שמות י"ב:מ"ב
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

הגדת הזהב היא כתב יד עברי מאויר, כנראה ממוצא קטלוני, שנוצר בין השנים 1320 ו-1330 על קלף. הוא מעוטר בארבע עשרה מיניאטורות, שכל אחת מהן מורכבת מארבעה סצנות על רקע מוזהב, בסגנון גותי גבוה. הטקסט כתוב בכתב יד ספרדי מרובע. כתב יד זה ייתכן ונלקח לאיטליה על ידי יהודים שגורשו מספרד ב-1492. הכריכה האיטלקית מהמאה ה-17, בעור כבשים חום כהה, מעוטרת במוטיבים בצורת מניפות. כתב היד שמור בספרייה הבריטית תחת המספר MS 27210

⁽¹⁾ תלמוד ירושלמי (מגילה א:י"א) מעלה כי שם "מלאכי" ייתכן והוא כינוי לשליח, המורה על שליחות כלל-עולמית. ויש שפירשו, כמו רש"י ואבן עזרא, כי "גדול שמי בגויים" משקף חזון שבו נבואת מלאכי חובקת את כל העמים.

ויקרא
^{ויקרא א:א–ה:כו וישעיהו מ"ג:כ"א–מ"ד:כ"ג}

פרשת ויקרא מפרטת את חוקי הקורבנות, שנועדו לטהר את עצמנו וכך להתקרב לאלוקים. בהפטרה, הנביא ישעיהו חושף שישראל חייב לטהר את עצמו כדי להיות עד לנוכחות האלוהית בקרב העמים ולהתכונן לגאולה באופן פעיל.

ויקרא ד:לב ⁽¹⁾
וְאִם-כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ

הכבש, המוזכר כאן כקרבן חטאת, לקראת פסח, מזמין להתבוננות פנימית ומזכיר לנו את החשיבות שבטיהור עצמנו מן החמץ שבנו.

בית הכנסת ברחוב מוּטוֹן (כֶּ֫בֶשׂ): רשומות היסטוריות חושפות שקהילה יהודית התקיימה כבר משנת 1321 בעיר, שכונתה אז ויטרי-סור-מרן. לאחר 1870, זרם של יהודים מאלזס ולורן התיישב באזור. בית הכנסת, הממוקם ברחוב מוטון, נחנך ב-1957, ימים ספורים לפני ראש השנה. הוא החליף את בית הכנסת שנבנה ב-1885 ונהרס במהלך מלחמת העולם השנייה.

כיום, הקהילה היהודית עזבה את העיר. מאז 2007, בית הכנסת הפך לחלל תרבותי.

⁽¹⁾ רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (1809–1879), הידוע בראשי התיבות שלו מלבי"ם, מבחין בין המונח כֶּשֶׂב (ויקרא ג:ז), המתייחס לטלה שתלוי עדיין באמו, לבין כֶּ֫בֶשׂ (ויקרא ד:לב), המתייחס לכבשה עצמאית יותר. הנאמנים נקראים להתפתח לעבר בגרות בקשר שלהם עם אלוקים, בדומה למעבר מטלה תלוי לכבשה עצמאית.

פקודי ושבת החודש
^{שמות ל"ח:כ"א–מ:ל"ח, שמות י"ב:א–כ', יחזקאל מ"ה:ט"ז–מ"ו:י"ח}

התורה מפרטת את רשימת החומרים ששימשו לבניית המשכן, שבו שורה שכינה. כמו כן, היא מספקת הנחיות להכנת חג הפסח ולקידוש⁽¹⁾ חודש ניסן. ההפטרה לשבת החודש עוסקת בחוקים הקשורים לבית המקדש השלישי.

שמות ל"ט:ו
ויעשו את אבני השהם, מסבות משבצות זהב, מפתחות פתוחי חותם על שמות בני ישראל.

קרית אדמונד ספרא⁽²⁾ בשוהם כוללת מגוון חנויות ושירותים, כולל מספר בתי כנסת המייצגים מסורות ספרדיות, אשכנזיות, חב"דיות ותימניות. המתחם נמצא בשכונה שבה שמות הרחובות הם על שם אבני⁽³⁾ חושן המשפט: אודם, פטדה, ברקת, ספיר, יהלום, לשם ותרשיש. הבחירה הטופונימית הזו מדגישה את החיבור המכוון בין המורשת הרוחנית לבין המרחב המודרני.

⁽¹⁾ במסכת ראש השנה (א':א') מוזכרים ארבעה ראשי שנה:
– ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, קובע את השנה החקלאית של הפירות. יום זה חשוב ליישום חוקי מעשרות ותרומות.
– א' בניסן, ראש השנה למלכים ולחגים, מסמן את תחילת מחזור החודשים בלוח השנה היהודי. הוא קשור ליציאת מצרים (שמות י"ב:ב', שבת החודש).
– א' באלול, ראש השנה לבהמה, הוא המועד שבו מחשבים את מעשר הבהמות המיועדות להקרבה במקדש.
– א' בתשרי ראש השנה, ראש השנה הכללי, מסמן את תחילת השנה האזרחית. זהו היום שבו העולם נידון לפני ה'.
⁽²⁾ אדמונד יעקב ספרא (1932–1999), בנקאי ופילנתרופ לבנוני-ברזילאי-מונקאי ממשפחה ספרדית, יסד מספר מוסדות פיננסיים יוקרתיים. הוא זכור בזכות תמיכתו במטרות הומניטריות, חינוכיות ותרבותיות. מורשתו ממשיכה להתקיים באמצעות קרן אדמונד ג' ספרא.
⁽³⁾ שמות ל"ו:י"א–י"ד: במבט ראשון, נראה כי אבנים כמו נֹפֶךְ, שְׁבוֹ, אַחְלָמָה ויָשְׁפֵה אינן מיוצגות בשכונה זו. תרגום שמות האבנים היקרות והנדירות נותר לא ודאי.

ויקהל ופרה אדומה
^{שמות ל"ה:א'–ל"ח:כ' ובמדבר י"ט:א'-כ"ב ויחזקאל ל"ו:ט"ז-ל"ח}

בהשראת ה', בצלאל, אהליאב, חירם ואומנים יוצאי דופן אחרים, הפכו חומרים ליצירות קודש מרהיבות ומלאות עידון.

שמות ל"ה:ל"א
 וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.

הוקמה בשנת 1906 בירושלים על ידי בוריס שץ⁽¹⁾, האקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב היא המוסד הוותיק ביותר להשכלה גבוהה בישראל. מאז 1969, היא נתמכת על ידי המדינה ומהווה סמל לרוממות תרבותית ורוחנית. בשנת 2023, עברה האקדמיה לקמפוס מודרני שתוכנן על ידי משרד האדריכלים SANAA⁽²⁾. המרחב החדש משקף את מחויבות האקדמיה לחדשנות וליצירתיות, וניגוד מוחלט לאפלה שמטילים הטרוריסטים⁽³⁾ השולטים בצנעא.

⁽¹⁾ בוריס שץ (1862–1932) היה חלוץ באמנות היהודית המודרנית, איש חינוך ויזם. הוא היה חזון והקים מוסד שבו האמנות היהודית מושרשת במסורת.
⁽²⁾ SANAA (Sejima and Nishizawa and Associates, על שם המייסדים Kazuyo Sejima (נולדה ב-1956) ו-Ryue Nishizawa (נולד ב-1966)) הוא משרד אדריכלים יפני ידוע בעיצובים המוארים, המינימליסטיים והחדשניים שלו. עבודתם זיכתה אותם בפרסים רבים, ביניהם פרס פריצקר היוקרתי ב-2010.
⁽³⁾ החות'ים, קבוצה טרוריסטית שיעית הנתמכת על ידי איראן, השתלטו על צנעא, בירת תימן, בשנת 2014.

תענית אסתר, פורים
^{שמות ל״ב:י״א–י״ד, שמות ל״ד:א–י, ישעיהו נ״ה:ו–נ״ו:ח, מגילה}
כי תשא, פרה אדומה
^{שמות ל׳:י״א–ל״ד:ל״ה, במדבר י״ט:א–כ״ב, יחזקאל ל״ו:ט״ז–ל״ח}

רחמי ה' מתגלים בחידוש הברית עם ישראל. האדם נקרא להכיר בחטאיו, להישען על כוח התפילה ולהבין את חשיבות הטהרה הרוחנית. לבסוף, ה' מבטיח גאולה לעמו.

יחזקאל ל״ו:כ״ה
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל־טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

חוני המעגל היה חכם יהודי מהמאה הראשונה, שהתפרסם בזכות תפילותיו לגשם שנענו ⁽¹⁾. כאשר לא ירד גשם, ביקשו מחוני שיתפלל. הוא עמד בתפילה אך הגשם לא ירד. אז צייר מעגל, עמד במרכזו ואמר: "ריבונו של עולם! בניך נשאו אליי עיניים. אני נשבע בשמך הגדול שלא אזוז מכאן עד שתרחם עליהם". תחילה ירד גשם קל, אחר כך גשם כבד, ואז חוני ביקש גשמי ברכה ולבסוף ירדו גשמים טובים ומבורכים.

⁽¹⁾ מסכת תענית כ״ג: המסכת מתארת מנהגים ותפילות הקשורים לצומות נבואיים ורבניים.

תצוה – זכור
^{שמות כ"ז:כ – ל:י, דברים כ"ה:י"ז-י"ט ושמואל א' ט"ו:ב-ל"ד}

הפרשה תצווה מתארת את חפצי הקודש והטקסים של המשכן. הקריאה בתורה לשבת זכור מתארת את התקפת עמלק על ישראל ביציאה ממצרים, וההפטרה של שבת זכור מספרת את סיפור המלך שאול והמלחמה בעמלקים.

דברים כ"ה:י"ז
זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.

צה"ל התערב ברצועת עזה בעקבות פוגרומים שבוצעו על ידי קבוצות טרור ⁽¹⁾, אזרחים "תמימים" וחברי אונר"א. ב-8 בנובמבר 2023, לראשונה מזה עשורים, חיילי צה"ל התפללו בבית הכנסת ⁽²⁾ מהמאה השישית, ליד נמל עזה. כמה ימים לאחר מכן הם הקימו מבנה בצפון עזה והפכו אותו לבית כנסת. בית הכנסת הזה, הנקרא היכל אברהם, מציג בכניסה לוח זמנים לתפילות שמעודכן מדי יום.

⁽¹⁾ בעיקר חמא"ס. ראשי התיבות הללו הם הומופון של המילה "חמאס", שמשמעותה "לקחת בכוח", "לעשות רע", "לדכא" או "לפעול באלימות". חמא"ס הוא ארגון טרור פלסטיני שהוקם בשנת 1987, ושואף להשמיד את מדינת ישראל. הוא אחראי לפיגועים רבים נגד אזרחים וחיילים ישראלים.
⁽²⁾ ראו את המאמר של HebdoSyna, מאי 2023.

תְּרוּמָה, ראש חודש _{^{(ירח חדש)}}, שְׁקָלִים

הלל⁽¹⁾ (ראש חודש), פרשת התורה לתרומה: שמות כ"ה:א – כ"ז:י"ט, לראש חודש: במדבר כ"ח:א-ט"ו, לשקלים: שמות ל':י"א-ט"ז וההפטרה לשקלים: מלכים ב' י"א:י"ז – י"ב:י"ז (אשכנזים מתחילים ב-י"ב:א), ובראש חודש, הפסוקים ישעיהו ס"ו:א ו-ס"ו:כ"ד או ס"ו:כ"ג.

כל הטקסטים הללו קשורים בחוזקה למקדש ולעבודת הקודש, בין אם מדובר על בנייתו, תחזוקתו, או ניהול הפולחן.

שמות כ"ה:ח
וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

זהו בית הכנסת הגדול מבין השלושה בעיר. בנייתו החלה בשנת 1867 תחת הנהגת האדריכל פרדריק וילהלם שולאנדר⁽²⁾ בסגנון נאו-מורי, השפעה שכיחה באדריכלות בתי הכנסת האירופיים של המאה ה-19. הוא נחנך ב-16 בספטמבר 1870⁽³⁾. הוא יכול להכיל כ-900 איש וכולל מרפסות המיועדות לנשים לפי המסורת האורתודוקסית היהודית. הבימה (מקום קריאה) ממוקמת בחזית, ועוגב מותקן בקומה העליונה, המשקף את השפעת יהדות הרפורמה הגרמנית שהייתה דומיננטית בשוודיה.

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם הוא מבנה מסווג⁽⁴⁾, מוגן על פי החוק בשל חשיבותו ההיסטורית והארכיטקטונית.

⁽¹⁾ הלל מורכב מתהילים 113 עד 118. ב"הלל הקטן" לא אומרים את 11 הפסוקים הראשונים של תהילים 115 ו-116. ה"הלל הגדול" נאמר בשלוש הרגלים ובחנוכה, בעוד שה"הלל הקטן" נאמר בראש חודש, בששת הימים האחרונים של פסח וביום העצמאות.
⁽²⁾ פרדריק וילהלם שולאנדר (1816-1881) היה אדריכל, אמן ופרופסור שוודי, למד באקדמיה המלכותית לאומנויות היפות בסטוקהולם והתמחה בסגנון ההיסטוריסטי (מגמה מערבית מהמאה ה-19 שחיפשה לחדש את האדריכלות על ידי השאבה מסגנונות עתיקים. כך נולדו סגנונות "נאו" כמו נאו-קלסיציזם, נאו-בארוק, נאו-גותי וכו').
⁽³⁾ ממש לפני יום כיפור, ב-8 תשרי 5631.
⁽⁴⁾ רשימת המבנים המוגנים נקבעת על ידי ריקסאנטיקוואריאמבטת, רשות המורשת הלאומית של שוודיה האחראית לשימור המורשת התרבותית בשוודיה.

משפטים
^{שמות כ"א:א'–כ"ד:י"ח וירמיהו ל"ד:ח'–כ"ב & ל"ג:כ"ה–כ"ו}

בפרשת משפטים, ה' מוסר באמצעות משה מערכת חוקים המסדירה את החיים האזרחיים ומאשר את בריתו עם ישראל. בהפטרה, הנביא ירמיהו מוכיח את העם על אי-שמירת החוקים, מכריז על הגלות ומזכיר את נצחיות הברית האלוקית.

שמות כ"ג:ו'
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ.

ביהדות, הקדושה חלה הן על בית הדין והן על בית הכנסת. חז"ל מלמדים שהרוצה להיות חסיד, יקיים דיני נזיקין (בבא קמא ל ע"א). בתי הדין הרבניים⁽¹⁾, המשולבים במערכת המשפט הישראלית, עוסקים בענייני מעמד אישי (נישואין, גירושין, צוואות וירושות). הם נתונים לפיקוחו של משרד לשירותי דת, והשופטים ממונים על ידי ועדת מינוי⁽²⁾. בישראל קיימים 12 בתי דין רבניים אזוריים⁽³⁾, ובהם בית הדין בירושלים, המשמש גם כערכאת ערעור. לפני מספר שנים עבר בית הדין למבנה חדש הממוקם בשכונת גבעת שאול, במערב העיר.

⁽¹⁾ בית המשפט העליון צמצם את סמכותם בסכסוכים כספיים, תוך מתן עדיפות לבתי המשפט האזרחיים.
⁽²⁾ ועדת המינוי אחראית למינוי הדיינים בכל בתי הדין הרבניים, כולל בתי הדין האזוריים ובית הדין הרבני הגדול בירושלים. היא מורכבת משר המשפטים (או נציגו), שופט בית המשפט העליון, שני חברי כנסת, רב המייצג את שני הרבנים הראשיים לישראל ונציג מכל אחת מהקהילות – האשכנזית והספרדית. נציגים אלו ממונים על ידי הרב הראשי של קהילתם. מדובר באישים בכירים, לעיתים קרובות רבנים בעלי השפעה או דמויות דתיות מוכרות. תפקידם בוועדה הוא לשמר את מסורת קהילתם.
⁽³⁾ 12 בתי הדין האזוריים נמצאים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשון לציון, אשקלון, פתח תקווה, נתניה, עפולה, קריית שמונה, טבריה ובית שאן. בית הדין הרבני הגדול בירושלים מהווה את הסמכות השיפוטית העליונה ומשמש כערכאת ערעור.