חמדאן, איראן

דברי הימים וספר מלכים מתארים את כיבוש הממלכה הצפונית על ידי המלכים של אשור, תגלת-פילסר השלישי ^(א) ושלמנאסר החמישי ^(ב). האחרון, בשנת 722 לפנה"ס, הוציא את ישראל לגלות

מלכים ב פרק ​​י"ח. יא
ויגל מלך-אשור את-ישראל, אשורה; וינחם בחלח ובחבוֹר, נהר גזן–וערי מדי

זהו אחד מני רבים של גלות כפויה שיישמה הממלכה האשורית, שבמהלכם הוגלו אלפים רבים של יהודים לאשור

בהתבסס על גודלו וחשיבותו של חמדאן כעיר מלכותית או בירת המדיים, ולדימיר לוקונין ^(ג) סבור שזה הגיוני להניח שרבים מהיהודים הללו התיישבו שם, מה שהופך את הקהילה היהודית של חמדאן לעתיקה ביותר מחוץ לישראל ^(ד)
בנימין מטודלה ^(ה) בספר מסעות שלו מספר על ביקורו בחמדאן. הוא מונה את יהודי העיר ב-50,000. הוא מתאר את קבר אסתר ומרדכי. מולאנא שאהין שיראזי ^(ו), משורר יהודי פרסי מהמאה ה-14, מספר, בין היתר, בשירו האפי ארדשיר-נאמה ^(ז) את מסעם של אסתר המלכה ומרדכי אל חמדאן, שם אומרים שהם מתו
אזהרה: גם אם מותר לשתות יותר ^(ח) מהרגיל בפורים, יש להימנע משתיית סלמנזר (בקבוק 9 ליטר) או נבוכדנצר (15 ליטר)

^א) מלך משנת 745 עד 727 לפנה"ס ^ב) שלט משנת 727 עד 722 לפנה"ס ^ג) ולדימיר לוקונין (1932-1984), חוקר רוסי בתחום ההיסטוריה, התרבות והאמנות האיראנית העתיקה ^ד) התרבות והמוסדות החברתיים של איראן העתיקה, לוקונין, קיימברידג', 1989 (מהדורה אנגלית), עמוד 48 ^ה) בנימין מטודלה (1130-1173 בקירוב), רב, יליד טודלה (נבאר), דמות מרכזית בגיאוגרפיה ובהיסטוריה יהודית של ימי הביניים ^ו) שאהין-י שיראזי עבד במהלך שלטונו של אבו סעיד בהדור חאן (1316 – 1335) והיה בן דורו של המשורר הפרסי חאפז (1325 – 1390 בקירוב) ^ז) ספר ארדשיר או אחשוורוש או אחשוורוש, המזוהה בדרך כלל עם שרקסס הראשון (בסביבות 5518 – 46518 לפנה"ס). ^ח) שולחן ערוך 695.2 אורות חיים הלכות פורים הערה 38