חודש: מאי 2024

בחוקותי ויקרא כ"ו:ג'–כ"ז:ל"ד וירמיהו ט"ז:י"ט–י"ז:י"ד.

לאחר הברכות והקללות, סוף הסידרא מוקדש למתנות מעשר.

'ויקרא כ"ז:ל
וְכָל-מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ, מִפְּרִי הָעֵץ–לַיי, הוּא: קֹדֶשׁ, לַיי

בית הכנסת ברחוב דלה דים (ברחוב המעשר) בבנפלד הוקם בשנת 1846. בשנת 1876, הוא הורחב על ידי האדריכל גוסטב אדולף באייר, בחלקיו הצדדיים. בשנת 1895, הותקן עוגב וצל ⁽¹⁾. בשנת 1922, הפרסקאות האוריינטליסטיות, בהשראת אלה שבבית הכנסת של פירנצה, צוירו על ידי הצייר הבנפלדואי אכיל מטרגר. בית הכנסת הוכר בשל ערכו ההיסטורי, ומאז 1984 הוא רשום כמונומנט היסטורי. כיום, הוא נמצא בתהליך שיפוץ במסגרת מיזם המורשת ⁽²⁾.

במהלך מלחמת העולם השנייה, אז'ן גוטפפל גילה אומץ מול השלטונות הגרמניים והציל את בית הכנסת מהרס ⁽³⁾. כיום, לוחית זיכרון המודה לו מוצבת מחוץ לבית הכנסת.

⁽¹⁾ הוא חתום "ש. וצל ובניו, שטרסבורג", כלומר, על ידי שארל וצל ובנו אדגר. זהו העוגב היחיד של בית כנסת הקיים עדיין באלזס.
⁽²⁾ מיזם המורשת, בהובלת סטפן ברן, הוא פרויקט שמופעל על ידי קרן המורשת ובתמיכת משרד התרבות והפרנסה דה ז'ו לשימור המורשת הצרפתית.
⁽³⁾ כמזכיר העירייה באותה תקופה, הוא הפגין חוכמה רבה. בעוד נזירות מסתירות את חפצי הפולחן שחשפו את זהות הבניין כבית כנסת, אז'ן גוטפפל טען שהוא זקוק לבית הכנסת לפגישות דמיוניות. בזכות תחבולה זו, נשמר כל המבנה.

בהר סיני, ויקרא כ"ה:א'-כ"ו:ב' ויירמיהו ל"ב:ו'-כ"ז

ה' מצווה לשמור את שבת הארץ (שְׁמִטָּה) ואת היובל.

ויקרא כה:ב
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם – וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה

החווה האקולוגית-חינוכית חוה ואדם, שהוקמה ב-2003 על ידי יצחק גזיאל, ממוקמת בעמק סמוך לפארק הטכנולוגי של מודיעין. בחווה זו נשמרים בקפידה המצוות המקראיות הקשורות לארץ, כגון שמיטה, יובל, וכן השבת והחגים.
פעילויות החווה מתמקדות בחקלאות אורגנית ובקיימות אקולוגית. הן כוללות ניצול אנרגיה סולרית, טיפול בפסולת, איסוף מי גשמים ושימוש חוזר במי שפכים. בנוסף, החווה מיישמת טכניקות בנייה אקולוגיות חדשניות.
חוה ואדם מציעה גם תוכניות חינוכיות (סמינרים, סדנאות, סיורים מודרכים) שמטרתן ללמד שיטות חקלאיות בהרמוניה עם עקרונות אקולוגיים והמסורת המקראית.

אמור ויקרא כ"א:א'–כ"ד:כ"ג ויחזקאל מ"ד:ט"ו–ל"א

השמן הזית משחק תפקיד חשוב בטקסי המקדש. משתמשים בו להכנת שמן המשחה, המשמש לקדש את הכוהנים ואת כלי המקדש ולהדליק את המנורה, סמל חזק לנוכחות האלוהית.

ויקרא כ"ד:ב'
צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.

שמן זית מפורסם:
האזור של חאניה, בכרתים, מפורסם בייצור שמן זית כתית מעולה באיכות גבוהה. המפעל קרטן אוליב מיל, שהוקם בחאניה, זכה במספר מדליות זהב בתחרויות בינלאומיות⁽¹⁾.

בית הכנסת עץ חיים:
לאחר כיבוש האוטומנים של כרתים בשנת 1669, הקהילה היהודית רכשה כנסייה קתולית ונציאנית מהמאה ה-14 והפכה אותה לבית הכנסת, ששימש מרכז רוחני ותרבותי למעלה משלושה ספרים. נפגעת במלחמת העולם השנייה, נשארה נטושה. לאחר הרעידה הגדולה ב-1995, ניקוס סטברולקיס נטל את היוזמה לשחזור כל המתקנים.

⁽¹⁾ במיוחד עם שמן הזית שלהם, קרטית אגרליה קורוניק המיוצר מזיתי קורוניקי, המין השכיח ביותר בכרתים.
⁽²⁾ ניקולס פיטר סטברולקיס (1932 -2017), ידוע גם בשם פיטר סטוויס, היה חוקר, אמן אמריקאי-יווני, מנהיג ומייסד של מוזיאון היהודים של יוון. שיחק תפקיד מכריע בשימור המורשת היהודית ביוון.

פרשת קדושים, ויקרא פרק יט:א-כ:כז ויחזקאל פרק כב:א-יט. פרקי אבות פרק ב. יום השואה. יום הזיכרון. יום העצמאות.

בפרקי אבות ב:א:
רַבִּי⁽¹⁾ אוֹמֵר, מַה הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִּפְאֶֽרֶת לְעֹשֶֽׂיהָ וְתִפְאֶֽרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.

נמצא בראש הר הרצל בירושלים, המכונה גם הר הזכרון (הר הזכרון), מקום של זיכרון, בו מכבדים גיבורים. הוא מכיל את בית הקברות הלאומי של ישראל, זיכרונות⁽²⁾ שונים, ומוזיאון הרצל.

כל שנה, בימי הזיכרון הלאומיים כמו יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות⁽³⁾, הר הרצל הופך לנקודת המוקד של טקסים רשמיים, מגשים את רוח הזיכרון, הגמישות, האחדות, הסולידריות והתמידות של עם ישראל.

⁽¹⁾ רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה הנשיא, הידוע יותר בכינויים רבי, אדוני, או רבנו הקדוש, הוא תנא (חכם משנה) מהדור החמישי (135 – כ – 220).
⁽²⁾ בראש הר הרצל, המקום שבו ממוקמת קברו של תאודור הרצל מארח את טקס הפתיחה של יום העצמאות של ישראל. מסביב לכיכר, בית הקברות הלאומי מכיל את קברי המובחרים של מספר רב של אישיות, כמו גם את קברי החיילים והאזרחים שהקריבו את חייהם למענה של ישראל. ליד הפסגה בצד מערבי ממוקם יד ושם, האנדרטה הגדולה ביותר בעולם המוקדשת לשואה, מכבדת את קורבנות יהודיי השואה, וגם את הגיבורים והצדיקים בעמים.
⁽³⁾ יום השואה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון: יום הזיכרון לחללי מלחמה ישראליים ולנפגעי פעולות השנאה ויום העצמאות.

אחרי מות, ויקרא ט"ז:א' – י"ח:ל'. יחזקאל כ"ב:א' – ט"ז.

הפרשה אחרי מות מתארת בקפידה את טקס יום הכיפורים, מדגישה את תפקיד המקווה לטהרה ולקירבת אלוהים, מדגישה את הצורך לשמור על קדושה בחיי היומיום, ומתמקדת בנקודת המובנים של המוסר והאתיקה ביחסים מיניים.

'ויקרא ט"ז:ד
וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ
ויקרא ט"ז:כ"ד, כ"ו, כ"ח
וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם

לאחר שהוחלף בשנת 1957, ה-יודנבאד⁽¹⁾ של פרידברג⁽²⁾ נפתח לציבור. המבנה הזה ממוקם ברובע היהודי הקודם של העיר העתיקה, ברחוב היהודים⁽³⁾. חוזר לשנת 1260, זהו משל מצוין של אדריכלות גרמנית-יהודית בימי הביניים. השבעים ושניים מדרגות⁽⁴⁾ החצובות בבזלת מובילות לבריכת מים מקוריים בעומק של 25 מטרים. פתח אוקטגונלי בכיפת הגותית מאפשר ערכה של הסמליקה, המורכבות והיופי של המבנה.

⁽¹⁾ יודנבאד: זוהי המילה הגרמנית למקווה. המילה "יודנבאד" מתרגמת מילולית ל-"אמבט יהודי".
⁽²⁾ פרידברג: השם הגרמני הזה אומר "הַר השלום". "פרידן" משמעותו "שלום" ו-"ברג" משמעותו "הַר". הקהילה החשובה פעם נחתכה בשואה.
⁽³⁾ יודנגסה: מונח גרמני המתאר ממש "סמטת היהודי.
⁽⁴⁾ 72 מדרגות: המספר 72 מחזיק משמעות מיוחדת בקבלה, שם הוא קשור לשם המפורש. שם זה נלקח מפסוקים 19, 20 ו־21 בפרק 14 של ספר שמות, כאשר כל אחד מהם מכיל 72 אותיות. באמצעות סידור מחדש של האותיות אלו, מתקבלים 72 קבוצות של שלוש אותיות, או טריגרמים, כל אחת מהן נחשבת לשם של מלאך. כאשר השמות הללו משולבים, הם מקבלים את השם האלוהי.