אֶנְסְכֶדֶה, הוֹלַנְד

1928

נִצָּבִים–וַיֵּלֶךְ:
דְּבָרִים כ״ט:ט׳–ל׳:כ׳ וְדְּבָרִים ל״א:א׳–ל׳ וְיִשַׁעְיָהוּ ס״א:י׳–ס״ג:ט׳

פרשה כפולה זו מציגה את משה שמקהיל את עם ישראל לפני כניסתם לארץ המובטחת. הוא מפציר בהם לבחור בחיים ולחדש את הברית עם ה’. היא גם מסמלת את העברת הסמכות ממשה ליהושע, ומדגישה את הבחירה בין ברכה לקללה. ההפטרה(1) מבשרת על שיבת ציון ונחמת עם ישראל.

ישעיהו נ"ו:ז
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי–עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי:
כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.

החלק האחרון של הפסוק הזה חקוק באותיות זהב על המשקוף של בית הכנסת באנסחדה, שנבנה בשנת 1928 על ידי האדריכלים אנטוני פיטר סמיתס וקורנליס ואן דה לינדה(2). בית הכנסת הוא יצירה מרשימה של הסגנון המודרניסטי, בהשראת התוכניות של קארל דה באזל(3). עם הקווים הנקיים והשימוש החדשני בחומרים, הוא נחשב לאחד היפים ביותר במדינה(4).
בשנת 1730, הדורסט(5) של אזור טוונטה אישר למשפחות יהודיות להתיישב באנסחדה. בשנת 1913 התקבלה ההחלטה לבנות בית כנסת חדש. הקהילה מנתה אז כ-1,200 חברים. התוכניות הושלמו בשנת 1919, אך העבודות החלו בשנת 1927. בשנת 1928 הושלם בית הכנסת, שיכול להכיל עד 600 אנשים. הויטראז’ים והמוזאיקות הם מעשה ידיו של למברט לורייסן(6).
במהלך המלחמה, כמו קהילות רבות, יהודי אנסחדה היו קורבנות לרדיפות הנאצים. הבניין, שנתפס על ידי שירות הביטחון הגרמני (Sicherheitsdienst)(7), נשאר שלם. לאחר המלחמה, בית הכנסת חזר לשמש מיד כמקום תפילה.
בשנת 1996, כל מאה הויטראז’ים שוחזרו על ידי האמנית אנמיק פונט(8). בין השנים 2001 ו-2004, נערכה קמפיין שיקום משמעותי. הבניין מנוהל כיום על ידי הקהילה היהודית ההולנדית של טוונטה(9).

1. ישעיהו 61:10–63:9 : האחרונה מבין ההפטרות של הנחמה, החוגגת את הגאולה והנחמה לעם ישראל לאחר תשעה באב.
2. אנטוני פיטר סמיתס (1884-1957) וקורנליס ואן דה לינדה (1884-1959) הם אדריכלים הולנדים ששיתפו פעולה לעיתים קרובות, במיוחד עבור בית הכנסת באנסחדה.
3. קארל דה באזל (1869-1923) : אדריכל הולנדי ידוע בסגנון הארט דקו והמודרני שלו, שהיה אחראי על התוכניות של בית הכנסת באנסחדה.
4. אחד היפים ביותר במדינה (één van de mooiste van de Mediene), המונח מדינה מתייחס לקהילות יהודיות הממוקמות מחוץ לערים ההיסטוריות הגדולות כמו אמסטרדם.
5. הדורסט או דרוסארד הוא, בהולנד, פקיד מנהלי ושיפוטי, האחראי על ניהול אזור.
6. למברט לורייסן (1885-1950) : אמן ואמן זכוכית הולנדי, יוצר הויטראז’ים והמוזאיקות של בית הכנסת באנסחדה.
7. שירות הביטחון (SD) הוא ארגון הביטחון והמודיעין של השוצשטאפל (SS).
8. אנמיק פונט היא אמנית הולנדית המתמחה בויטראז’ים.
9. הקהילה היהודית ההולנדית של טוונטה (Nederlandse Israëlitische Gemeente Twente) היא הארגון הדתי המנהל את המוסדות היהודיים המקומיים ושומר על המורשת היהודית באזור טוונטה.

אורניינבורגר, ברלין, גרמניה

1866

כִּי־תָבוֹא: דְּבָרִים כ"ו:א'–כ"ט:ח' וְיִשַׁעְיָהוּ ס':א'–כ"ב

הפרשה כי תבוא (כי תבוא – כאשר תיכנס) מתחילה במצוות הקשורות להצהרת הביכורים והתרומות. היא מפרטת גם את הברכות המובטחות בעקבות שמירת המצוות ואת הקללות שיבואו בעקבות אי ציות.

דְּבָרִים כ״ח:י״ב
יִּפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.

בבית הכנסת החדש ברחוב אורניינבורגר, האור נכנס דרך חלונות תקרה. בית הכנסת נחנך בשנת 1866 ותוכנן על ידי האדריכלים אדוארד קנובלוך ופרידריך אוגוסט שטילר(1). הוא נהרס בחלקו במהלך הפוגרומים של 1938(2), ונותר בהריסותיו עד שנת 1980. בהשראת הסגנון המורי, עם אלמנטים המזכירים את אלהמברה בגרנדה, הכיפה המוזהבת שלו, הנראית למרחקים, היא אחד ממאפייניו הבולטים. בפנים, בית הכנסת מתאפיין בעיטורים מורכבים ובחלונות ויטראז' צבעוניים המאפשרים לאור רך להיכנס.
כיום, בית הכנסת משמש כמרכז יודאיקום, שהוקם בשנת 1995 על ידי הקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם רשויות וארגונים תרבותיים, במטרה לשמר ולקדם את המורשת היהודית.

(1) אדוארד קנובלוך (1801-1865) ו-פרידריך אוגוסט שטילר (1800-1865) היו אדריכלים גרמנים ידועים. הם למדו באקדמיה לאדריכלות בברלין תחת הדרכתו של קרל פרידריך שינקל, ונודעו בזכות סגנונם הניאו-קלאסי והאקלקטי. הם נפטרו זמן קצר לפני חנוכת בית הכנסת.
(2) פוגרומי נובמבר 1938, הידועים בשם "ליל הבדולח", היו סדרה של התקפות אלימות שבוצעו על ידי הנאצים נגד יהודים בגרמניה, שהביאו להרס בתי כנסת ולמותם של מאות אנשים.

יצחק אלחנן, ירושלים, ישראל

1982

כי תצא, דברים כא:י – כה:יט וישעיהו נד:א-י 1

בפרשת כי תצא, משה מציג סדרת חוקים המסדירים את החיים החברתיים, כולל יחסי משפחה, זכויות עובדים וכללי מלחמה, וכן את החובה לבנות מעקה על הגגות.

דברים כב:ח
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ

בית הכנסת יצחק אלחנן (2), הידוע גם בשם בית הכנסת הגדול של ירושלים, נחנך בשנת 1982. הוא נבנה על מקום בית כנסת שנהרס במהלך מלחמת העצמאות של 1948, והוא ממוקם בלב ירושלים, ברחוב קינג ג’ורג’, ויכול להכיל כ-1,400 אנשים. הוא תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר פרידמן בסגנון נאו-קלאסי מונומנטלי (3). הגג מכוסה בכיפה מוקפת במעקה אבן. כיפה זו, שולטת על אולם התפילה ומעוטרת בחלונות ויטראז’. חלון ויטראז’ גדול (4) נמצא מעל ארון הקודש. מעקה גלריית הנשים, עשוי עץ מגולף, מעוטר במוטיבים גיאומטריים ובסמלים יהודיים מסורתיים. בית הכנסת תוכנן כבית כנסת אשכנזי, אך סידור המושבים מזכיר את בתי הכנסת הספרדיים, המסמלים את אחדות העם היהודי (5).

(1) ההפטרה של כי תצא זהה לזו של נח. היא עוסקת בגאולה ונחמה.
(2) רבי יצחק אלחנן ספקטור (1817-1896) היה רב גדול באימפריה הרוסית (ליטא ובלארוס), ידוע בכישוריו התלמודיים יוצאי הדופן ובהחלטותיו המשפיעות.
(3) מונומנטלי: החזית היא ברוחב 40 מטר ובגובה 30 מטר.
(4) חלונות הויטראז’ הם מחווה לבתי הכנסת האירופיים שנהרסו במהלך השואה והם יצירתם של רגינה היים ודוד פינסקי. לחיזוק האחדות הזו, ליד המקהלה ישנם שני כיסאות שמורים לרבנים הראשיים של ישראל, אשכנזי וספרדי, ומולם,
(5) שני כיסאות נוספים מעוטרים בסמלי המדינה, שמורים לראש הממשלה ולנשיא.

חברון, קונטיקט, ארצות הברית

1941

שופטים דברים ט"ז:י"ח – כ"א:ט וישעיהו נ"א:י"ב – נ"ב:י"ב.

התורה עוסקת בהקמת מערכת משפט הוגנת, אוסרת על עבודת אלילים ומפרטת את חוקי המלחמה. היא גם מדגישה את התנאים להקמת ערי מקלט (י"ט:א-י"ג) כדי להגן על רוצחים בשוגג.

דברים י"ט:ב
שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ–אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.

1בית הכנסת “אחוות אחים” בחברון
בסביבות 1880, כדי להימלט מרדיפות ועוני במזרח אירופה, כתריסר משפחות יהודיות אשכנזיות הקימו קהילה קטנה בחברון, קונטיקט. בשנת 1940, איזי טורשן2 תכנן בניין על קרקע שנתרמה על ידי בנג’מין קסמן. בית הכנסת3, שהושלם בספטמבר 1941, הוא בסגנון נאו-ג’ורג’יאני ומשלב אלמנטים של ארט דקו תוך שמירה על דוגמה לאדריכלות כפרית. פרסקאות של סצנות מישראל מצוירות על הקירות.

1 ביהושע כ’:ז’, העיר חברון מצוינת במפורש כאחת מערי המקלט.
2 המכונה גם איירה טורשן, אמן יהודי אמריקאי שנולד ברוסיה.
3 בקרו בבית הכנסת “אחוות אחים” באתר: Synagogues 360.