ראש השנה
בראשית כ"א: א’-ל"ד ושמואל א’ א’: א’-ב’: י’ ובראשית כ"ב: א’-כ"ד וירמיהו ל"א: ב’-כ
שבת האזינו (שבת שובה)
דברים ל"ב: א’-נ"ב והפטרה: הושע י"ד: ב’-י’, מיכה ז’: י"ח-כ’, יואל ב’: ט"ו-כ"ז
ראש השנה, שבת שובה, והשבוע שלאחריהם מהווים זמן של התבוננות עמוקה על מעשים מהעבר. ימים אלו מסומנים בקריאה לתשובה, תפילה וצדקה כאמצעים להקל על גזרות אלוהיות ולהשיג רחמים.
וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פסוק ג׳
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעֲבֹרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
הביטוי הזה מהתלמוד הבבלי (מַתְנִי ראש השנה ט״ז אי) מלמד כי אלוהים שופט כל אדם באופן אישי, כמו כבשים העוברים אחד אחד במעבר צר. הוא נלקח בשיר “וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף ” פסוק ג’. שיר זה היה עשוי להיכתב בארץ ישראל בתקופה הביזנטית(1), אך יש המייחסים אותו לאמנון ממיינץ(2). הוא מעורר את תחושת חסרונו של האדם ואת הרעיון שלמרות זאת, תשובה, תפילה וצדקה יכולים להקל על גזרות אלוהיות.
בית הכנסת בשכונת סנט ג’ונס ווד בלונדון ידוע בזכות 160 חלונות הויטראז’ המרהיבים שעוצבו על ידי האמן והחוקר דוד הילמן (3). חלון הויטראז’ המוקדש לראש השנה נושא את הכיתוב שהוזכר קודם לכן (וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פסוק ג׳).
הבניין הנוכחי, הממוקם ברחוב גרוב אנד, תוכנן על ידי האדריכל סר בזיל ספנס (4). הסגנון האדריכלי של בית הכנסת הזה הוא מודרני, מאופיין בקווים נקיים ובשימוש חדשני במרחב ובאור.
(1) חקר הטקסטים מגניזת קהיר הוביל למסקנה שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופה הביזנטית, בין המאה ה-4 למאה ה-7.
(2) אמנון ממיינץ הוא חוקר מכובד מהמאה ה-11 במסורת היהודית. לפי האגדה, הארכיבישוף של מיינץ ניסה שוב ושוב להמיר את דתו לנצרות. כאשר נכשל בכך, הוא הורה על הטלת מום בו. נאמר כי אמנון, שהובא לבית הכנסת במהלך ראש השנה, אמר את התפילה הידועה בשם “ונתנה תוקף” לפני מותו. תפילה זו הפכה לחלק בלתי נפרד מליטורגיות ראש השנה ויום הכיפורים עבור קהילות אשכנזיות, איטלקיות וחלק מהקהילות הספרדיות.
(3) דיוויד הילמן (1894-1974), אמן בריטי עם ידע מעמיק בטקסטים מקראיים ותלמודיים, יצר חלונות ויטראז’ רבים, כולל אלה בבית הכנסת סנט ג’ונס ווד, וכן במקומות כמו בית הכנסת היכל שלמה בירושלים.
(4) סר בזיל ספנס (1907-1976), אדריכל סקוטי, תכנן מבנים משמעותיים המאופיינים בקווים נקיים ובשימוש חדשני במרחב ובאור.
