תְּרוּמָה, ראש חודש (ירח חדש), שְׁקָלִים
הלל(1) (ראש חודש), פרשת התורה לתרומה: שמות כ"ה:א – כ"ז:י"ט, לראש חודש: במדבר כ"ח:א-ט"ו, לשקלים: שמות ל':י"א-ט"ז וההפטרה לשקלים: מלכים ב' י"א:י"ז – י"ב:י"ז (אשכנזים מתחילים ב-י"ב:א), ובראש חודש, הפסוקים ישעיהו ס"ו:א ו-ס"ו:כ"ד או ס"ו:כ"ג.
כל הטקסטים הללו קשורים בחוזקה למקדש ולעבודת הקודש, בין אם מדובר על בנייתו, תחזוקתו, או ניהול הפולחן.
שמות כ"ה:ח
וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.
בית הכנסת הגדול של סטוקהולם, סטורה סינגוגן, מציג את הפסוק שמות כ"ה:ח על חזיתו באותיות זהב על רקע אדום, ממוסגר במסגרת דקורטיבית.
זהו בית הכנסת הגדול מבין השלושה בעיר. בנייתו החלה בשנת 1867 תחת הנהגת האדריכל פרדריק וילהלם שולאנדר(2) בסגנון נאו-מורי, השפעה שכיחה באדריכלות בתי הכנסת האירופיים של המאה ה-19. הוא נחנך ב-16 בספטמבר 1870(3). הוא יכול להכיל כ-900 איש וכולל מרפסות המיועדות לנשים לפי המסורת האורתודוקסית היהודית. הבימה (מקום קריאה) ממוקמת בחזית, ועוגב מותקן בקומה העליונה, המשקף את השפעת יהדות הרפורמה הגרמנית שהייתה דומיננטית בשוודיה.
בית הכנסת הגדול של סטוקהולם הוא מבנה מסווג(4), מוגן על פי החוק בשל חשיבותו ההיסטורית והארכיטקטונית.
(1) הלל מורכב מתהילים 113 עד 118. ב"הלל הקטן" לא אומרים את 11 הפסוקים הראשונים של תהילים 115 ו-116. ה"הלל הגדול" נאמר בשלוש הרגלים ובחנוכה, בעוד שה"הלל הקטן" נאמר בראש חודש, בששת הימים האחרונים של פסח וביום העצמאות.
(2) פרדריק וילהלם שולאנדר (1816-1881) היה אדריכל, אמן ופרופסור שוודי, למד באקדמיה המלכותית לאומנויות היפות בסטוקהולם והתמחה בסגנון ההיסטוריסטי (מגמה מערבית מהמאה ה-19 שחיפשה לחדש את האדריכלות על ידי השאבה מסגנונות עתיקים. כך נולדו סגנונות "נאו" כמו נאו-קלסיציזם, נאו-בארוק, נאו-גותי וכו').
(3) ממש לפני יום כיפור, ב-8 תשרי 5631.
(4) רשימת המבנים המוגנים נקבעת על ידי ריקסאנטיקוואריאמבטת, רשות המורשת הלאומית של שוודיה האחראית לשימור המורשת התרבותית בשוודיה.