נשא
במדבר ד:כא–ז:פט ושופטים יג:ב–כה
פרשת נשא עוסקת בתפקידם של ה', בסוטה, בדיני טהרה, ובנזירות. היא קוראת לשלום והגנה על ישראל ומסתיימת במנחות השבטים לכבוד חנוכת המשכן. בהפטרה, מלאך מבשר על לידתו של שמשון, אשר מוקדש לנזירות מלידתו.
במדבר ו:כד–כו (ברכת כהנים)
יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ
יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
בשנת 1979, הארכיאולוג גבריאל ברקאי [1] הוביל חפירות באזור בו נפגשות נחל רפאים ונחל הינום בירושלים. במהלך החפירה, גילה משתתף צעיר חדר קבורה סודי, שהכיל יותר מ-1,000 פריטים, ביניהם כלי כסף, זהב, עצמות, אבני חן, ראשי חצים, ובעיקר שני מגילות כסף זעירות, באורך 2.5 ס"מ, המתוארכות לסוף המאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת בית המקדש הראשון, לפני הגלות לבבל.
מגילות אלו, המכונות לוחיות כתף הינום, הן קטעי הטקסט התנ"כי העתיקים ביותר הידועים כיום, והן מוקדמות בכמה מאות שנים ממגילות ים המלח המפורסמות. הן מכילות כתובת בעברית עתיקה, ובה ברכת הכהנים מפרשת נשא.
עקב השבריריות הקיצונית של המגילות, נדרשו שלוש שנים של עבודה קפדנית כדי לפרוש אותן ללא נזק. תוכנן מוכיח כי קטעים מקראיים לא רק נכתבו אלא אף היו בשימוש במסגרת טקסית והגנתית כבר בתקופת הנביא ירמיהו.
כיום, הן שמורוצ ומוצגות באגף הארכיאולוגי של מוזיאון ישראל בירושלים.
[1] גבריאל ברקאי (נולד ב1944 בהונגריה) הוא ארכיאולוג ישראלי המתמחה בארכיאולוגיה מקראית ובהיסטוריה של ירושלים. בשנת 1999, הוואקף האיסלאמי, המנהל את הר הבית, ביצע עבודות בנייה נרחבות ללא אישור וללא פיקוח ארכיאולוגי, כולל הרחבת מסגד תת-קרקעי מתחת להר הבית. עבודות אלו הובילו להשמדת שרידים ארכיאולוגיים ייחודיים באופן מכוון ובלתי חוקי.
כדי להציל את שנותר, ברקאי ייסד יחד עם זאכי דבירא את מיזם ניפוי הר הבית, במטרה לנפות ולחקור את 9,000 טון העפר שהוצאו מהמקום. פרויקט זה הביא לחשיפתם של אלפי פריטים מתקופות שונות, המתפרסות על פני כמעט 3,000 שנות היסטוריה, למרות ההפסדים הבלתי הפיכים של המורשת הארכיאולוגית.