מגדלה, הגליל, ישראל

קֹרַח
^{במדבר ט"ז:א – י"ח:ל״ב}

קורח, דתן ואבירם נבלעים באדמה על כך שערערו על סמכותם של משה ואהרן, ואילו 250 המורדים הנוספים, אשר הקטירו קטורת שלא כדין, נשרפים באש אלוהית. כדי למנוע ערעור נוסף, משה מבקש מכל נשיא שבט להניח את מטהו באוהל מועד; רק מטה אהרן פורח, מוציא ניצנים, פרחים ושקדים – סימן מובהק לבחירה האלוהית. בהפטרה, גם הנביא שמואל שנמצא במוקד ערעור, מזכיר לעם כי ה' הוא המנהיג האמיתי של ישראל.

במדבר י"ז:כ"ג
וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.

בימי בית שני, מגדלה – או בארמית "מגדל נוניא", מגדל הדגים – הייתה עיר יהודית משגשגת לחוף המערבי של ים כנרת. התגוררו בה עד כ-40,000 תושבים, והיו בה שוק, מקוואות, תעשיית שימורי דגים וכמה בתי כנסת. באחד מהם התגלתה "אבן מגדלה" המפורסמת, המעוטרת בסמלים מבית המקדש: מנורה, כדים, עמודים… סידור פרחים שחלק מהארכיאולוגים מפרשים כפריחת שקדים מסוגננת.

מגדל המודרנית נוסדה בשנת 1910 על ידי חלוצים יהודים מרוסיה מתנועת חובבי ציון^[1]. בין המייסדים היו אישים בולטים כמו יוסף טרומפלדור^[2] ויוסף חיים ברנר^[3]. הם הקימו במקום חווה חקלאית חינוכית בשם "אחוזת מוסקבה" – להכשרת איכרים יהודים.

^[1] חובבי ציון – תנועה ציונית מוקדמת שהוקמה ברוסיה ב-1881, במטרה לעודד התיישבות יהודית בארץ ישראל.
^[2] יוסף טרומפלדור (1880–1920) – גיבור ציוני, יוצא צבא רוסיה, ממייסדי חיל הפרדות היהודי (Zion Mule Corps) יחד עם זאב ז'בוטינסקי (1880–1940, מנהיג ציוני לוחמני שדרש הקמת מדינה יהודית חזקה בארץ ישראל) ונחום סוקולוב (1859–1936, סופר, מדינאי ודיפלומט ציוני). החיל פעל לצד הצבא הבריטי בקרב גליפולי (1915) ונחשב מבשר הגדודים העבריים. טרומפלדור נהרג בהגנת תל חי בשנת 1920 במתקפה של שבטים ערביים.
^[3] יוסף חיים ברנר (1881–1921) – מגדולי סופרי התחייה והספרות העברית המודרנית, נרצח ביפו ב-2 במאי 1921 במהלך מאורעות הדמים, יחד עם פעילים ציוניים: ד"ר יצחק ויטקין, ד"ר יוסף לוריא, אברהם יסוד ומשה פיינשטיין – מנהיג קהילתי חשוב. כולם נקברו יחד בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.