פסח[א]
קריאות החג של פסח נפתחות בסיפור יציאת מצרים [ובגולה – גם בקטעים העוסקים בקדושת המועדים]. חול המועד מזכיר את זכר יציאת מצרים, את החוקים החברתיים, את חידוש הברית ואת פסח שני. שבת החג מדגישה את שלוש־עשרה מידות הרחמים ואת חזון העצמות היבשות. היום השביעי מזכיר את קריעת הים ואת שירת משה ודוד. [ובגולה – היום השמיני עוסק בדיני המעשרות ובחזון הגאולה של ישעיהו.]
שמות י״ד:כ״ב
וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה
בהגדת קאופמן מופיעה בתחתית הדף תיאור של ישראל הנכנסים אל הים, ומשה – מטהו בידו – מוביל את העם. בחלק העליון מצייר האמן את צבא מצרים בדמות אבירים מימי הביניים, ובכך משליך את איום מצרים הפרעונית על איום החברות הנוצריות שסבבו את הקהילה היהודית.
הכתב־יד, שנוצר בקטלוניה במאה ה־14, כנראה עזב את ספרד לאחר גירושי ספרד, ולאחר מכן נדד ברחבי מרכז אירופה. הצבעים המשוחזרים, הדפים השחוקים וציורי הילדים מעידים על שימוש רצוף במשך דורות רבים. הוא נרכש בשנות ה־80–90 של המאה ה־19 בידי דוד קאופמן[ב]. מתוך רצון לשמר את המורשת היהודית של אירופה, יצר קאופמן אוסף יוצא דופן[ג], אשר הוריש לאחר מותו לאקדמיה ההונגרית למדעים. תיאורי־המיניאטורות שבו נמנים עם היפים ביותר באמנות היהודית של ימי הביניים.
[א] יום א׳: שמות י״ב כ״א–נ״א; מפטיר במדבר כ״ח ט״ז–כ״ה; הפטרה יהושע ג–ו.
יום ב׳ (גולה): ויקרא כ״ב כ״ו–כ״ג מ״ד; מפטיר במדבר כ״ח ט״ז–כ״ה; הפטרה מלכים ב כ״ג.
חול המועד: שמות י״ג א–ט״ז; שמות כ״ב כ״ד–כ״ג י״ט; שמות ל״ד א–כ״ו; במדבר ט א–י״ד.
שבת חול המועד: שמות ל״ג י״ב–ל״ד כ״ו; מפטיר במדבר כ״ח י״ט–כ״ה; הפטרה יחזקאל ל״ז א–י״ד.
יום ז׳: שמות י״ג י״ז–ט״ו כ״ו; מפטיר במדבר כ״ח י״ט–כ״ה; הפטרה שמואל ב כ״ב א–נ״א.
יום ח׳ (גולה): דברים ט״ו י״ט–ט״ז י״ז; מפטיר במדבר כ״ח י״ט–כ״ה; הפטרה ישעיהו י ל״ב–י״ב ו (אשכנז) / י״א א–י״ב ו (ספרד).
[ב]דוד קאופמן (1852–1899), פרופסור בסמינר הרבני של בודפשט וחוקר רחב־אופקים במיוחד, הצטיין כהיסטוריון, פילוסוף, ביבליוגרף וחלוץ בחקר האמנות היהודית. דמות מרכזית ב־Wissenschaft des Judentums*, תרם תרומה משמעותית להתפתחות מדעי היהדות במרכז אירופה במאה ה־י״ט.
* תנועה מחקרית של המאה ה־י״ט, שנולדה בגרמניה, ושאפה לחקור את היהדות בכלי מדעי הרוח המודרניים (היסטוריה, פילולוגיה, ביקורת טקסט).
[ג]אוסף קאופמן הוא מן האוספים העבריים החשובים באירופה. הוא כולל כמעט ת״ר כתבי־יד, קטעי גניזה וכ־ב״א מאות דפוסים קדומים, ובהם כמה אינקונבולות. האוסף מפורסם במיוחד בזכות כתבי־היד המאוירים שבו, ובהם תופסת הגדה זו מקום מרכזי. האוסף נותר עד היום מקור יסוד לחקר האמנות היהודית של ימי הביניים.