קטגוריה: Uncategorized

סוכות ושבת חול המועד סוכות
_{ויקרא כ"ב: כ"ו – כ"ג: מ"ד ובמדבר כ"ט: י"ב-ט"ז וזכריה י"ד: א-כ"א [מלכים א' ח': ב'-כ"א]}
^{במדבר ל"ג: י"ג – ל"ד: כ"ו, במדבר כ"ט: כ'-כ"ב [כ"ט: י"ז-כ"ב] ויחזקאל ל"ח: י"ח – ל"ט: ט"ז}

התורה, הנקראת במהלך סוכות, מצווה על היהודים לשבת בסוכות במשך שבעה ימים כדי לזכור את ההגנה האלוהית במדבר. בהפטרות⁽²⁾, בעידן המשיחי, לאחר מלחמת האומות נגד ישראל, מנבא הנביא זכריה שהעמים יתכנסו לחגוג את חג הסוכות בירושלים, ובמקביל מנבא יחזקאל שבזמנים הקשים הללו יתקפו גוג ומגוג⁽³⁾ את ישראל, אך אלוהים יתערב כדי להשמידם ולשקם את השלום בישראל.

ויקרא כ"ג: מ"ב
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.

מוזיאון האמנות וההיסטוריה של היהדות בפריז (M.A.H.J.) מציג סוכה מעץ רך צבוע, המתוארכת לאמצע המאה ה-19. הסוכה מורכבת מ-37 לוחות ממוספרים ומעוטרים, כולל תצפית על ירושלים, והיא יועדה למשפחה אמידה מאזור אגם קונסטנץ. פריט זה מהווה דוגמה נדירה לאמנות עממית יהודית. בשנת 2018 נרכש לוח חסר, מה שאיפשר להשיב את שלמות היצירה, 30 שנה לאחר כניסתה לאוספי המוזיאון.

⁽¹⁾ תצלומים מאת כריסטוף פ'ואן (Christophe Fouin) , צלם צרפתי המתמחה במורשת ובאדריכלות.
⁽²⁾ התלמוד בבא בתרא ע"ה ע"א מציג חזיונות של תקופת המשיח, המדגישים את תהילת ירושלים העתידית ואת שכר הצדיקים. הוא מתייחס גם לנבואות זכריה ויחזקאל על הקרב האחרון וגאולת ישראל, וכן לנבואות ישעיהו (ב: ב-ד).
⁽³⁾ רש"י על יחזקאל ל"ח: ב' מסביר שגוג מייצג מנהיג, ומגוג את עמו.

יום כיפור
^{ויקרא טז:א-ל, ויקרא יח:א-ל, ישעיהו נז:יד – נח:יד, ספר יונה א:א – ד:יא, מיכה ז:יח-כ}

הטקסטים של יום כיפור מדברים על תשובה ורחמים אלוהיים. פרק ט״ז בויקרא מתאר את טקס השעיר לעזאזל, סמל לכפרה, הפרק ה-י״ח עוסק במוסר ובקדושה, בעוד שהטקסט מישעיהו קורא לתשובה ולצדק חברתי. ספר יונה מראה שהסליחה נגישה לכולם, ומיכה מדגיש את חסד האל כלפי החוטאים המתקנים.

ויקרא טז:ל
כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ.

תלמיד של הילל⁽¹⁾, רבי יוחנן בן זכאי⁽²⁾, אחד החכמים המרכזיים לאחר חורבן בית המקדש, יסד את הסנהדרין⁽³⁾ ביבנה. האספה הזו, המונה 71 חכמים, שיחקה תפקיד מכריע בשימור המסורת היהודית ובפיתוח פרקטיקות דתיות. רבי עקיבא⁽⁴⁾ למד ביבנה בהשפעת חכמים כמו רבי אליעזר בן הורקנוס⁽⁵⁾ ורבי יהושע בן חנניה⁽⁶⁾, שהיו תלמידים של רבי יוחנן בן זכאי.
רבי עקיבא זוכה לזכות שהסדיר את טקס יום כיפור, ארגן את התפילות, הווידויים הציבוריים ואת טקס העבודות⁽⁸⁾. בזכות עבודתו ועבודת חכמים אחרים, היהדות הצליחה להתאים את עצמה למציאות החדשה, תוך דגש על לימוד התורה ותפילה.
חפירות ארכיאולוגיות ביבנה, המנוהלות על ידי צוותים מהרשות העתיקות בישראל ⁽⁹⁾ מאז שנות ה-2000, חשפו שאריות מתקופת הבית השני. בין הממצאים ישנם מרכיבים הקשורים לסנהדרין, כמו כתובות בעברית, חפצים טקסיים ומבנים למגורים.

⁽¹⁾ הילל הזקן הוא חכם מהמאה ה-1 לפני הספירה. הוא יסד את אחת משתי השיטות המרכזיות לפרשנות התורה, בית הילל. הוא מתנגד לעיתים קרובות לשמאי בשאלות הלכה, ורוב ההחלטות המשפטיות עוקבות אחרי דעתו. כנשיא הסנהדרין, הוא בולט באינטליגנציה, צניעות ופתיחות מחשבתית.
⁽²⁾ רבי יוחנן בן זכאי, חכם ידוע על תפקידו המרכזי בשימור היהדות, יסד את הסנהדרין ביבנה, שם הקים יסודות להלכה וללימוד התורה. הוא ידוע באימרה שלו: “יהא ביתך פתוח לרווחה לתלמידי חכמים” (פרקי אבות 1:4).
⁽³⁾ תנאים (יחיד תנה) מתייחס לחכמים היהודים מתקופת הבית השני ומשנה (כ-10-220 לספירה) אשר תרמו להעברת והוראת התורה שבעל פה.
⁽⁴⁾ הסנהדרין היא אספה המורכבת מ-71 חברים, כולל נשיא (נשיא), סגן נשיא (אב בית דין) ו-69 חכמים, האחראים לשפוט ולפרש את החוק היהודי. בתחילה היא התכנסה בבית המקדש בירושלים, לפני שהועברה ליבנה לאחר חורבן המקדש. סנהדרין זו חיונית להמשכיות החיים היהודיים ולפרשנות החוק היהודי.
⁽⁵⁾ רבי עקיבא הוא חכם ומרטיר יהודי מהמאה ה-1 וה-2. בתחילה רועה צאן, הוא הופך לתנה בולט. כמייסד של בית מדרש משפיע, הוא ידוע בפרשנויותיו לתורה, לעיתים קרובות יותר מקלות מאלה של שמאי, עם רוב ההחלטות ההלכתיות עוקבות אחרי דעתו.
⁽⁶⁾ רבי אליעזר בן הורקנוס הוא תנא מהמאה ה-1, ידוע בעמדותיו הקפדניות לגבי החוק היהודי. הוא מדافع נחרץ של המסורת שבעל פה, ולעיתים קרובות לא מסכים עם בני זמנו בשאלות הלכתיות.
⁽⁷⁾ רבי יהושע בן חנניה הוא תנא מהמאה ה-1, ידוע בעימותים אינטלקטואליים עם רבי אליעזר בן הורקנוס, ולעיתים מאמץ גישה גמישה ומעשית בהבנת החוק היהודי.
⁽⁸⁾ העבודות מתייחסות לטקס המבוצע על ידי הכהן הגדול ביום כיפור. מאז חורבן המקדש, טקס זה מאפשר למתפלל להזדהות עם הכהן הגדול, ובכך להדגיש את חשיבות הכפרה והטהרה.
⁽⁹⁾ רשות העתיקות בישראל (AAI): סוכנות ממשלתית שהוקמה בשנת 1960, אחראית על הגנת, לימוד ושימור המורשת הארכיאולוגית והתרבותית של המדינה.

---

ראש השנה
 בראשית כ"א: א’-ל"ד ושמואל א’ א’: א’-ב’: י’ ובראשית כ"ב: א’-כ"ד וירמיהו ל"א: ב’-כ
שבת האזינו (שבת שובה)
 דברים ל"ב: א’-נ"ב והפטרה: הושע י"ד: ב’-י’, מיכה ז’: י"ח-כ’, יואל ב’: ט"ו-כ"ז

ראש השנה, שבת שובה, והשבוע שלאחריהם מהווים זמן של התבוננות עמוקה על מעשים מהעבר. ימים אלו מסומנים בקריאה לתשובה, תפילה וצדקה כאמצעים להקל על גזרות אלוהיות ולהשיג רחמים.

וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פסוק ג׳
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעֲבֹרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן

הביטוי הזה מהתלמוד הבבלי (מַתְנִי ראש השנה ט״ז אי) מלמד כי אלוהים שופט כל אדם באופן אישי, כמו כבשים העוברים אחד אחד במעבר צר. הוא נלקח בשיר “וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף ” פסוק ג’. שיר זה היה עשוי להיכתב בארץ ישראל בתקופה הביזנטית⁽¹⁾, אך יש המייחסים אותו לאמנון ממיינץ⁽²⁾. הוא מעורר את תחושת חסרונו של האדם ואת הרעיון שלמרות זאת, תשובה, תפילה וצדקה יכולים להקל על גזרות אלוהיות.

בית הכנסת בשכונת סנט ג’ונס ווד בלונדון ידוע בזכות 160 חלונות הויטראז’ המרהיבים שעוצבו על ידי האמן והחוקר דוד הילמן ⁽³⁾. חלון הויטראז’ המוקדש לראש השנה נושא את הכיתוב שהוזכר קודם לכן (וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פסוק ג׳).

נִצָּבִים–וַיֵּלֶךְ:
דְּבָרִים כ״ט:ט׳–ל׳:כ׳ וְדְּבָרִים ל״א:א׳–ל׳ וְיִשַׁעְיָהוּ ס״א:י׳–ס״ג:ט׳

פרשה כפולה זו מציגה את משה שמקהיל את עם ישראל לפני כניסתם לארץ המובטחת. הוא מפציר בהם לבחור בחיים ולחדש את הברית עם ה’. היא גם מסמלת את העברת הסמכות ממשה ליהושע, ומדגישה את הבחירה בין ברכה לקללה. ההפטרה⁽¹⁾ מבשרת על שיבת ציון ונחמת עם ישראל.

ישעיהו נ"ו:ז
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי–עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי:
כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.

החלק האחרון של הפסוק הזה חקוק באותיות זהב על המשקוף של בית הכנסת באנסחדה, שנבנה בשנת 1928 על ידי האדריכלים אנטוני פיטר סמיתס וקורנליס ואן דה לינדה⁽²⁾. בית הכנסת הוא יצירה מרשימה של הסגנון המודרניסטי, בהשראת התוכניות של קארל דה באזל⁽³⁾. עם הקווים הנקיים והשימוש החדשני בחומרים, הוא נחשב לאחד היפים ביותר במדינה⁽⁴⁾.
בשנת 1730, הדורסט⁽⁵⁾ של אזור טוונטה אישר למשפחות יהודיות להתיישב באנסחדה. בשנת 1913 התקבלה ההחלטה לבנות בית כנסת חדש. הקהילה מנתה אז כ-1,200 חברים. התוכניות הושלמו בשנת 1919, אך העבודות החלו בשנת 1927. בשנת 1928 הושלם בית הכנסת, שיכול להכיל עד 600 אנשים. הויטראז’ים והמוזאיקות הם מעשה ידיו של למברט לורייסן⁽⁶⁾.
במהלך המלחמה, כמו קהילות רבות, יהודי אנסחדה היו קורבנות לרדיפות הנאצים. הבניין, שנתפס על ידי שירות הביטחון הגרמני (Sicherheitsdienst)⁽⁷⁾, נשאר שלם. לאחר המלחמה, בית הכנסת חזר לשמש מיד כמקום תפילה.
בשנת 1996, כל מאה הויטראז’ים שוחזרו על ידי האמנית אנמיק פונט⁽⁸⁾. בין השנים 2001 ו-2004, נערכה קמפיין שיקום משמעותי. הבניין מנוהל כיום על ידי הקהילה היהודית ההולנדית של טוונטה⁽⁹⁾.

^1. ישעיהו 61:10–63:9 : האחרונה מבין ההפטרות של הנחמה, החוגגת את הגאולה והנחמה לעם ישראל לאחר תשעה באב.
^2. אנטוני פיטר סמיתס (1884-1957) וקורנליס ואן דה לינדה (1884-1959) הם אדריכלים הולנדים ששיתפו פעולה לעיתים קרובות, במיוחד עבור בית הכנסת באנסחדה.
^3. קארל דה באזל (1869-1923) : אדריכל הולנדי ידוע בסגנון הארט דקו והמודרני שלו, שהיה אחראי על התוכניות של בית הכנסת באנסחדה.
^4. אחד היפים ביותר במדינה (één van de mooiste van de Mediene), המונח מדינה מתייחס לקהילות יהודיות הממוקמות מחוץ לערים ההיסטוריות הגדולות כמו אמסטרדם.
^5. הדורסט או דרוסארד הוא, בהולנד, פקיד מנהלי ושיפוטי, האחראי על ניהול אזור.
^6. למברט לורייסן (1885-1950) : אמן ואמן זכוכית הולנדי, יוצר הויטראז’ים והמוזאיקות של בית הכנסת באנסחדה.
^7. שירות הביטחון (SD) הוא ארגון הביטחון והמודיעין של השוצשטאפל (SS).
^8. אנמיק פונט היא אמנית הולנדית המתמחה בויטראז’ים.
⁹. הקהילה היהודית ההולנדית של טוונטה (Nederlandse Israëlitische Gemeente Twente) היא הארגון הדתי המנהל את המוסדות היהודיים המקומיים ושומר על המורשת היהודית באזור טוונטה.

כִּי־תָבוֹא: דְּבָרִים כ"ו:א'–כ"ט:ח' וְיִשַׁעְיָהוּ ס':א'–כ"ב

הפרשה כי תבוא (כי תבוא – כאשר תיכנס) מתחילה במצוות הקשורות להצהרת הביכורים והתרומות. היא מפרטת גם את הברכות המובטחות בעקבות שמירת המצוות ואת הקללות שיבואו בעקבות אי ציות.

דְּבָרִים כ״ח:י״ב
יִּפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.

בבית הכנסת החדש ברחוב אורניינבורגר, האור נכנס דרך חלונות תקרה. בית הכנסת נחנך בשנת 1866 ותוכנן על ידי האדריכלים אדוארד קנובלוך ופרידריך אוגוסט שטילר⁽¹⁾. הוא נהרס בחלקו במהלך הפוגרומים של 1938⁽²⁾, ונותר בהריסותיו עד שנת 1980. בהשראת הסגנון המורי, עם אלמנטים המזכירים את אלהמברה בגרנדה, הכיפה המוזהבת שלו, הנראית למרחקים, היא אחד ממאפייניו הבולטים. בפנים, בית הכנסת מתאפיין בעיטורים מורכבים ובחלונות ויטראז' צבעוניים המאפשרים לאור רך להיכנס.
כיום, בית הכנסת משמש כמרכז יודאיקום, שהוקם בשנת 1995 על ידי הקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם רשויות וארגונים תרבותיים, במטרה לשמר ולקדם את המורשת היהודית.

⁽¹⁾ אדוארד קנובלוך (1801-1865) ו-פרידריך אוגוסט שטילר (1800-1865) היו אדריכלים גרמנים ידועים. הם למדו באקדמיה לאדריכלות בברלין תחת הדרכתו של קרל פרידריך שינקל, ונודעו בזכות סגנונם הניאו-קלאסי והאקלקטי. הם נפטרו זמן קצר לפני חנוכת בית הכנסת.
₍₂₎ פוגרומי נובמבר 1938, הידועים בשם "ליל הבדולח", היו סדרה של התקפות אלימות שבוצעו על ידי הנאצים נגד יהודים בגרמניה, שהביאו להרס בתי כנסת ולמותם של מאות אנשים.

כי תצא, דברים כא:י – כה:יט וישעיהו נד:א-י ¹

בפרשת כי תצא, משה מציג סדרת חוקים המסדירים את החיים החברתיים, כולל יחסי משפחה, זכויות עובדים וכללי מלחמה, וכן את החובה לבנות מעקה על הגגות.

דברים כב:ח
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ

בית הכנסת יצחק אלחנן ⁽²⁾, הידוע גם בשם בית הכנסת הגדול של ירושלים, נחנך בשנת 1982. הוא נבנה על מקום בית כנסת שנהרס במהלך מלחמת העצמאות של 1948, והוא ממוקם בלב ירושלים, ברחוב קינג ג’ורג’, ויכול להכיל כ-1,400 אנשים. הוא תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר פרידמן בסגנון נאו-קלאסי מונומנטלי ⁽³⁾. הגג מכוסה בכיפה מוקפת במעקה אבן. כיפה זו, שולטת על אולם התפילה ומעוטרת בחלונות ויטראז’. חלון ויטראז’ גדול ⁽⁴⁾ נמצא מעל ארון הקודש. מעקה גלריית הנשים, עשוי עץ מגולף, מעוטר במוטיבים גיאומטריים ובסמלים יהודיים מסורתיים. בית הכנסת תוכנן כבית כנסת אשכנזי, אך סידור המושבים מזכיר את בתי הכנסת הספרדיים, המסמלים את אחדות העם היהודי ⁽⁵⁾.

⁽¹⁾ ההפטרה של כי תצא זהה לזו של נח. היא עוסקת בגאולה ונחמה.
⁽²⁾ רבי יצחק אלחנן ספקטור (1817-1896) היה רב גדול באימפריה הרוסית (ליטא ובלארוס), ידוע בכישוריו התלמודיים יוצאי הדופן ובהחלטותיו המשפיעות.
⁽³⁾ מונומנטלי: החזית היא ברוחב 40 מטר ובגובה 30 מטר.
⁽⁴⁾ חלונות הויטראז’ הם מחווה לבתי הכנסת האירופיים שנהרסו במהלך השואה והם יצירתם של רגינה היים ודוד פינסקי. לחיזוק האחדות הזו, ליד המקהלה ישנם שני כיסאות שמורים לרבנים הראשיים של ישראל, אשכנזי וספרדי, ומולם,
⁽⁵⁾ שני כיסאות נוספים מעוטרים בסמלי המדינה, שמורים לראש הממשלה ולנשיא.

שופטים דברים ט"ז:י"ח – כ"א:ט וישעיהו נ"א:י"ב – נ"ב:י"ב.

התורה עוסקת בהקמת מערכת משפט הוגנת, אוסרת על עבודת אלילים ומפרטת את חוקי המלחמה. היא גם מדגישה את התנאים להקמת ערי מקלט (י"ט:א-י"ג) כדי להגן על רוצחים בשוגג.

דברים י"ט:ב
שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ–אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.

¹בית הכנסת “אחוות אחים” בחברון
בסביבות 1880, כדי להימלט מרדיפות ועוני במזרח אירופה, כתריסר משפחות יהודיות אשכנזיות הקימו קהילה קטנה בחברון, קונטיקט. בשנת 1940, איזי טורשן² תכנן בניין על קרקע שנתרמה על ידי בנג’מין קסמן. בית הכנסת³, שהושלם בספטמבר 1941, הוא בסגנון נאו-ג’ורג’יאני ומשלב אלמנטים של ארט דקו תוך שמירה על דוגמה לאדריכלות כפרית. פרסקאות של סצנות מישראל מצוירות על הקירות.

1 ביהושע כ’:ז’, העיר חברון מצוינת במפורש כאחת מערי המקלט.
2 המכונה גם איירה טורשן, אמן יהודי אמריקאי שנולד ברוסיה.
3 בקרו בבית הכנסת “אחוות אחים” באתר: Synagogues 360.

---

כולל חב"ד צפת ראה, דברים י"א: כ"ו – ט"ז: י"ז וישעיהו נ"ד: י"א – נ"ה: ה’

משה מציב בפני בני ישראל את הברכה או הקללה, בהתאם לציותם לחוקי האל. הוא מציין כי העם היהודי חייב להבדיל את עצמו מהעמים האליליים. הוא מדגיש גם את חשיבות הפרשת המעשר, להיות נדיבים כלפי העניים, היתומים והאלמנות, לשחרר עבדים ולחגוג את חגי העלייה לרגל.

דברים ט"ו: י"א
כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ;
עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר,
פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ.

נוסד בשנת 1788 בבלארוס על ידי הרב שניאור זלמן¹ מליאדי, כולל חב"ד הוא הארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר שעדיין פועל. מראשיתו, הוקמו מרכזי סיוע בירושלים ובצפת כדי לתמוך כלכלית ביהודים העניים ביותר שחיו בארץ הקודש, אז תחת שלטון עות’מאני. מאז הקמתו, כולל חב"ד הרחיב משמעותית את פעילותו. כיום, הארגון מנהל רשת רחבה הכוללת מטבחים קהילתיים, בנקי מזון, מרפאות, מרכזי יום לילדים ותוכניות סיוע לאלמנות ויתומים. הוא פעיל במיוחד בישראל ויש לו גם השפעה עולמית.

---

¹ שניאור זלמן מליאדי (בלארוס, 1745-1812), הידוע בשם "האלטר רב" (Alter Rebbe), הוא מייסד תנועת חב"ד-לובביץ'. הוא ידוע גם על יצירתו המרכזית, ה"תניא", שמשלבת מיסטיקה ועקרונות מוסריים. המונח "תניא" נובע מארמית ומשמעותו "לימוד".

עקב, דברים ז:יב עד יא:כה וישעיהו מט:יד-נא:ג

משה מדגיש את חסד האל ומפציר בבני ישראל לשמור את המצוות כדי שיצליחו בארץ המובטחת ^{_{(דברים יא:יג-טו)}}, ארץ “זבת חלב ודבש”. בהפטרה, אלוהים מבטיח לבני ישראל את אהבתו ומבטיח את קיבוץ הגלויות בבוא המשיח.

דברים ח:ז
ה’ אֱלֹריךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.

בגליל העליון, יער ביריה, המורכב בעיקר מעצי אורן ירושלים, מכיל את בית הכנסת נבוריה, המתוארך לסוף המאה הראשונה, וכן את מעיין עין נבוריה, ששימש בעבר להשקיית הבקר. קק"ל פיתחה טרסות ונטעה עצי פרי סביב המעיין הזה. המבצר של ביריה, שנבנה על ידי הפלמ"ח¹ בשנת 1946 במורדות ההר, שימש כבסיס להגנת צפת וכנקודת מעבר לעולים יהודים. כיום, המבצר הפך למוזיאון.

¹ הפלמ"ח שנוצר במאי 1941, הוא יחידת מובחרת של ההגנה, הארגון הציוני הצבאי העיקרי מ-1920 עד 1948. לאחר הקמת מדינת ישראל, הוא הפך לגרעין של צה"ל.

פרשת דברים ג':כ"ג–ז':י"א והפטרה ישעיהו מ':א-כ"ו

יְהוֹשֻׁעַ נִבְחַר עַל יְדֵי אֱלֹהִים לְכָבֵשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה מַזְכִּיר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּמְעִיד¹ עַל יִחוּדוֹ שֶׁל ה’ בְּדַבְּרוֹ אֶל עַם יִשְׂרָאֵל. בַּהַפְטָרָה, יְשַׁעְיָהוּ מְנַחֵם אֶת הָעָם, מַכְרִיז עַל סוֹף הַגָּלוּת וּמַכְרִיז עַל גְּדוּלָתוֹ וְעָצְמָתוֹ שֶׁל ה’.

ישעיהו מ':כ"ו
שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה

הפסוק הזה מזמין אותנו להכיר בגדולתו של ה’. כדי לתפוס זאת, אנשים בונים מונומנטים מרשימים כמו בית הכנסת הגדול של פלזן. שני מגדלים תאומים, בגובה 45 מטרים, ממסגרים את החזית מגרניט ורוד שמעליה לוחות הברית. הושלם בשנת 1893, הוא נבנה על ידי רודולף שטך² בתערובת של סגנונות גותי, בארוק, רומנטי, נאו-רנסנס ואוריינטליסטי. לאחר מכן, בין השנים 1995 ל-1998, הוא שוחזר בקפידה³. למרות גודלה הקטן של הקהילה היהודית הנוכחית, בית הכנסת ממשיך לשחק תפקיד חיוני כמרכז רוחני ותרבותי. הוא מארח באופן קבוע אירועים תרבותיים של המורשת היהודית (קונצרטים, תערוכות).

¹ שמע: המילים הראשונות והאחרונות של הפסוק דברים ו:ד מסתיימות באותיות ע ו-ד, שנכתבות בגודל גדול יותר. שתי האותיות הללו, כאשר מחברים אותן, יוצרות את המילה עֵד. כך, ישראל מעיד על ייחודו של ה’.
² במקור תוכנן על ידי מקס פליישר, אדריכל יהודי אוסטרי, התוכניות שונו על ידי עמנואל קלוץ ולאחר מכן על ידי רודולף שטך (1858–1908), אדריכל צ’כי שלמד בפראג ובווינה ותכנן מונומנטים רבים לעיר פלזן.
³ במהלך הכיבוש הנאצי, הוא שימש כמחסן תחמושת. לאחר המלחמה, הקהילה היהודית חזרה לבעלות עליו.