HebdoSyna

זכזכ לבלאבם ליצחק וליששאל עבדיך, אשש נשבעת ללם בך, ותדבתדב אלאלם, אבב את – זזעכם ככוכבי שמשמים; וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי, אתן לזרעכם, ונחלו, לעֹלם

משה מתחנן למחילה על אשמת עגל הזהב. הוא נשמע והשם חוזר על הבטחתו לאבות

האזכור הראשון לקיומם של יהודים באולם מתועד בספר המסים הקיסרי של 1241. בכל הקהילות האירופיות חווים היהודים רגעי שלווה ואחריהם תקופות של אלימות. בשנת 1499 גורשו היהודים מהעיר ורק בשנת 1856 נערכה רפורמה בקהילה יהודית של ממש. בשנת 1873 נבנה בית כנסת. בשנת 1938 ניזוק קלות במהלך ליל הפוגרום של הרייך, ולאחר מכן הורס בהוראת ראש העיר, חבר המפלגה הנאצית
בשנת 2012 נבנה בית כנסת חדש. האדריכלים יוהנס קיסטר, ריינהרד שיטאואר וסוזנה גרוס הכפילו את הנקבים בחזית כדי ליצור חלונות עם דוגמאות בצורת מגן דוד המאירים את הקשת ומקרינים את בית הכנסת כלפי חוץ. אבן הגיר שבה נעשה שימוש דומה לזו של מבנים רבים שנבנו בארץ ישראל. אולם התפילה, שבמרכזו אלכסון המבנה, מצביע בדיוק לכיוון ירושלים. האור המרכזי בצורת דודקגון מסמל את שנים עשר השבטים

:ואתה תצַוה את – בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית – למאור: להעלת נר, תמיד

.התלמוד מלמד שאור המנורה לא רק מתפשט בתוך הקדוש, אלא גם כלפי חוץ כדי להאיר את העולם כולו
בתורה מוצגת העבודה כטיפוס, לא רק כהדלקה. חכמינו מציינים שאור המנורה אינו אלא אור התורה ועליו לעלות בו בעבודה מתקדמת בלתי פוסקת. הדלקה מוזכרת שלוש פעמים בתורה (מצוה נניח בעליך), מה שמדבר על חשיבות דרישה
.זו
בית הכנסת בכפר נחום, בו ניתן לבקר כיום, נבנה במאה ה-4 או ה-5, כנראה על יסודות של בית כנסת מהמאה ה-1. במקום מנורה חרוטה ומכבש שמן זית. ממוקם בצפון ירושלים, בית הכנסת, בכיוון צפון-דרום, מורכב מאטריום (אולם
ראשי), אולם תפילה, פטיו, מעקה וחדר קטן

בתי הכנסת הם בוודאי לא בית המקדש שבנייתו מחדש ציפתה זמן רב, אבל הם העדות לקיומם של חיים יהודיים בעבר או בהווה. הבניינים הללו, שנבנו באזורים שונים ובזמנים שונים, הניזונים מהזיכרון מתגלים כרצונם של בני אדם לקדש את הנצח. התרומה הצנועה שלי היא להזין את הזיכרון הזה שבוע אחרי שבוע, מסיבה אחרי מסיבה

בית הכנסת הגדול של בודפשט או בית הכנסת דוהאני נחשב לגדול באירופה. מעל דלת הכניסה המונומנטלית רשום הפסוק (שמות כ"ה, ח)

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בית הכנסת נבנה בין השנים 1854-1859 על ידי האדריכל הווינאי לודוויג פורסטר בסגנון מורי בהשראת האלהמברה בגרנדה. הקישוט הפנימי נובע בחלקו מפרייז ויזל. במהלך ההשבעה ניגן שם פרנץ ליסט בעוגב. במהלך מלחמת העולם השנייה נגרם למבנה נזק חמור. שיקומו החל ב-1991, במימון המדינה ובתרומות פרטיות, בעיקר אלו של אסתי לאודר וטוני קרטיס, הסתיים ב-1998. בחזית בית הכנסת, כיכר קטנה הנושאת את שמו של תיאודור הרצל, יליד שכונה סמוכה. בית בשנת 1860. בפארק הזיכרון הסמוך לבית הכנסת נמצא האנדרטה לזכרם של 600,000 חללי יהודי הונגריה ושל חסידי אומות העולם (ראול ולנברג, קרל לוץ, גרטרוד לוץ-פנקהאוזר, ג'ורג'יו פרלסקה, אנחל צאנז בריז, אנג'לו רוטה, פרידריך. נולד, שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים)

הפרשה מתחילה בביטוי וְאֵלֶּה המכניס מימד חדש למה שנוסח קודם לכן. זוהי המשכיות של עשרת הדברות. בפרשה זו מתפרסמים חוקים בנושאים הבאים: האלמנה, היתום, הכלה, ההורים, העבד, הנכרי, המתגייר, בתי הדין, השופטים, הנזק שנגרם לזולת, הנסיכים, עבודת אלילים, שבת. , שמיטה, פסטיבלים וכו
היתום של הגטו (L’Orfana Del Ghetto) רומן שנכתב על ידי קרולינה אינברנציו ב-1899, נותן תובנה על החיים בגטו קונאו שבו ממוקם בית הכנסת שנבנה ב-1611. בשנת 1884 שופץ בית הכנסת לחלוטין בסגנון הבארוק, ונוספת חזית הנפתחת לרחוב בשתי דלתות מקושתות המזכירות את טבלאות החוק. בקומת הקרקע ספרייה אוספת טקסטים על ההיסטוריה של יהודי פיימונטה. בקומה הראשונה באולם התפילה יש קשת עץ מצוירת, דוגמה לסגנון הבארוק הוונציאני. בקומה השנייה נמצאת  עזרת נשים‎
 הקהילה היהודית של קונאו הייתה פעם אחת הגדולות בפיימונטה. כעת מצטמצם למספר משפחות, אולם בית הכנסת עדיין בשימוש
.

עשר המילים נקראות במהלך העלייה השישית (כ':ב'-יז'). עשרת האמרות כתובות בשתי פרשיות, זו של יתרו וזו של ואתחנן

לעיתים מתעוררת מחלוקת האם על המאמינים לעמוד או לא במהלך הקריאה. עמידה על רגל יכולה להיות מתן חשיבות רבה יותר לעשרת המילים הללו מאשר לשאר התורה

בבית הכנסת של סובוטיקה הונחו לוחות חוק בראש הכניסה הראשית ומעל להח"ל. הוא השני בגודלו באירופה. הוא תוכנן על ידי האדריכלים מרסל קומור ודזסו ג'קאב. חלונות הוויטראז' מגיעים מבית המלאכה של מיכסה רוט והקרמיקה מזסולניי. הוא אופייני לסגנון הפרישה-הונגרי (זרם של ארט-נובו). הוא נכלל ברשימת המונומנטים התרבותיים בעלי חשיבות יוצאת דופן של הרפובליקה של סרביה. הוא שופץ במרץ 2018

לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית כ-6,000, מתוכם רק כ-1,000 שרדו את השואה. כיום חיים בסובוטיקה רק 200 יהודים

ט"ו בשבט הוא חג של מוסד רבנים. היא מכונה במשנה ראש השנה של האילנות. בדחיפה של המקובלים של צפת, ט"ו בשבט הופך לחגיגת התחדשות ארץ ישראל. ב-1890, כדי לחגוג את ט"ו בשבט ברוח המקובלים, לקח רבי זאב יעבץ (נפטר תרפ"ד, שבט י"ח) את תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב. בשנת 1907, בהמשכיות זו ולזכר תיאודור הרצל, נטעה הקק"ל את היער הראשון בישראל בהולדה. זה מורכב בעיקר מעצי זית.
בית הכנסת אבוהב הוא בית כנסת ספרדי שנבנה במאה ה-16 בצפת. אדריכלות המבנה בהשראת משנתו הקבלית של רבי יצחק אבוהב, מגדולי חכמי קסטיליה במאה ה-15. בין תלמידיו היה רבי יעקב בירב, שהתיישב בצפת והפך לאחד מחכמי העיר המובילים. אולי הוא שהביא את ספר התורה העתיק ביותר מצפת שכתב יצחק אבוהב. בית הכנסת ניזוק ברעידת האדמה של 1837.
הציורים הנוכחיים הם של האמנית הישראלית ציונה תגר: עצים, סמלי שבטי ישראל, כלי נגינה המשמשים בבית המקדש, 4 כתרים (תורה, כהונה, מלכות וגאולה)

שבת שירה, פרשת בשלח ,שמות יג, יז–יז, טז.

פרשת בשלח מכילה את השירה (ט"ו, א-י"ח) ששרו במקהלה על ידי משה והעברים ואת שירת הנשים (ט"ו, כ"א-כא) ששרה מרים והנשים. באשר להפטרה (שופטים ד' ד'-ה' ל"א), יש בה את השיר (ה', א-ל"א) של דבורה וברק.

הלויים שרו בבית המקדש, אך הופעתה של השירה המודרנית בבית הכנסת הופיעה רק במאה ה-17. במאה ה-19 נקראו בתי כנסת שהטקס שלהם היה מלווה בשירת מקהלה כונו בתי כנסת מקהלה.

היהודים קיבלו אזרחות מהדוכס הגדול ויטולד ב-1389 והתיישבו בהרודנה (גרודנה). במאה ה-19 יותר מ-60% מהאוכלוסייה היו יהודים. בעיר יש אז בתי כנסת וישיבות רבים. בית הכנסת הפזמון הגדול של הרודנה נבנה על ידי איליה פרונקין, בין השנים 1902 ל-1905, בסגנון אקלקטי מאוד, בהשראת האמנות המורית, בשטחם של שני בתי כנסת לשעבר, שנהרסו במהלך שריפות, האחד ב-1677 והשני ב-1899. 1941 , פנים בית הכנסת הושחת על ידי הנאצים ולעיטור העשיר נגרם נזק כבד. בתקופת ברית המועצות (1944-1991) שימש כמחסן. בשנת 1991 הוא הוחזר לקהילה היהודית (0.3% מהאוכלוסייה) ובוצע שיקום מלא בין השנים 2012-2015.

פרשת בא, שמות י,א – יג,טז.
ה' שולח את שלוש המכות האחרונות: ארבה, חושך ומוות בכורות.

בתי כנסת היו רבים בערים הגדולות הראשיות של אלג'יריה, אך גם בכפרים קטנים מאוד מרוחקים שבהם הייתה נהוגה יהדות עתיקה מאוד שהייתה קיימת לעתים קרובות לאסלאם.

העיר לגאואט ממוקמת בעוד מזי, מדרום-מזרח לאסיף דג'בל אמור למרגלות האטלס הסהרה; יש בו מטע דקלים עצום, שבצלו מגדלים כמה דגנים ועצי פרי. היהודים כבשו את החלק התחתון של מחוזות אחלף ואולד סרגוין. הם עשו עבודות כבדות ומלוכלכות. היהודים היו כפופים ופועלים בשירות המוסלמים. שנת 1967 מציינת את עזיבתה של היהודי האחרון מלגואט, אישה במקרה זה.

אזור לגאואט נאלץ לעבור במהלך אביב 1933 פלישה של ארבה בחשיבותה עד כדי כך שהתושבים העתיקים ביותר לא זכרו שראו אחד  דומה.

בשנת 2020 פלש ארבה למזרח אפריקה. 360 מיליארד ארבה טרפו את היבולים בקצב מפחיד. מומחים מארגון המזון והחקלאות  (FAO) מאמינים שהנגע הזה עלול להחמיר הרבה יותר בחודשים הקרובים ושהחרקים יפלשו לצפון אפריקה ולמזרח התיכון.

העננים הענקיים האלה של חגבים הופכים את השמים לחושך כדי להסתיר את השמש. אם לא ייבדק, זה עלול להוביל למיליוני מק

פרשת וארה, שמות ו' ב' – ט' ל"ה

שמות ז,ט
יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹו.

להפטרה (יחזקאל כ"ח כ"ט כ"א) כתוב

יחזקאל כ"ט ג'
הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו: אֲשֶׁר לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִי

המטה של אהרון הופך לתנין וזולל את המטות שהוחלפו לתנינים של הקוסמים המצריים. פרעה ספג אפוא את תבוסתו הראשונה.
הסמל של נים מייצג את מצרים המובסת (תנין כבול לעץ דקל). בית הכנסת של נים שנבנה ב-1793 שוחזר ב-1893 והחזית הנוכחית מתוארכת לתקופה זו. מאז, הוא לא עבר שום שינוי בולט. אולם התפילה נמצא בקומה הראשונה ואילו בקומת הקרקע מגורי הרב, תנור המצות והמקווה.
הקהילה היהודית של נים מנתה בין חבריה את אדולף כרמיה – Isaac-Jacob Crémieux) יצחק יעקב כרמיה ,(מחבר הגזרה המפורסמת משנת 1870 ששחררה את 35,000 יהודי אלג'יריה ממעמד של דימי והפכה אותם לאזרחים צרפתים.

פרשת שמות, שמות א':א'-ו':א'

שמות ג, ה
וַיֹּאמֶר, אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ- כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא.

בחלק ממדינות המזרח נהוג לחלוץ נעליים לפני הכניסה לבית הכנסת. רמב"ם כותב שאין להתפלל יחף, אלא אם כן מנהג המקום הוא ללכת יחף, אפילו בנוכחות אישים גדולים. במקום שנוהגים ללכת דרך קבע עם נעליים, אסור להתפלל יחף.

גירמיזי גאסאבה (אזרית: Qırmızı Qəsəbə = עיר אדומה) או קרסניה סלובודה (שם רוסי) היא עיירה באזרבייג'ן, שאוכלוסייתה (כ-3,500 תושביה) יהודית כולה. המנהג המקומי הוא להיכנס יחפים לבתי הכנסת. בית הכנסת שש הכיפות נבנה על ידי גילאל בן חיים בשנת 1888 בסגנון מזרחי. המבנה מקושט ב-6 כיפות המסמלות את נדידת תושבי הכפר גילגת לעיירה גירמיזי גאסאבה תוך 6 ימים.

במשך תקופה ארוכה שימש המבנה כמחסן ולאחר מכן כמתפרה. לאחר עצמאותה של הרפובליקה של אזרבייג'ן ב-1991, הוחזר המבנה לידי הקהילה היהודית. עבודות השיקום נעשו מ-1995 עד 2001 וב-11 באוקטובר 2001 התחדשו החגיגות.