HebdoSyna

דברי הימים וספר מלכים מתארים את כיבוש הממלכה הצפונית על ידי המלכים של אשור, תגלת-פילסר השלישי ^(א) ושלמנאסר החמישי ^(ב). האחרון, בשנת 722 לפנה"ס, הוציא את ישראל לגלות

מלכים ב פרק ​​י"ח. יא
ויגל מלך-אשור את-ישראל, אשורה; וינחם בחלח ובחבוֹר, נהר גזן–וערי מדי

זהו אחד מני רבים של גלות כפויה שיישמה הממלכה האשורית, שבמהלכם הוגלו אלפים רבים של יהודים לאשור

בהתבסס על גודלו וחשיבותו של חמדאן כעיר מלכותית או בירת המדיים, ולדימיר לוקונין ^(ג) סבור שזה הגיוני להניח שרבים מהיהודים הללו התיישבו שם, מה שהופך את הקהילה היהודית של חמדאן לעתיקה ביותר מחוץ לישראל ^(ד)
בנימין מטודלה ^(ה) בספר מסעות שלו מספר על ביקורו בחמדאן. הוא מונה את יהודי העיר ב-50,000. הוא מתאר את קבר אסתר ומרדכי. מולאנא שאהין שיראזי ^(ו), משורר יהודי פרסי מהמאה ה-14, מספר, בין היתר, בשירו האפי ארדשיר-נאמה ^(ז) את מסעם של אסתר המלכה ומרדכי אל חמדאן, שם אומרים שהם מתו
אזהרה: גם אם מותר לשתות יותר ^(ח) מהרגיל בפורים, יש להימנע משתיית סלמנזר (בקבוק 9 ליטר) או נבוכדנצר (15 ליטר)

^א) מלך משנת 745 עד 727 לפנה"ס ^ב) שלט משנת 727 עד 722 לפנה"ס ^ג) ולדימיר לוקונין (1932-1984), חוקר רוסי בתחום ההיסטוריה, התרבות והאמנות האיראנית העתיקה ^ד) התרבות והמוסדות החברתיים של איראן העתיקה, לוקונין, קיימברידג', 1989 (מהדורה אנגלית), עמוד 48 ^ה) בנימין מטודלה (1130-1173 בקירוב), רב, יליד טודלה (נבאר), דמות מרכזית בגיאוגרפיה ובהיסטוריה יהודית של ימי הביניים ^ו) שאהין-י שיראזי עבד במהלך שלטונו של אבו סעיד בהדור חאן (1316 – 1335) והיה בן דורו של המשורר הפרסי חאפז (1325 – 1390 בקירוב) ^ז) ספר ארדשיר או אחשוורוש או אחשוורוש, המזוהה בדרך כלל עם שרקסס הראשון (בסביבות 5518 – 46518 לפנה"ס). ^ח) שולחן ערוך 695.2 אורות חיים הלכות פורים הערה 38

פרשת ויקרא-  ויקרא א' א' – ה' כ"ו
הפרשה מפרטת את המרשמים הנוגעים למנחות ולקורבנות
פרשת זכור דברים כ"ה יז-י"ט
זכור, את אשר-עשה לך עמלק

חובה בתורה לקרוא את פרשת זכור בשבת שלפני פורים

במשפטי נירנברג מצהיר הנאצי שטרייכר כי הוא עצמו נתן את ההוראה, באוגוסט 1938, להרוס את בית הכנסת הגדול של נירנברג. ב-16 באוקטובר 1946, מתוך שנים-עשר שנידונו למוות, נתלו עשרה, השניים האחרים נידונו התאבדו בבליעת קפסולת ציאניד, האחד ב-1945 בברלין והשני כמה שעות לפני הוצאתו להורג בתאו. על הפיגום שטרייכר מתנהג ללא כבוד. כשהוא עולה במדרגות, הוא בוהה בארבעים עדים ^ב' וצועק "פורים" (ראה העדות של סשה סימון)

תּמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים

הגופות נשרפות ואפרן מפוזר בנחל פגניץ, כדי למנוע מקברן להפוך למקומות התכנסות

א. ארנו זיגפריד המבורגר (1923-2013): ב-1972 היה הנשיא הראשון של הקהילה היהודית של נירנברג וחבר מועצה עירונית
ב. העדים: שר המשפטים הגרמני וילהלם הוגנר, התובע הכללי רוברט ה. ג'קסון, דוקטור לייסטנר, שני עיתונאים אמריקאים, שני אנגלים, שני רוסים ושניים צרפתים, כולל סשה סימון וארבעה גנרלים, כולל גנרל מורל, לצרפת

פרשת פקודי יציאת מצרים: 38:21–40:38

פרשת פקודי, הפרשה האחרונה של יציאת מצרים, נותנת את מלאי חומרי הגלם המשמשים לבניית המשכן, מתארת ​​את הכנת בגדי הכהונה ואת טקס הקידושין של הכוהנים. זה מסתיים בגילוי התהילה האלוהית במקדש שהושלם.

ז' באדר (יום חמישי 10 במרץ 2022) ההילולה של משה רבנו
שזכותו תגן על כלל קהילת ישראל

הקהילה נוסדה בשנת 1907 על ידי מהגרים רוסים. הרב מאיר אשכנזי, רבה הראשי של שנגחאי, תומך ביצירת מרחב חדש. בשנת 1927 שונה מבנה קיים ונקרא בית הכנסת משה (摩西会堂 – פיניין משה הוינטנג). בשנות ה-30 מצאו מקלט בשנחאי כ-20,000 יהודים גרמנים ואוסטריים. ב-1937 כבשה יפן את השטח הסיני, אך לא את הוויתורים הבינלאומיים של שנגחאי. בדצמבר 1941 כבשו היפנים את כל העיר והטילו הגבלות על היהודים. בשנת 1943 רוכזו היהודים בגטו שנגחאי ואילצו אותם לגור שם. בשנת 1949 נתפס בית הכנסת על ידי הממשלה הקומוניסטית והוסב לבית חולים פסיכיאטרי, ורוב היהודים עזבו את שנגחאי. בשנת 2004 התווסף בית הכנסת משה לרשימת המורשת האדריכלית של שנגחאי. בשנת 2007 החזירה הממשלה את בית הכנסת לסגנונו האדריכלי המקורי והפכה אותו למוזיאון. מסביב לבית הכנסת הישן עדיין עומדים כמה מבני מגורים מתקופת הגטו

'פרשת ויהל שמות ל"ה א' – ל"ח כ

בפרשת ויקהל מושה מדבר לעם ישראל. הוא מדבר להם שתי דברים: חשיבות של שמירת שבת ומבקש שמביעים חומרים
כדי לבנות את המשקן והכלים הקדושים

פרשת שקלים, שמות ל"א י"א – ל"ו ט"ז

שבת שקלים זה השבת האחרון לפני חודש אדר. בשנים מעוברים כמו השנה הזה 5782/2022 זה השבת האחרון לפני אדר ב. בשבת הזה מושיפים פסוק מחומש שמות. בא נזכיר  שכול מבוגר מעל גיל 20 היה צריך לתת חצי שקל בשביל הקורבנות הציבוריםש. משקלות אבן זהירה מבית מקדש הראשון התגלתה בחפירות ליד הכותל
הזמן הכי מתאים כדי לעשות את זה היא לפני מינחה של תאנית אסתר משום שהנתינה מצתרפת לצום, תורמת לכפרה (משנה ברורה, כף החיים). יש הסוברים שנכון לכל אחד מבני המשפחה, גם לעובר שברחם אמו, לתת את חצי השקל לזיכרון(כף החיים)

זכזכ לבלאבם ליצחק וליששאל עבדיך, אשש נשבעת ללם בך, ותדבתדב אלאלם, אבב את – זזעכם ככוכבי שמשמים; וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי, אתן לזרעכם, ונחלו, לעֹלם

משה מתחנן למחילה על אשמת עגל הזהב. הוא נשמע והשם חוזר על הבטחתו לאבות

האזכור הראשון לקיומם של יהודים באולם מתועד בספר המסים הקיסרי של 1241. בכל הקהילות האירופיות חווים היהודים רגעי שלווה ואחריהם תקופות של אלימות. בשנת 1499 גורשו היהודים מהעיר ורק בשנת 1856 נערכה רפורמה בקהילה יהודית של ממש. בשנת 1873 נבנה בית כנסת. בשנת 1938 ניזוק קלות במהלך ליל הפוגרום של הרייך, ולאחר מכן הורס בהוראת ראש העיר, חבר המפלגה הנאצית
בשנת 2012 נבנה בית כנסת חדש. האדריכלים יוהנס קיסטר, ריינהרד שיטאואר וסוזנה גרוס הכפילו את הנקבים בחזית כדי ליצור חלונות עם דוגמאות בצורת מגן דוד המאירים את הקשת ומקרינים את בית הכנסת כלפי חוץ. אבן הגיר שבה נעשה שימוש דומה לזו של מבנים רבים שנבנו בארץ ישראל. אולם התפילה, שבמרכזו אלכסון המבנה, מצביע בדיוק לכיוון ירושלים. האור המרכזי בצורת דודקגון מסמל את שנים עשר השבטים

:ואתה תצַוה את – בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית – למאור: להעלת נר, תמיד

.התלמוד מלמד שאור המנורה לא רק מתפשט בתוך הקדוש, אלא גם כלפי חוץ כדי להאיר את העולם כולו
בתורה מוצגת העבודה כטיפוס, לא רק כהדלקה. חכמינו מציינים שאור המנורה אינו אלא אור התורה ועליו לעלות בו בעבודה מתקדמת בלתי פוסקת. הדלקה מוזכרת שלוש פעמים בתורה (מצוה נניח בעליך), מה שמדבר על חשיבות דרישה
.זו
בית הכנסת בכפר נחום, בו ניתן לבקר כיום, נבנה במאה ה-4 או ה-5, כנראה על יסודות של בית כנסת מהמאה ה-1. במקום מנורה חרוטה ומכבש שמן זית. ממוקם בצפון ירושלים, בית הכנסת, בכיוון צפון-דרום, מורכב מאטריום (אולם
ראשי), אולם תפילה, פטיו, מעקה וחדר קטן

בתי הכנסת הם בוודאי לא בית המקדש שבנייתו מחדש ציפתה זמן רב, אבל הם העדות לקיומם של חיים יהודיים בעבר או בהווה. הבניינים הללו, שנבנו באזורים שונים ובזמנים שונים, הניזונים מהזיכרון מתגלים כרצונם של בני אדם לקדש את הנצח. התרומה הצנועה שלי היא להזין את הזיכרון הזה שבוע אחרי שבוע, מסיבה אחרי מסיבה

בית הכנסת הגדול של בודפשט או בית הכנסת דוהאני נחשב לגדול באירופה. מעל דלת הכניסה המונומנטלית רשום הפסוק (שמות כ"ה, ח)

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בית הכנסת נבנה בין השנים 1854-1859 על ידי האדריכל הווינאי לודוויג פורסטר בסגנון מורי בהשראת האלהמברה בגרנדה. הקישוט הפנימי נובע בחלקו מפרייז ויזל. במהלך ההשבעה ניגן שם פרנץ ליסט בעוגב. במהלך מלחמת העולם השנייה נגרם למבנה נזק חמור. שיקומו החל ב-1991, במימון המדינה ובתרומות פרטיות, בעיקר אלו של אסתי לאודר וטוני קרטיס, הסתיים ב-1998. בחזית בית הכנסת, כיכר קטנה הנושאת את שמו של תיאודור הרצל, יליד שכונה סמוכה. בית בשנת 1860. בפארק הזיכרון הסמוך לבית הכנסת נמצא האנדרטה לזכרם של 600,000 חללי יהודי הונגריה ושל חסידי אומות העולם (ראול ולנברג, קרל לוץ, גרטרוד לוץ-פנקהאוזר, ג'ורג'יו פרלסקה, אנחל צאנז בריז, אנג'לו רוטה, פרידריך. נולד, שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים)

הפרשה מתחילה בביטוי וְאֵלֶּה המכניס מימד חדש למה שנוסח קודם לכן. זוהי המשכיות של עשרת הדברות. בפרשה זו מתפרסמים חוקים בנושאים הבאים: האלמנה, היתום, הכלה, ההורים, העבד, הנכרי, המתגייר, בתי הדין, השופטים, הנזק שנגרם לזולת, הנסיכים, עבודת אלילים, שבת. , שמיטה, פסטיבלים וכו
היתום של הגטו (L’Orfana Del Ghetto) רומן שנכתב על ידי קרולינה אינברנציו ב-1899, נותן תובנה על החיים בגטו קונאו שבו ממוקם בית הכנסת שנבנה ב-1611. בשנת 1884 שופץ בית הכנסת לחלוטין בסגנון הבארוק, ונוספת חזית הנפתחת לרחוב בשתי דלתות מקושתות המזכירות את טבלאות החוק. בקומת הקרקע ספרייה אוספת טקסטים על ההיסטוריה של יהודי פיימונטה. בקומה הראשונה באולם התפילה יש קשת עץ מצוירת, דוגמה לסגנון הבארוק הוונציאני. בקומה השנייה נמצאת  עזרת נשים‎
 הקהילה היהודית של קונאו הייתה פעם אחת הגדולות בפיימונטה. כעת מצטמצם למספר משפחות, אולם בית הכנסת עדיין בשימוש
.

עשר המילים נקראות במהלך העלייה השישית (כ':ב'-יז'). עשרת האמרות כתובות בשתי פרשיות, זו של יתרו וזו של ואתחנן

לעיתים מתעוררת מחלוקת האם על המאמינים לעמוד או לא במהלך הקריאה. עמידה על רגל יכולה להיות מתן חשיבות רבה יותר לעשרת המילים הללו מאשר לשאר התורה

בבית הכנסת של סובוטיקה הונחו לוחות חוק בראש הכניסה הראשית ומעל להח"ל. הוא השני בגודלו באירופה. הוא תוכנן על ידי האדריכלים מרסל קומור ודזסו ג'קאב. חלונות הוויטראז' מגיעים מבית המלאכה של מיכסה רוט והקרמיקה מזסולניי. הוא אופייני לסגנון הפרישה-הונגרי (זרם של ארט-נובו). הוא נכלל ברשימת המונומנטים התרבותיים בעלי חשיבות יוצאת דופן של הרפובליקה של סרביה. הוא שופץ במרץ 2018

לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית כ-6,000, מתוכם רק כ-1,000 שרדו את השואה. כיום חיים בסובוטיקה רק 200 יהודים

ט"ו בשבט הוא חג של מוסד רבנים. היא מכונה במשנה ראש השנה של האילנות. בדחיפה של המקובלים של צפת, ט"ו בשבט הופך לחגיגת התחדשות ארץ ישראל. ב-1890, כדי לחגוג את ט"ו בשבט ברוח המקובלים, לקח רבי זאב יעבץ (נפטר תרפ"ד, שבט י"ח) את תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב. בשנת 1907, בהמשכיות זו ולזכר תיאודור הרצל, נטעה הקק"ל את היער הראשון בישראל בהולדה. זה מורכב בעיקר מעצי זית.
בית הכנסת אבוהב הוא בית כנסת ספרדי שנבנה במאה ה-16 בצפת. אדריכלות המבנה בהשראת משנתו הקבלית של רבי יצחק אבוהב, מגדולי חכמי קסטיליה במאה ה-15. בין תלמידיו היה רבי יעקב בירב, שהתיישב בצפת והפך לאחד מחכמי העיר המובילים. אולי הוא שהביא את ספר התורה העתיק ביותר מצפת שכתב יצחק אבוהב. בית הכנסת ניזוק ברעידת האדמה של 1837.
הציורים הנוכחיים הם של האמנית הישראלית ציונה תגר: עצים, סמלי שבטי ישראל, כלי נגינה המשמשים בבית המקדש, 4 כתרים (תורה, כהונה, מלכות וגאולה)