הסוכנות היהודית, ירושלים, ישראל

1934

לך לך
בראשית י״ב:א׳ – י״ז:כ״ז, ישעיהו מ״א:כ״ז – מ״ב:ט״ז

אלוהים קורא לאברהם לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אביו עבור ארץ שהוא יראה לו, ומבטיח להפוך אותו לגוי גדול. אברם מציית ונוסע עם אשתו שרי. אלוהים מחדש את בריתו ומוסיף את האות ה לשמותיהם(1). אלוהים מבטיח לאברהם בן משרה, וכך מבטיח את המשכיות הברית. בהפטרה, ישעיהו מנחם את בני ישראל ואומר להם שאלוהים יתמוך בהם ויתן להם כוח והגנה מול אויביהם.

בראשית יב:א
וַיֹּאמֶר יי אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. 

הסוכנות היהודית לישראל, שהוקמה בשנת 1929, שואפת לייצג את היהודים ולסייע בהגירה שלהם לארץ ישראל. היא הופכת לשחקן מרכזי בפיתוח התשתיות היהודיות תחת המנדט הבריטי ומשחקת תפקיד מרכזי בהקמת המדינה. לאחר 1948, הממשלה הישראלית לוקחת על עצמה את מרבית התפקידים הפוליטיים של הסוכנות, אך היא ממשיכה לשחק תפקיד פעיל בהגירה, קבלה ושילוב של יהודים מכל רחבי העולם.

בניין הסוכנות היהודית בירושלים, שעוצב על ידי ארתור לומיס הרמון(2) בשנות ה-30, משלב סגנונות באוהאוס(3) ומודרניסטי עם השימוש באבן ירושלים, האופיינית לאדריכלות המקומית.

1. הוספת האות ה ל-אברם / אברהם ול-שרי / שרה מייצגת עלייה רוחנית, מחזקת את הקשר שלהם עם אלוהים.
2. ארתור לומיס הרמון (1870-1945) היה אדריכל אמריקאי הידוע בתפקידו בארכיטקטורה המודרניסטית.
3. סגנון הבהאווס, שנוסד בשנת 1919 בגרמניה, מדגיש את הפונקציונליות והאסתטיקה, והשפיע על האדריכלות והעיצוב ברחבי העולם.

אניית הפאר נורמנדי, צרפת

1935-1942

נח וראש חודש
בראשית ו' ט' – י"א ל"ב, במדבר כ"ח ט'-ט"ו, וישעיהו ס"ו א'-כ"ד.

פרשת נח מספרת את סיפור נח, בניית התיבה, המבול והברית בין אלוהים לאנושות, המסומלת בקשת בענן. היא עוסקת גם במגדל בבל ופיזור העמים. ההפטרה מדגישה את החמלה האלוהית ואת הבטחת השלום לירושלים

בראשית ז', י"ג
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם–אֶל-הַתֵּבָה.

אניית הפאר נורמנדי היוותה מקלט בטוח בים. היא עוצבה על ידי יורקביץ'(1) ונבנתה במספנות האטלנטי בסן-נאזר, והושקה בשנת 1935. אורכה היה 313 מטרים, והיא יכלה להכיל קרוב ל-2,000 נוסעים, תוך שילוב של חדשנות טכנולוגית ואלגנטיות ארט-דקו. בשנת 1936, נוספו על סיפונה בית כנסת ומטבח כשר(2) כדי לתת מענה לצרכים של נוסעים יהודים.

בשנת 1942, האונייה הופקעה על ידי ארצות הברית לשימוש צבאי. למרבה הצער, שרפה שפרצה בניו יורק גרמה להצפה ולהתבקעותה של האונייה.

(1) ולדימיר איוונוביץ' יורקביץ' (1885–1964), אדריכל ימי רוסי-אמריקני ממוצא רוסי, היגר לצרפת לאחר המהפכה הרוסית ועבד במספנות דה פנוה. לאחר מכן עבר לארצות הברית, שם המשיך את הקריירה שלו.
(2) בקווי מסע של חברת מסרי הים וחברת המספנות הכללית הטרנס-אטלנטית הוצע שירות כשר באניות הפאר פריז, איל דה פרנס, ומאוחר יותר באוניית נורמנדי, שם הותקנו בית כנסת ומטבח כשר. בים התיכון הוצעו תפריטים כשרים גם באניות שמפוליון (1925) ובשנת 1926 במרייט פשה.

אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות

2023

שמיני עצרת (שמחת תורה)
דברים ל״ג:א – ל״ד:יב, במדבר כ״ט:לה – ל׳:א, בראשית א:א – ב:ג, ויהושע א:א-יח
ובנוסף בתפוצות: דברים י״ד:כב – ט״ז:יז ומלכים א ח:נד-סו

במהלך חג זה, בספר התורה הראשון, אנו מסיימים את קריאת הספר החמישי של התורה. קטע זה מספר על הברכות שמשה מברך בהן את בני ישראל, על מינוי יהושע כמנהיג החדש ועל מותו של משה. הספר השני עוסק בחג, ובספר השלישי אנו חוזרים על הפסוקים הראשונים של ספר בראשית, המספרים על בריאת העולם.

בראשית א':א'-ג'
בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.

בית הכנסת משה בן מיימון(1) באבו דאבי, שתוכנן על ידי סר דוד אדג'יי(2) ונחנך בפברואר 2023, מציג מבנה מודרני המזכיר סוכה, בו האור חודר בחופשיות. הוא נושא את שמו של מחבר משנה תורה(3) המפורסם, שקובע שהארץ שייכת לאלוהים ושהוא נתן את ארץ ישראל ליהודים. רעיון זה של בעלות אלוהית מופיע גם בפירוש של רש"י(4) על בראשית א:א, בו הוא מסביר שהתורה מתחילה בבריאת העולם כדי שאם האומות יאשימו את בני ישראל בגזילת הארץ, הם יוכלו להשיב: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו" (ירמיה כז:ה), ו"והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה:כג).

(1) רבי משה בן מיימון (1135-1204), הידוע בשם הרמב"ם, היה פילוסוף, תיאולוג ופוסק הלכה יהודי דגול. יצירתו העיקרית היא משנה תורה.
(2) סר דוד אדג'יי, אדריכל גנאיי-בריטי בעל שם עולמי, נולד בשנת 1966 בדאר א-סלאם, טנזניה. הוא קיבל תואר אבירות בשנת 2017 מהמלכה אליזבת השנייה על תרומתו לאדריכלות.
(3) משנה תורה היא יצירה מונומנטלית, המחולקת ל-14 ספרים, המאגדת את ההלכה היהודית ומהווה מקור חשוב במסורת היהודית. בפרק הלכות שמיטה ויובל 13:13, הרמב"ם מתייחס לפסוק: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי-לִי הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" (ויקרא כה:23). בפרק הלכות מלכים ומלחמותיהם 5:6, הוא מתייחס גם לפסוק: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ: כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר לג:53).
(4) רש"י: ראשי תיבות של רבי שלמה יצחקי (1040-1105), פרשן מפורסם של התורה והתלמוד. פירושיו הברורים והתמציתיים, שנכתבו בעברית, מאומצים באופן רחב בלימודי יהדות.

סוכה במוזיאון לאמנות ולהיסטוריה יהודית בפריז

המאה ה-19 (1)

סוכות ושבת חול המועד סוכות
ויקרא כ"ב: כ"ו – כ"ג: מ"ד ובמדבר כ"ט: י"ב-ט"ז וזכריה י"ד: א-כ"א [מלכים א' ח': ב'-כ"א]
במדבר ל"ג: י"ג – ל"ד: כ"ו, במדבר כ"ט: כ'-כ"ב [כ"ט: י"ז-כ"ב] ויחזקאל ל"ח: י"ח – ל"ט: ט"ז

התורה, הנקראת במהלך סוכות, מצווה על היהודים לשבת בסוכות במשך שבעה ימים כדי לזכור את ההגנה האלוהית במדבר. בהפטרות(2), בעידן המשיחי, לאחר מלחמת האומות נגד ישראל, מנבא הנביא זכריה שהעמים יתכנסו לחגוג את חג הסוכות בירושלים, ובמקביל מנבא יחזקאל שבזמנים הקשים הללו יתקפו גוג ומגוג(3) את ישראל, אך אלוהים יתערב כדי להשמידם ולשקם את השלום בישראל.

ויקרא כ"ג: מ"ב
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.

מוזיאון האמנות וההיסטוריה של היהדות בפריז (M.A.H.J.) מציג סוכה מעץ רך צבוע, המתוארכת לאמצע המאה ה-19. הסוכה מורכבת מ-37 לוחות ממוספרים ומעוטרים, כולל תצפית על ירושלים, והיא יועדה למשפחה אמידה מאזור אגם קונסטנץ. פריט זה מהווה דוגמה נדירה לאמנות עממית יהודית. בשנת 2018 נרכש לוח חסר, מה שאיפשר להשיב את שלמות היצירה, 30 שנה לאחר כניסתה לאוספי המוזיאון.

(1) תצלומים מאת כריסטוף פ'ואן (Christophe Fouin) , צלם צרפתי המתמחה במורשת ובאדריכלות.
(2) התלמוד בבא בתרא ע"ה ע"א מציג חזיונות של תקופת המשיח, המדגישים את תהילת ירושלים העתידית ואת שכר הצדיקים. הוא מתייחס גם לנבואות זכריה ויחזקאל על הקרב האחרון וגאולת ישראל, וכן לנבואות ישעיהו (ב: ב-ד).
(3) רש"י על יחזקאל ל"ח: ב' מסביר שגוג מייצג מנהיג, ומגוג את עמו.

הסנהדרין, יבנה, ישראל

המאה הראשונה

יום כיפור
ויקרא טז:א-ל, ויקרא יח:א-ל, ישעיהו נז:יד – נח:יד, ספר יונה א:א – ד:יא, מיכה ז:יח-כ

הטקסטים של יום כיפור מדברים על תשובה ורחמים אלוהיים. פרק ט״ז בויקרא מתאר את טקס השעיר לעזאזל, סמל לכפרה, הפרק ה-י״ח עוסק במוסר ובקדושה, בעוד שהטקסט מישעיהו קורא לתשובה ולצדק חברתי. ספר יונה מראה שהסליחה נגישה לכולם, ומיכה מדגיש את חסד האל כלפי החוטאים המתקנים.

ויקרא טז:ל
כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ.

תלמיד של הילל(1), רבי יוחנן בן זכאי(2), אחד החכמים המרכזיים לאחר חורבן בית המקדש, יסד את הסנהדרין(3) ביבנה. האספה הזו, המונה 71 חכמים, שיחקה תפקיד מכריע בשימור המסורת היהודית ובפיתוח פרקטיקות דתיות. רבי עקיבא(4) למד ביבנה בהשפעת חכמים כמו רבי אליעזר בן הורקנוס(5) ורבי יהושע בן חנניה(6), שהיו תלמידים של רבי יוחנן בן זכאי.
רבי עקיבא זוכה לזכות שהסדיר את טקס יום כיפור, ארגן את התפילות, הווידויים הציבוריים ואת טקס העבודות(8). בזכות עבודתו ועבודת חכמים אחרים, היהדות הצליחה להתאים את עצמה למציאות החדשה, תוך דגש על לימוד התורה ותפילה.
חפירות ארכיאולוגיות ביבנה, המנוהלות על ידי צוותים מהרשות העתיקות בישראל (9) מאז שנות ה-2000, חשפו שאריות מתקופת הבית השני. בין הממצאים ישנם מרכיבים הקשורים לסנהדרין, כמו כתובות בעברית, חפצים טקסיים ומבנים למגורים.

(1) הילל הזקן הוא חכם מהמאה ה-1 לפני הספירה. הוא יסד את אחת משתי השיטות המרכזיות לפרשנות התורה, בית הילל. הוא מתנגד לעיתים קרובות לשמאי בשאלות הלכה, ורוב ההחלטות המשפטיות עוקבות אחרי דעתו. כנשיא הסנהדרין, הוא בולט באינטליגנציה, צניעות ופתיחות מחשבתית.
(2) רבי יוחנן בן זכאי, חכם ידוע על תפקידו המרכזי בשימור היהדות, יסד את הסנהדרין ביבנה, שם הקים יסודות להלכה וללימוד התורה. הוא ידוע באימרה שלו: “יהא ביתך פתוח לרווחה לתלמידי חכמים” (פרקי אבות 1:4).
(3) תנאים (יחיד תנה) מתייחס לחכמים היהודים מתקופת הבית השני ומשנה (כ-10-220 לספירה) אשר תרמו להעברת והוראת התורה שבעל פה.
(4) הסנהדרין היא אספה המורכבת מ-71 חברים, כולל נשיא (נשיא), סגן נשיא (אב בית דין) ו-69 חכמים, האחראים לשפוט ולפרש את החוק היהודי. בתחילה היא התכנסה בבית המקדש בירושלים, לפני שהועברה ליבנה לאחר חורבן המקדש. סנהדרין זו חיונית להמשכיות החיים היהודיים ולפרשנות החוק היהודי.
(5) רבי עקיבא הוא חכם ומרטיר יהודי מהמאה ה-1 וה-2. בתחילה רועה צאן, הוא הופך לתנה בולט. כמייסד של בית מדרש משפיע, הוא ידוע בפרשנויותיו לתורה, לעיתים קרובות יותר מקלות מאלה של שמאי, עם רוב ההחלטות ההלכתיות עוקבות אחרי דעתו.
(6) רבי אליעזר בן הורקנוס הוא תנא מהמאה ה-1, ידוע בעמדותיו הקפדניות לגבי החוק היהודי. הוא מדافع נחרץ של המסורת שבעל פה, ולעיתים קרובות לא מסכים עם בני זמנו בשאלות הלכתיות.
(7) רבי יהושע בן חנניה הוא תנא מהמאה ה-1, ידוע בעימותים אינטלקטואליים עם רבי אליעזר בן הורקנוס, ולעיתים מאמץ גישה גמישה ומעשית בהבנת החוק היהודי.
(8) העבודות מתייחסות לטקס המבוצע על ידי הכהן הגדול ביום כיפור. מאז חורבן המקדש, טקס זה מאפשר למתפלל להזדהות עם הכהן הגדול, ובכך להדגיש את חשיבות הכפרה והטהרה.
(9) רשות העתיקות בישראל (AAI): סוכנות ממשלתית שהוקמה בשנת 1960, אחראית על הגנת, לימוד ושימור המורשת הארכיאולוגית והתרבותית של המדינה.


סנט ג’ונס ווד, לונדון, הממלכה המאוחדת

1956

ראש השנה
 בראשית כ"א: א’-ל"ד ושמואל א’ א’: א’-ב’: י’ ובראשית כ"ב: א’-כ"ד וירמיהו ל"א: ב’-כ
שבת האזינו (שבת שובה)
 דברים ל"ב: א’-נ"ב והפטרה: הושע י"ד: ב’-י’, מיכה ז’: י"ח-כ’, יואל ב’: ט"ו-כ"ז

ראש השנה, שבת שובה, והשבוע שלאחריהם מהווים זמן של התבוננות עמוקה על מעשים מהעבר. ימים אלו מסומנים בקריאה לתשובה, תפילה וצדקה כאמצעים להקל על גזרות אלוהיות ולהשיג רחמים.

וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פסוק ג׳
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעֲבֹרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן

הביטוי הזה מהתלמוד הבבלי (מַתְנִי ראש השנה ט״ז אי) מלמד כי אלוהים שופט כל אדם באופן אישי, כמו כבשים העוברים אחד אחד במעבר צר. הוא נלקח בשיר “וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף ” פסוק ג’. שיר זה היה עשוי להיכתב בארץ ישראל בתקופה הביזנטית(1), אך יש המייחסים אותו לאמנון ממיינץ(2). הוא מעורר את תחושת חסרונו של האדם ואת הרעיון שלמרות זאת, תשובה, תפילה וצדקה יכולים להקל על גזרות אלוהיות.

בית הכנסת בשכונת סנט ג’ונס ווד בלונדון ידוע בזכות 160 חלונות הויטראז’ המרהיבים שעוצבו על ידי האמן והחוקר דוד הילמן (3). חלון הויטראז’ המוקדש לראש השנה נושא את הכיתוב שהוזכר קודם לכן (וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף פסוק ג׳).

הבניין הנוכחי, הממוקם ברחוב גרוב אנד, תוכנן על ידי האדריכל סר בזיל ספנס (4). הסגנון האדריכלי של בית הכנסת הזה הוא מודרני, מאופיין בקווים נקיים ובשימוש חדשני במרחב ובאור.

(1) חקר הטקסטים מגניזת קהיר הוביל למסקנה שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופה הביזנטית, בין המאה ה-4 למאה ה-7.
(2) אמנון ממיינץ הוא חוקר מכובד מהמאה ה-11 במסורת היהודית. לפי האגדה, הארכיבישוף של מיינץ ניסה שוב ושוב להמיר את דתו לנצרות. כאשר נכשל בכך, הוא הורה על הטלת מום בו. נאמר כי אמנון, שהובא לבית הכנסת במהלך ראש השנה, אמר את התפילה הידועה בשם “ונתנה תוקף” לפני מותו. תפילה זו הפכה לחלק בלתי נפרד מליטורגיות ראש השנה ויום הכיפורים עבור קהילות אשכנזיות, איטלקיות וחלק מהקהילות הספרדיות.
(3) דיוויד הילמן (1894-1974), אמן בריטי עם ידע מעמיק בטקסטים מקראיים ותלמודיים, יצר חלונות ויטראז’ רבים, כולל אלה בבית הכנסת סנט ג’ונס ווד, וכן במקומות כמו בית הכנסת היכל שלמה בירושלים.
(4) סר בזיל ספנס (1907-1976), אדריכל סקוטי, תכנן מבנים משמעותיים המאופיינים בקווים נקיים ובשימוש חדשני במרחב ובאור.

אֶנְסְכֶדֶה, הוֹלַנְד

1928

נִצָּבִים–וַיֵּלֶךְ:
דְּבָרִים כ״ט:ט׳–ל׳:כ׳ וְדְּבָרִים ל״א:א׳–ל׳ וְיִשַׁעְיָהוּ ס״א:י׳–ס״ג:ט׳

פרשה כפולה זו מציגה את משה שמקהיל את עם ישראל לפני כניסתם לארץ המובטחת. הוא מפציר בהם לבחור בחיים ולחדש את הברית עם ה’. היא גם מסמלת את העברת הסמכות ממשה ליהושע, ומדגישה את הבחירה בין ברכה לקללה. ההפטרה(1) מבשרת על שיבת ציון ונחמת עם ישראל.

ישעיהו נ"ו:ז
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי–עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי:
כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.

החלק האחרון של הפסוק הזה חקוק באותיות זהב על המשקוף של בית הכנסת באנסחדה, שנבנה בשנת 1928 על ידי האדריכלים אנטוני פיטר סמיתס וקורנליס ואן דה לינדה(2). בית הכנסת הוא יצירה מרשימה של הסגנון המודרניסטי, בהשראת התוכניות של קארל דה באזל(3). עם הקווים הנקיים והשימוש החדשני בחומרים, הוא נחשב לאחד היפים ביותר במדינה(4).
בשנת 1730, הדורסט(5) של אזור טוונטה אישר למשפחות יהודיות להתיישב באנסחדה. בשנת 1913 התקבלה ההחלטה לבנות בית כנסת חדש. הקהילה מנתה אז כ-1,200 חברים. התוכניות הושלמו בשנת 1919, אך העבודות החלו בשנת 1927. בשנת 1928 הושלם בית הכנסת, שיכול להכיל עד 600 אנשים. הויטראז’ים והמוזאיקות הם מעשה ידיו של למברט לורייסן(6).
במהלך המלחמה, כמו קהילות רבות, יהודי אנסחדה היו קורבנות לרדיפות הנאצים. הבניין, שנתפס על ידי שירות הביטחון הגרמני (Sicherheitsdienst)(7), נשאר שלם. לאחר המלחמה, בית הכנסת חזר לשמש מיד כמקום תפילה.
בשנת 1996, כל מאה הויטראז’ים שוחזרו על ידי האמנית אנמיק פונט(8). בין השנים 2001 ו-2004, נערכה קמפיין שיקום משמעותי. הבניין מנוהל כיום על ידי הקהילה היהודית ההולנדית של טוונטה(9).

1. ישעיהו 61:10–63:9 : האחרונה מבין ההפטרות של הנחמה, החוגגת את הגאולה והנחמה לעם ישראל לאחר תשעה באב.
2. אנטוני פיטר סמיתס (1884-1957) וקורנליס ואן דה לינדה (1884-1959) הם אדריכלים הולנדים ששיתפו פעולה לעיתים קרובות, במיוחד עבור בית הכנסת באנסחדה.
3. קארל דה באזל (1869-1923) : אדריכל הולנדי ידוע בסגנון הארט דקו והמודרני שלו, שהיה אחראי על התוכניות של בית הכנסת באנסחדה.
4. אחד היפים ביותר במדינה (één van de mooiste van de Mediene), המונח מדינה מתייחס לקהילות יהודיות הממוקמות מחוץ לערים ההיסטוריות הגדולות כמו אמסטרדם.
5. הדורסט או דרוסארד הוא, בהולנד, פקיד מנהלי ושיפוטי, האחראי על ניהול אזור.
6. למברט לורייסן (1885-1950) : אמן ואמן זכוכית הולנדי, יוצר הויטראז’ים והמוזאיקות של בית הכנסת באנסחדה.
7. שירות הביטחון (SD) הוא ארגון הביטחון והמודיעין של השוצשטאפל (SS).
8. אנמיק פונט היא אמנית הולנדית המתמחה בויטראז’ים.
9. הקהילה היהודית ההולנדית של טוונטה (Nederlandse Israëlitische Gemeente Twente) היא הארגון הדתי המנהל את המוסדות היהודיים המקומיים ושומר על המורשת היהודית באזור טוונטה.

אורניינבורגר, ברלין, גרמניה

1866

כִּי־תָבוֹא: דְּבָרִים כ"ו:א'–כ"ט:ח' וְיִשַׁעְיָהוּ ס':א'–כ"ב

הפרשה כי תבוא (כי תבוא – כאשר תיכנס) מתחילה במצוות הקשורות להצהרת הביכורים והתרומות. היא מפרטת גם את הברכות המובטחות בעקבות שמירת המצוות ואת הקללות שיבואו בעקבות אי ציות.

דְּבָרִים כ״ח:י״ב
יִּפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.

בבית הכנסת החדש ברחוב אורניינבורגר, האור נכנס דרך חלונות תקרה. בית הכנסת נחנך בשנת 1866 ותוכנן על ידי האדריכלים אדוארד קנובלוך ופרידריך אוגוסט שטילר(1). הוא נהרס בחלקו במהלך הפוגרומים של 1938(2), ונותר בהריסותיו עד שנת 1980. בהשראת הסגנון המורי, עם אלמנטים המזכירים את אלהמברה בגרנדה, הכיפה המוזהבת שלו, הנראית למרחקים, היא אחד ממאפייניו הבולטים. בפנים, בית הכנסת מתאפיין בעיטורים מורכבים ובחלונות ויטראז' צבעוניים המאפשרים לאור רך להיכנס.
כיום, בית הכנסת משמש כמרכז יודאיקום, שהוקם בשנת 1995 על ידי הקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם רשויות וארגונים תרבותיים, במטרה לשמר ולקדם את המורשת היהודית.

(1) אדוארד קנובלוך (1801-1865) ו-פרידריך אוגוסט שטילר (1800-1865) היו אדריכלים גרמנים ידועים. הם למדו באקדמיה לאדריכלות בברלין תחת הדרכתו של קרל פרידריך שינקל, ונודעו בזכות סגנונם הניאו-קלאסי והאקלקטי. הם נפטרו זמן קצר לפני חנוכת בית הכנסת.
(2) פוגרומי נובמבר 1938, הידועים בשם "ליל הבדולח", היו סדרה של התקפות אלימות שבוצעו על ידי הנאצים נגד יהודים בגרמניה, שהביאו להרס בתי כנסת ולמותם של מאות אנשים.

יצחק אלחנן, ירושלים, ישראל

1982

כי תצא, דברים כא:י – כה:יט וישעיהו נד:א-י 1

בפרשת כי תצא, משה מציג סדרת חוקים המסדירים את החיים החברתיים, כולל יחסי משפחה, זכויות עובדים וכללי מלחמה, וכן את החובה לבנות מעקה על הגגות.

דברים כב:ח
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ

בית הכנסת יצחק אלחנן (2), הידוע גם בשם בית הכנסת הגדול של ירושלים, נחנך בשנת 1982. הוא נבנה על מקום בית כנסת שנהרס במהלך מלחמת העצמאות של 1948, והוא ממוקם בלב ירושלים, ברחוב קינג ג’ורג’, ויכול להכיל כ-1,400 אנשים. הוא תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר פרידמן בסגנון נאו-קלאסי מונומנטלי (3). הגג מכוסה בכיפה מוקפת במעקה אבן. כיפה זו, שולטת על אולם התפילה ומעוטרת בחלונות ויטראז’. חלון ויטראז’ גדול (4) נמצא מעל ארון הקודש. מעקה גלריית הנשים, עשוי עץ מגולף, מעוטר במוטיבים גיאומטריים ובסמלים יהודיים מסורתיים. בית הכנסת תוכנן כבית כנסת אשכנזי, אך סידור המושבים מזכיר את בתי הכנסת הספרדיים, המסמלים את אחדות העם היהודי (5).

(1) ההפטרה של כי תצא זהה לזו של נח. היא עוסקת בגאולה ונחמה.
(2) רבי יצחק אלחנן ספקטור (1817-1896) היה רב גדול באימפריה הרוסית (ליטא ובלארוס), ידוע בכישוריו התלמודיים יוצאי הדופן ובהחלטותיו המשפיעות.
(3) מונומנטלי: החזית היא ברוחב 40 מטר ובגובה 30 מטר.
(4) חלונות הויטראז’ הם מחווה לבתי הכנסת האירופיים שנהרסו במהלך השואה והם יצירתם של רגינה היים ודוד פינסקי. לחיזוק האחדות הזו, ליד המקהלה ישנם שני כיסאות שמורים לרבנים הראשיים של ישראל, אשכנזי וספרדי, ומולם,
(5) שני כיסאות נוספים מעוטרים בסמלי המדינה, שמורים לראש הממשלה ולנשיא.

חברון, קונטיקט, ארצות הברית

1941

שופטים דברים ט"ז:י"ח – כ"א:ט וישעיהו נ"א:י"ב – נ"ב:י"ב.

התורה עוסקת בהקמת מערכת משפט הוגנת, אוסרת על עבודת אלילים ומפרטת את חוקי המלחמה. היא גם מדגישה את התנאים להקמת ערי מקלט (י"ט:א-י"ג) כדי להגן על רוצחים בשוגג.

דברים י"ט:ב
שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ–אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.

1בית הכנסת “אחוות אחים” בחברון
בסביבות 1880, כדי להימלט מרדיפות ועוני במזרח אירופה, כתריסר משפחות יהודיות אשכנזיות הקימו קהילה קטנה בחברון, קונטיקט. בשנת 1940, איזי טורשן2 תכנן בניין על קרקע שנתרמה על ידי בנג’מין קסמן. בית הכנסת3, שהושלם בספטמבר 1941, הוא בסגנון נאו-ג’ורג’יאני ומשלב אלמנטים של ארט דקו תוך שמירה על דוגמה לאדריכלות כפרית. פרסקאות של סצנות מישראל מצוירות על הקירות.

1 ביהושע כ’:ז’, העיר חברון מצוינת במפורש כאחת מערי המקלט.
2 המכונה גם איירה טורשן, אמן יהודי אמריקאי שנולד ברוסיה.
3 בקרו בבית הכנסת “אחוות אחים” באתר: Synagogues 360.