מערכת בית-המקדש, מוזיאון ירושלים, ישראל

1966

חלק תורת כִּי-תָבוֹא1 עוסק בנושאי הקרבנות והטקסים הקשורים בכניסה אל ארץ ההבטחה. החלק הזה מדגיש את החשיבות של התחייבות לאל והכבוד למצוותיו כדי להגיע לברכתו.

פסוק 26:2 מציין את המקום המוקדש לקרבנות:

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַּטֵּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יי אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם."

)

המקום שנבחר זה הוא ירושלים. שני בתי המקדש נבנו שם לפני שנחרבו. במוזיאון ישראל בירושלים, ליד הכנסת והבית המשפט העליון, מוצג מודל2 מרשים של העיר בתקופת בית המקדש השני. בשטח של 2,000 מ"ר, נערך התכנון בקפיצות היקף בניה תחת הפקידה של ההיסטוריון והגיאוגרף הישראלי מיכאל אבי-יונה3 עבור מלון הולילנד4. הוא נפתח ב-1966, והועבר למוזיאון ישראל ב-2006. המודל ביעד 1:50 מחזיק בסדר את בית המקדש השני וכל העיר העתיקה של ירושלים.

1 דברים פרק כ"ו, פסוק א' עד פרק כ"ט, פסוק ח'
2 פותח במשולש מן כתבי פלביוס יוספוס.
3 מיכאל אבי-יונה (1904 בלבוב, אוקראינה – 1974 בירושלים) היה ארכיאולוג והיסטוריון ישראלי. בשנת 1919, בעת העליה השלישית, הוא הגיע עם הוריו לארץ ישראל המנדטורית.
4 המיזם התממש בשנת 1966 דרך הזמנתו של הבנקאי הנס הקרוך (1887-1970), בעלים של מלון הולילנד, שהקים אותו לזכרו של בנו יעקב, שנפל בקרב במהלך מלחמת העצמאות 1948.

אורבן אדמה, ברקלי, קליפורניה

2010

הפרשה "כי תצא" מגעת במגוון של חוקים והוראות מוסריות, המדגישות את חשיבות הכללה, הצדק החברתי והכבוד לטבע. היא מספקת הנחיות לחיים בהרמוניה עם אחרים וליישום של עקרונות האתיקה היהודית ביומיום.

הפסוק כ"ד:י"ט מדגיש את חשיבות החסד, הסולידריות והאהבה כלפי אלה שבצריכים, בהתאם לעקרונות היהדות:

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ–לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה.

ארגון "אורבן אדמה" מוכתר את הערכים הללו על ידי חיבור בין הפרקטיקה החקלאית, המסורת היהודית והלימודים מתוך התורה. הוא תומך בשיטות חקלאיות קיימות תוך עידוד התפתחות אישית, צדק חברתי וסולידריות בקרב הקהילה. ממוקם ברברקלי המערבית, החווה הקהילתית המייצגת מערכת ערכים דתית, מברכת משתתפים לתכנית במשך שלושה חודשים. המשתתפים מקבלים הכשרה חקלאית ונוגעים למידות רוחניות יהודיות המתבססות על ערכי "חסד", "צדקה" ו"אהבה".

1 דדברים כ"א:י" עד כ"ה:י"ט

הבית העליון, רואן, צרפת

~ 1100

הפרשה שופטים1 שאנו קוראים בשבת זו מקושרת ישירות למשפט.

הבית העליון ברואן, שנגלה2 בשנת 1979, נחשב לאחד מהאנדרטאות היהודיות העתיקות ביותר בצרפת. זו אוסף אדריכלי3 בסגנון רומני הנמצא בלב בית המשפט של רואן. הבית שימש גם כבית כנסת וכבית מדרש רבני. חשיבות הקהילה היהודית בימי הביניים ברואן מרמזת על כך שהבניין ייתכן ופעל כבית משפט רבני4. ממד אפילו עמוק יותר היה בו בוודאי המקווה.

החריטה "והבית הזה יהיה עליון"4, החקיקה על קיר, מקשרת את הרעיון של גודל, כבוד ומשפט.

לביקור 👉

1 דברים פרק 16, פסוק 18 – פרק 21, פסוק 9.
2 נורמן גולב, פליאוגרף אמריקאי המתמחה בכתבי יד עבריים ויהודי-ערביים, חשב על גילוי זה לאחר שחקר קלפי עברית המגיעים מגניזת קהיר. היום, אנו יודעים שהיישוב היהודי הראשון בנורמנדי החל מתקופת הגלו-רומית והאימפריה הקרולינגית הקימה "ממלכת יהודית" ברואן.
3 התיאוריה של בניין בשימוש מעורב הוא אשר נמצא על ידי המידעוות והפליאוגרפית הצרפתית ג'ודית אולשווי-שלנגר.
4 השם של מלך ישראל נזכר בפרשה, והחריטה שנותנת שמו לבניין מובאת ממלכים א' פרק 9, פסוק 8.

בית הכנסת ברחוב אלדרידג', ניו יורק, ארה"ב

1887

פרשת שלח לך ספר במדבר, פרקים 13-15.
משה שולח שנים-עשר מפקדים לגלות את ארץ ההבטחה. בשובם, הם מצהירים, כמעט כולם למעט כלב ויהושע, כי הכיבוש אי אפשרי. העם מקשיב לדבריהם והאל ירשיעם לנדוד במדבר. לאחר מכן, האל מצווה על החוקים של תרומות הארץ ודורש את שמירת השבת. לבסוף, האל מצווה על עניבת הציצית כדי לזכור את המצוות ולא לסור מהן.

בית הכנסת אלדרידג' סטריט נוסד בשנת 1887 על ידי מהגרים יהודים הבאים לגלות את הארץ החדשה. האדריכל פיטר האריסון תכנן את הבניין, המתגאה בשילוב של סגנונות גותי ומוארית. חלונות הזכוכית הצבעוניים בעיקר בצבע כחול מתאימים לחוטי הציצית. בית הכנסת נפתח מחדש בשנת 2007 לאחר שיפוץ, כמוזיאון ומקום תפילה פעיל, השומר על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בניו יורק.

טמפיו מג'ורה, רומא, איטליה

1904

פרשת בהלותרה (במדבר ח' עד יב) מגוללת את הכנת המנורה, טיהור הלויים, הקמת שני פסח וכן הוספה בין סיפור השליו לזה של החוקרים.

יש פרשנים הרואים בתוספת זו (י, ל"ה-ל"ו) התחום באותיות ׆ (נזירה הפוכה), כמזמור. פסוקים אלו מעוררים את תנועות ארון הקודש וקוראים לה' להתערב לטובת עם ישראל.

הטמפיו מג'ורה די רומא, הידוע גם כבית הכנסת הגדול של רומא, נבנה בין השנים 1901 ו-1904 על ידי קבוצת אדריכלים איטלקיים1 בראשות דומניקו קוסטנצי2. מבנה זה כולל שילוב של סגנונות אדריכליים מודרניים ואקלקטיים, המשלב אלמנטים ניאו-רומיים, ניאו-ביזנטים ומוריים כדי ליצור אסתטיקה ייחודית ומרשימה. ארון הקודש נחשב לגדול בעולם. הוא מכיל את התוכן המהותי של תורתו וערכי האמונה היהודית.

1 בעיקר אוסבלדו ארמני ווינצ'נזו קוסטה
2 יזם יהודי איטלקי שבנה מלונות גדולים ברומא, וכן את תיאטרו ריאל דל'אופרה.

בית הכנסת העתיק בעזה

508/509

פרשת נשא, במדבר פסוקים 4, 21 עד 7, 89, מפרטת את משימותיהם של הלויים, ולאחר מכן מסבירה כיצד לטהר את המחנה. הטקסט מדבר אז על חוקי הסוטה והנזיר. לבסוף, הוא מתאר את מנחות הנסיכים.

ההפטרה מספרת את סיפור הולדתו של שמשון (שופטים יג, ב עד כ"ה). נזיר ושופט ישראל, בעל עוצמה פיזית גדולה, שמשון משחרר את ישראל מהפלשתים בעוצמה ובנחישות. הוא מסיר את שערי העיר עזה ומביא אותם על כתפיו לחברון1.
בית הכנסת בעזה היה ללא ספק אחד החשובים באזור במהלך התקופה הביזנטית המוקדמת, לפני שנהרס במהלך הפלישות המוסלמיות של המאה ה-7. למרבה הצער, נותרו מעט עקבות מבניין זה, אך הפסיפסים2 שנמצאו (1965) מעידים על העושר והאיכות של האמנות היהודית של אותה תקופה. במיוחד ראוי לציון המוטיב של דוד המנגן בנבל ומרגיע את החיות.

2 הפסיפסים הועברו למוזיאון הפסיפס השומרוני הטוב שליד מעלה אדומים.

האקדמיה הצבאית, מצפה רמון, ישראל

1971

במדבר, ספר במדבר א', א' עד ד', כ'

פרק זה מניח את התשתית לארגון עם ישראל במדבר ומדגיש את מרכזיותו של בית המקדש ואת חשיבותם של הלויים בשמירתו. הספירה גם עוזרת למדוד את גדולתה של האומה ואת יכולתה להגן על עצמה מפני אויבים פוטנציאליים.

בית הכנסת בקמפוס האקדמיה הצבאית מצפה רמון, הממוקם במדבר הנגב בישראל, הוא דוגמה לחשיבות הדת והמסורת לעם היהודי. במדבר הצחיח הזה, נוכחותו של מבצר הבטון הזה מעידה על נחישותו של העם היהודי לשרוד ולשגשג למרות המכשולים. צורתו הייחודית של בית הכנסת משקפת גם את חשיבותה של הרוחניות בכך שהיא מספקת מקום של תפילה והתבוננות בתוך צנע המדבר.

בית הכנסת היובל, פראג, צ'כיה

1906

בהר – בחוקותי , ויקרא, פסוקים כ"ה, א-כ"ז, ל"ד
פרשת בהר-בחוכותאי מכילה בעיקר את ההלכות הנוגעות לשנת השבתון והיובל. הוא מזכיר את ברית ה' עם עמו ואת ההבטחה לשובם לארצו.

ויקרא כ"ה, י"ג
בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ.

בית הכנסת היובל1 הוא מבנה יוצא דופן אשר נבנה בתגובה להרס של מקומות תפילה רבים במהלך שיפוץ העיר בסוף המאה ה-19. האדריכלים וילהלם שטיאסני ופרנטישק פרוהליך יצרו סינתזה של זרמים ארכיטקטוניים שונים, בשילוב אלמנטים של ארט נובו, היספאנו-מורית והפרידה הווינאית. נפתח לתפילה בשנת תרס"ו לרגל חג שמחת תורה. בית הכנסת היובל הוא מקום תפילה ייחודי, המשמח את המבקרים באלמנטים דקורטיביים ובעיצוב יוצא דופן.

1 בית הכנסת חייב את שמו לחגיגת היובל של הקיסר פרנץ יוזף הראשון מאוסטריה בשנת 1898, לציון חמישים שנה למלכותו. הוא מכונה גם בית הכנסת בירושלים, בהתייחס לרחוב בו הוא נמצא.

בית הכנסת טרנור, דבלין, אירלנד

1953

אמֹר, ויקרא כ"א א' עד כ"ד כ"ג

הקטע מתחיל בהלכות ספציפיות לכהנים ובכללים לגבי השירות בבית המקדש. החלק השני נותן את לוח השנה הליטורגי: שבת (23.3), פסח (23.5), עומר (23.10), שבועות (23.16), ראש השנה (23.24), יום כיפור (23.27), סוכות (23.34), שמיני עצרת (23.36). ורמז לחנוכה (כ"ד.ב – שמן טהור של זיתים מרוסקים, לאור) ורמז לפורים (כ"ד.14 – עם חלק המגדף שכמו המן סיים לתלות1)

הבניין שתוכנן על ידי האדריכל האירי ווילפרד קנטוול נחנך בשנת 1953. חלונות הוויטראז' מתייחסים לשבתות וחגים.

1 נסקלים את המגדף ואז תולים אותו (סנהדרין פרק ו' סעיף קטן ד')

הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג

1953

אחרי – קדושים , ויקרא מפסוק 16, 1 עד 20, 27.

לאחר טקס יום הכיפורים, הטקסט מפרט איסורים מיניים ומכריז: וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ (ויקרא כ, כד)

ויקרא טז, כ"ד
ורחץ את-בשרו במים

אחרי קדושים:
המקווה, מרחץ מטהר המאפשר לידה מחדש.

רֵנֵסַנס:
בית הכנסת השלישי של לוקסמבורג והמקווה שלו בשדרת מונטריי, שתוכנן על ידי ויקטור אנגלס ורנה מיילייה, נחנך ב-1953 על ידי הרב הראשי צ'ארלס להרמן. חלונות הוויטראז' הם של פרנץ קינן.