HebdoSyna

בפרק 23, פסוקים 41 עד 43 של ספר ויקרא, כתוב:

מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה’, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי ה אֱלֹקֵיכֶם.

המילים הללו מדגישות את חשיבות שורשי העם היהודי. הם הוציאו משעבוד במצרים. החג הזה הוא הזדמנות לחגוג את החירות, חשיבות האמונה, ההתמידות, ההיסטוריה הארוכה של ישראל והתרבות היהודית. זהו זמן לאגוד את כל הקהילה יחד ולהזכיר להם את עצמיות העם.

סוכה חדירה נקימה בכיכר ספרא, שם מאמינים ומבקרים מכל רחבי העולם נפגשים. סוכה ענקית זו, 'הגדולה בעולם,' יש לה תפוקת של 650 אנשים ושטח של 800 מ"ר. הפנים של הסוכה מקושטים בפסוקי המקרא הקשורים לירושלים ובתמונות של העיר הקדושה. החגים, הסדנאות, הופעות, ופעילויות מציאות וירטואלית לכל הגילאים מוצעים.

שבעת ימי חג הסוכות מצויים באווירה של שמחה ושיתוף

שובה ישראל עד ה’ אלוהיך

הפסוק הזה מספר הוֹשֵׁעַ (14:2) הוא קריאה לתשובה, מבוא חיוני ליום הכיפורים. ביום זה של צום ותפילה, המאמינים מחפשים לקרב אל האל, לטהר את נפשם ולחשוב על פעולותיהם הקודמות.

הבית הכנסת "אגודת הקהילות"¹, יצירת אדריכלית של אמנות הנואבו הנבנית על ידי הקטור גימר², מתעניינת במבנה הגבוה שלה, בקשרים עגליים ובמוטיבים ייחודיים שבה. הפנים מאורגנים כך שיניתן למקסם את שימוש המרחב האנכי, עם גלריות בכל צד של החדר המרכזי.

בשנת 1941, למחרת יום כיפור, נפתחו מטענים חשמליים על ידי חברי ה-מס'ר (M.S.R.)³ מול שש בתי כנסת בפריז⁴, בהם גם בית הכנסת ברחוב פווי. הפיצוצים האלו בוצעו כחלק ממאמץ לאיים ולרדוף את הקהילה היהודית שבפריז.

¹ איחוד הקהילות, ארגון הוקם לקידום והגנה על ערכי ומעשי היהדות האורתודוכסית, שמשרדיו המרכזיים בפריז נמצאים בבית הכנסת ברחוב פווי 10 (סיור בבית הכנסת זמין ב-360°).

² הקטור גימר (1867-1942), אדריכל ומעצב צרפתי מרכזי בתנועת האמנות החדשנית, מוכר בעיקר על ידי יצירותיו של פתחי התחנות של הרכבת התחתית הפריזאית ובשל השפעתו על אדריכלות ועיצוב בתחילת המאה ה-20.

³ התנועה החברתית המהפכנית היא מפלגה פאשיסטית שנוסדה בשנת 1940 בפריז, קרובה לשלטון וישי, שרוב חבריה הגיעו מלה קגול, ארגון טרור סמוי (רצחים, פיצוצים, סבוטאז'ים ומסחר בנשקים) הפעיל בשנות ה-30 ונוסד על ידי פושעי המרד מהאקציון הצרפתי.

⁴ ציטוט מעיתון "לה פוי ד'אווי דה ניישאטל ודיווין ניישטלואה" מתאריך יום שבת, 4 באוקטובר 1941:
"בלילה מיום חמישי ליום שישי בפריז, בין השעות 1 ל-5 לפנות בוקר, התרחשו פיצוצים בשבע בתי כנסת. הבתי כנסת ברחוב דה טורנל, ברחוב מונטספאן (רחוב פווי), ברחוב קופרניק, נוטר-דאם דה לזרה (דה נצרת), נוטר-דאם דה ויקטואר, והשישי הממוקם ברחוב ששמו עדיין לא ידוע (רחוב סנט-איזור), הושמדו. הנזקים היו רבים ויתר על שלהי הקירות. בבית הכנסת ברחוב פווי, ליד העירייה, הצליחו להסיר את הפצצה בזמן. שני אנשים נפגעו. האדמירל ברד, ראש משטרת פריז, הגיע למקום ומנהל בחקיקה. הפיצוץ התרחש ביום לאחר חג הסליחה הגדול."

בראש השנה, אנו מתקבצים בבית הכנסת להתפלל, לשקול את השנה הקודמת ולעשות תשובה. צליל השופר מעיר את זכר עקידת יצחק ומציין את התעוררותנו הרוחנית. במהלך טקילח, אנו משלים בצורה סמלית את חטאינו לתוך המים, המסמלים את רצוננו לטהר.

בית הכנסת בית-אל הוקדש בראש השנה 5757 ⁽¹⁾. הוא הלב של הקהילה היהודית בקזבלנקה, המעיד על האמונה, התרבות וההיסטוריה הארוכה של היהדות במרוקו, שחוזרת למעלה מ-2000 שנה ⁽²⁾.

הבית כנסת בנוי בסגנון ניאו-קלאסי. הקישוט הפנימי משתמש ברקעות של אומנות מרוקאית מסורתית, כולל את ה-גֶבֶס ⁽³⁾. החלונות הצבעוניים והמנורות המפוארות שלו גם הן מבליטות.

⁽¹⁾ בגימטריה, שנת 5757 (התשנז) יש ערך מספרי של 762, שוכן את זכריה 14:9: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד.
⁽²⁾ הנוכחות היהודית במרוקו מתחילה בשני המאות לפנה"ס, בפרט בוולוביליס בתקופת הרומאים. היא הוקפצה במאה ה-7 בעקבות ההגעה של יהודים מחבל האיברים שברחו מרד הוויזיגוטים במאה ה-7. מאוחר יותר, הקהילה היהודית נכנסה לשלטון המוסלמי והייתה תחת מעמדו של דימים, ולעיתים סבורדיות סופרו רדיפות. למרות זאת, הקהילה אירחה יהודים שברחו מאינקוויזיציה. לתחילת המאה ה-20, עם מאות אלפי חברי הקהילה, השארית רבים מקהילת היהודים עזבה את מרוקו בין 1950 ל-1960.
⁽³⁾ במרוקו, אומני המסחר מרמים את הטיח באמצעות חיתוך ופריצה כדי ליצור יצירות מופת אמיתיות, הכוסות את הקירות העליונים, הקשתות והתקרות.

המקטעים שבתורה, נִצָּבִים-וַיֵּלֶךְ¹, מכילים הבטחה מקראית חזקה. בפסוק 30:4:

אִם-יִהְיֶה נִדָּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם–מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֲךָ

הגילוי האחרון של בית הכנסת הקדומה בעולם במהלך חפירות בחצי האי טמן² בעיר היוונית העתיקה פנגוריה, ברוסיה, מבליט את ההבטחה הזו של קיבוץ הגלויות. מאמינים שבית הכנסת הוא בשימוש מהמאה הראשונית עד המאה השישית. ארכיאולוגים אספו מגוון רחב של אוצרות, שמגלים קהילה יהודית פורחת.

דברים 29:9 עד 31:30 ^1
2 חצי האי טמן, שנמצא ברוסיה בחופו המזרחי של הים השחור, מול חצי האי קרם שבאוקראינה. שני החצאים האלו מפרידים
בין הים השחור לים האזוב ומחוברים על ידי הגשר הארוך ביותר באירופה (18 קילומטר), הגשר הקרימאי.

חלק תורת כִּי-תָבוֹא¹ עוסק בנושאי הקרבנות והטקסים הקשורים בכניסה אל ארץ ההבטחה. החלק הזה מדגיש את החשיבות של התחייבות לאל והכבוד למצוותיו כדי להגיע לברכתו.

פסוק 26:2 מציין את המקום המוקדש לקרבנות:

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַּטֵּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יי אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם."

)

המקום שנבחר זה הוא ירושלים. שני בתי המקדש נבנו שם לפני שנחרבו. במוזיאון ישראל בירושלים, ליד הכנסת והבית המשפט העליון, מוצג מודל² מרשים של העיר בתקופת בית המקדש השני. בשטח של 2,000 מ"ר, נערך התכנון בקפיצות היקף בניה תחת הפקידה של ההיסטוריון והגיאוגרף הישראלי מיכאל אבי-יונה³ עבור מלון הולילנד⁴. הוא נפתח ב-1966, והועבר למוזיאון ישראל ב-2006. המודל ביעד 1:50 מחזיק בסדר את בית המקדש השני וכל העיר העתיקה של ירושלים.

¹ דברים פרק כ"ו, פסוק א' עד פרק כ"ט, פסוק ח'
² פותח במשולש מן כתבי פלביוס יוספוס.
³ מיכאל אבי-יונה (1904 בלבוב, אוקראינה – 1974 בירושלים) היה ארכיאולוג והיסטוריון ישראלי. בשנת 1919, בעת העליה השלישית, הוא הגיע עם הוריו לארץ ישראל המנדטורית.
⁴ המיזם התממש בשנת 1966 דרך הזמנתו של הבנקאי הנס הקרוך (1887-1970), בעלים של מלון הולילנד, שהקים אותו לזכרו של בנו יעקב, שנפל בקרב במהלך מלחמת העצמאות 1948.

הפרשה "כי תצא" מגעת במגוון של חוקים והוראות מוסריות, המדגישות את חשיבות הכללה, הצדק החברתי והכבוד לטבע. היא מספקת הנחיות לחיים בהרמוניה עם אחרים וליישום של עקרונות האתיקה היהודית ביומיום.

הפסוק כ"ד:י"ט מדגיש את חשיבות החסד, הסולידריות והאהבה כלפי אלה שבצריכים, בהתאם לעקרונות היהדות:

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ–לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה.

ארגון "אורבן אדמה" מוכתר את הערכים הללו על ידי חיבור בין הפרקטיקה החקלאית, המסורת היהודית והלימודים מתוך התורה. הוא תומך בשיטות חקלאיות קיימות תוך עידוד התפתחות אישית, צדק חברתי וסולידריות בקרב הקהילה. ממוקם ברברקלי המערבית, החווה הקהילתית המייצגת מערכת ערכים דתית, מברכת משתתפים לתכנית במשך שלושה חודשים. המשתתפים מקבלים הכשרה חקלאית ונוגעים למידות רוחניות יהודיות המתבססות על ערכי "חסד", "צדקה" ו"אהבה".

¹ דדברים כ"א:י" עד כ"ה:י"ט

הפרשה שופטים¹ שאנו קוראים בשבת זו מקושרת ישירות למשפט.

הבית העליון ברואן, שנגלה² בשנת 1979, נחשב לאחד מהאנדרטאות היהודיות העתיקות ביותר בצרפת. זו אוסף אדריכלי³ בסגנון רומני הנמצא בלב בית המשפט של רואן. הבית שימש גם כבית כנסת וכבית מדרש רבני. חשיבות הקהילה היהודית בימי הביניים ברואן מרמזת על כך שהבניין ייתכן ופעל כבית משפט רבני⁴. ממד אפילו עמוק יותר היה בו בוודאי המקווה.

החריטה "והבית הזה יהיה עליון"⁴, החקיקה על קיר, מקשרת את הרעיון של גודל, כבוד ומשפט.

לביקור 👉

¹ דברים פרק 16, פסוק 18 – פרק 21, פסוק 9.
² נורמן גולב, פליאוגרף אמריקאי המתמחה בכתבי יד עבריים ויהודי-ערביים, חשב על גילוי זה לאחר שחקר קלפי עברית המגיעים מגניזת קהיר. היום, אנו יודעים שהיישוב היהודי הראשון בנורמנדי החל מתקופת הגלו-רומית והאימפריה הקרולינגית הקימה "ממלכת יהודית" ברואן.
³ התיאוריה של בניין בשימוש מעורב הוא אשר נמצא על ידי המידעוות והפליאוגרפית הצרפתית ג'ודית אולשווי-שלנגר.
⁴ השם של מלך ישראל נזכר בפרשה, והחריטה שנותנת שמו לבניין מובאת ממלכים א' פרק 9, פסוק 8.

פרשת שלח לך ספר במדבר, פרקים 13-15.
משה שולח שנים-עשר מפקדים לגלות את ארץ ההבטחה. בשובם, הם מצהירים, כמעט כולם למעט כלב ויהושע, כי הכיבוש אי אפשרי. העם מקשיב לדבריהם והאל ירשיעם לנדוד במדבר. לאחר מכן, האל מצווה על החוקים של תרומות הארץ ודורש את שמירת השבת. לבסוף, האל מצווה על עניבת הציצית כדי לזכור את המצוות ולא לסור מהן.

בית הכנסת אלדרידג' סטריט נוסד בשנת 1887 על ידי מהגרים יהודים הבאים לגלות את הארץ החדשה. האדריכל פיטר האריסון תכנן את הבניין, המתגאה בשילוב של סגנונות גותי ומוארית. חלונות הזכוכית הצבעוניים בעיקר בצבע כחול מתאימים לחוטי הציצית. בית הכנסת נפתח מחדש בשנת 2007 לאחר שיפוץ, כמוזיאון ומקום תפילה פעיל, השומר על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בניו יורק.

פרשת בהלותרה (במדבר ח' עד יב) מגוללת את הכנת המנורה, טיהור הלויים, הקמת שני פסח וכן הוספה בין סיפור השליו לזה של החוקרים.

יש פרשנים הרואים בתוספת זו (י, ל"ה-ל"ו) התחום באותיות ׆ (נזירה הפוכה), כמזמור. פסוקים אלו מעוררים את תנועות ארון הקודש וקוראים לה' להתערב לטובת עם ישראל.

הטמפיו מג'ורה די רומא, הידוע גם כבית הכנסת הגדול של רומא, נבנה בין השנים 1901 ו-1904 על ידי קבוצת אדריכלים איטלקיים₁ בראשות דומניקו קוסטנצי². מבנה זה כולל שילוב של סגנונות אדריכליים מודרניים ואקלקטיים, המשלב אלמנטים ניאו-רומיים, ניאו-ביזנטים ומוריים כדי ליצור אסתטיקה ייחודית ומרשימה. ארון הקודש נחשב לגדול בעולם. הוא מכיל את התוכן המהותי של תורתו וערכי האמונה היהודית.

¹ בעיקר אוסבלדו ארמני ווינצ'נזו קוסטה
² יזם יהודי איטלקי שבנה מלונות גדולים ברומא, וכן את תיאטרו ריאל דל'אופרה.

פרשת נשא, במדבר פסוקים 4, 21 עד 7, 89, מפרטת את משימותיהם של הלויים, ולאחר מכן מסבירה כיצד לטהר את המחנה. הטקסט מדבר אז על חוקי הסוטה והנזיר. לבסוף, הוא מתאר את מנחות הנסיכים.

² הפסיפסים הועברו למוזיאון הפסיפס השומרוני הטוב שליד מעלה אדומים.