בפרשת בא, שמות י’:א’-יג’:ט"ז, כתוב שלאחר שפרעה מסרב לשחרר את בני ישראל, מצרים מוכה בשלוש המכות האחרונות: ארבה, חושך, ומות הבכור. לאחר המכה האחרונה הזו, בני ישראל יוצאים ממצרים, ולוקחים עימם עשר רב.
שמות י"ב:ל"ה-ל"ו
וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת. וַיי נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם–וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם. {פ}
פפירוס, שנכתב בערך בשנת 1500 לפנה"ס (1) על ידי הסופר איפו-אור, שנמצא בממפיס, מתאר את האסונות המחרידים שהכו את מצרים בזמנו (2): הנילוס הופך לדם, רעב, בצורת, מוות מכה את כל המדינה, וגם בריחת העבדים שנושאים את העשר (3).
(1) 1500 לפנה"ס מתאימה לשושלת ה-19 של מצרים.
(2) פפירוס זה משמר כיום במוזיאון הלאומי לעתיקות בליידן, הולנד, תחת ההפניה ליידן I 344 recto. הוא תורגם בשנת 1909 על ידי האגיפטולוג הבריטי סר אלן הנדרסון גרדינר (1879-1963). תרגומים לאנגלית.
(3) בראשית ט"ו:י"ד
יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.