בית הכנסת הלבנטיני, ונציה

1541

שמות
שמות א':א'–ו':א' ישעיהו כ"ז:ו'–כ"ח:י"ג; כ"ט:כ"ב–כ"ג

פרעה חדש מכניס את העברים לעבדות קשה יותר ומצווה להטביע את הבנים הראשונים. משה, שניצל מהמים על ידי בת פרעה, גדל בבית המלוכה. בבגרותו, הוא הורג מצרי המתעלל בעברי ובורח למדיין. שם, אלוהים נגלה אליו בסנה הבוער ומצווה עליו לחזור למצרים לשחרר את העברים. בהפטרה, ישעיהו מנבא את גאולת ישראל, מבשר את קץ הגלות והשיקום הרוחני של האומה.

שמות ב':י'
הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל; וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל, תְּנוּבָה. {פ}

בית הכנסת הלבנטיני, שהוקם בשנת 1541 על ידי היהודים הלבנטינים(1), הוא אחד מחמשת בתי הכנסת ההיסטוריים של הגטו(2) בוונציה. כל בתי הכנסת הללו נבנו בקומות כדי להגביל את השפעות ה"אקווה אלטה"(3). הפנים שלו, בסגנון הבארוק, נשלט על ידי גוונים אדומים. התקרה מעוטרת בדפוסים גיאומטריים ומחזיקה נברשות מברונזה, בעוד שהחלונות, המורכבים מדיסקי זכוכית, מזכירים את מצופי הסירות. ארון הקודש והבימה, מעוטרים בעושר, מוקפים בספסלי עץ מגולף, וגלריית הנשים, מעוטרת במעקה אלגנטי, משקיפה על אזור התפילה.

(1) היהודים הלבנטינים הם במקור מאזורי המזרח של הים התיכון תחת שלטון עות'מאני, בעיקר מיוון וטורקיה.
(2) אקווה אלטה הוא מונח איטלקי שמשמעותו "מים גבוהים", המציין את הגאות המיוחדת שמציפה באופן קבוע את ונציה ומשפיעה על כל המבנים בה.
(3) גטו ונציה הוקם בשנת 1516. זהו הגטו היהודי הראשון בעולם. היהודים היו כלואים שם בלילה ונשמרו על ידי שומרים נוצרים. המילה "גטו" נגזרת מהאיטלקית ghèto, שמשמעותה "בית יציקה", בהתייחס לאתר התעשייתי שבו הוקם הרובע הזה.

קיבוץ לביא, ישראל

1956

ויחי
בראשית מ"ז:כ"ח–נ:כ"ו ומלכים א' ב':א–י"ב

שני הטקסטים משקפים העברת מורשת רוחנית ומוסרית. יעקב, המודע למותו הקרב, מברך את אפרים ומנשה, ואז אוסף את בניו להעביר להם ברכות ואזהרות. לאחר פטירתו, בניו קוברים אותו במערת המכפלה. הפרשה מסתיימת במותו של יוסף, שבסוף ימיו חוזר ומבטיח לבני ישראל את ההבטחה האלוקית לשוב לארץ ישראל (כנען). בהפטרה, דוד, המרגיש את קצו קרוב, מברך את שלמה ומעביר לו הוראות למלכותו.

בראשית מ"ט:ט (1)
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ.

קיבוץ לביא(2), שנוסד בשנת 1949 על ידי ניצולי השואה(3), הוא קיבוץ דתי בגליל התחתון. הקיבוץ מפעיל מפעל בעל שם עולמי, תעשיות הריהוט לביא, המייצר ריהוט ליטורגי בהתאמה אישית(4) עבור יותר מ-6,000 בתי כנסת ב-70 מדינות. עם השנים פיתח הקיבוץ בית מלון יוקרתי וענפי חקלאות מגוונים, כולל גידולי שדה, מטעים, רפת, עדר בקר ולולי עופות. בית הכנסת, שנבנה בשנת 1956, מתאפיין בריהוט האיכותי שלו, שיוצר על ידי מפעל הנגרות של הקיבוץ.

(1) פרשנות: יהודה, מלך צעיר, מגלם שליטה עצמית יוצאת דופן, מתעלה מעל יצרי הטרף. ריבונותו השלווה, המוכנה להתבטא בעת הצורך, מעוררת את השאלה: מי יעז לאתגר אותו?
(2) לביא (לָבִיא = נמר) הוא שמו של פונדק ששכן לצד הדרך מציפורי לטבריה, מהמאה השנייה ועד המאה השישית. שרידי הפונדק התגלו סמוך לקיבוץ.
(3) במיוחד במסגרת מבצע קִינְדֶּרְטְרַנְסְפּוֹרְט, פעולה הומניטרית שבוצעה על ידי בריטניה בין השנים 1938 ל-1940, להצלת ילדים, רובם יהודים, מהרדיפות הנאציות על ידי העברתם לממלכה המאוחדת. כ-10,000 ילדים נקלטו במשפחות אומנה בריטיות, מה שהציל את חייהם, אף שרבים איבדו את הוריהם בשואה.
(4) בשנת 2015 השלימה תעשיות הריהוט לביא שחזור של בית כנסת פולני שנהרס על ידי הנאצים בשנת 1939. עבודה זו הוזמנה עבור המרכז היהודי פוֹרֶסְט הִיל בטורונטו.

בית הכנסת בן עזרא, קהיר, מצרים

1850

ויגש
בראשית מ"ד:י"ח–מ"ז:כ"ז ויחזקאל ל"ז:ט"ו–כ"ח

יוסף אוסף את משפחתו למצרים ומיישב אותם בארץ גושן(1), ובכך מבטיח את הישרדותם. הנביא יחזקאל מבשר על איחוד שבטי ישראל—שני סיפורים המהללים את אחדות העם היהודי.

בראשית מ"ה:י
יוסף שולח הזמנה לאביו דרך אחיו:
וְיָשַׁבְתָּ בְּאֶרֶץ-גֹּשֶׁן

בית הכנסת בן עזרא, שנוסד במאה ה-9 ונמצא בקהיר, הוא מהעתיקים שבמצרים. במהלך השנים שופץ פעמים רבות, והוא מהווה עדות לרציפות ולשגשוג הקהילה היהודית במצרים. המבנה הנוכחי, שנבנה בשנת 1850, משלב בחן השפעות אדריכליות יהודיות ואסלאמיות. פנים בית הכנסת, המעוטר בעבודות עץ מגולפות ובדגמים גיאומטריים, משקף את המיומנות יוצאת הדופן של אותה תקופה. בית הכנסת מאכלס את הגניזה המפורסמת(2), שבה התגלו מסמכים עתיקים וחשובים, המהווים מקור יקר ערך להיסטוריה היהודית.

(1) ארץ גושן ממוקמת בדלתא המזרחית של הנילוס, סמוך לאזור איסמעיליה של ימינו, כ-100 ק"מ מזרח-צפון-מזרח לקהיר.
(2) גניזה היא מקום אחסון לחפצים דתיים בלויים או פגומים שאינם ניתנים להשמדה. הגניזה הקהירית חשפה מסמכים מהמאות ה-9 עד ה-19, כולל קטעי מקרא, התכתבויות, מסמכים מסחריים וכתבים אחרים החשובים להיסטוריה היהודית.

חֲנוּכִּיָּה, מנהטן, ארצות הברית

1987

מקץ וחנוכה
בראשית מ"א:א' – מ"ד:י"ז, זכריה ב':י"ד – ד':ז', במדבר ז':א' – ח':ד' ותהילים קי"ג עד קי"ח

יוסף מפרש את חלומות פרעה, מנבא שבע שנות שפע ואחריהן שבע שנות רעב, ובכך זוכה לחסד בעיני פרעה. הוא הופך למשנה למלך, מציל את מצרים מהרעב ומוצא את אחיו מבלי לחשוף את זהותו. בהפטרה הקשורה לחנוכה, הנביא זכריה מתאר את חזון המנורה בזמן חנוכת המקדש.

זכריה ד׳:ב׳.
ויאמר אלי: מה אתה רואה? ואומר: ראיתי והנה מנורת זהב כולה.

חנוכיית העולם הגדולה ביותר, עשויה מפלדה מוזהבת, עומדת בגובה של כ-11 מטרים(1). נוצרה בשנת 1987 על ידי האמן הישראלי יעקב אגם(2), והיא הפכה לסמל חנוכה איקוני במנהטן. השנה, הדלקתה הציבורית תתקיים ב-25 בדצמבר בשדרה החמישית, ליד סנטרל פארק, מלווה בשירים ובחגיגות.

(1) על פי החוק היהודי, נרות חנוכה לא אמורים להיות ממוקמים בגובה של יותר מ-20 אמות מהקרקע, שזה כ-11 מטרים. הגבלה זו מבטיחה שהנרות יהיו גלויים לעין, על מנת להכריז על נס חנוכה. (2)
יעקב אגם (נולד ב-1928) הוא אמן ישראלי בעל שם עולמי, חלוץ בתחום האמנות הקינטית והאופטית.

אסונסיון, פרגוואי

2019

וַיֵּשֶׁב
בראשית ל"ז: א' – מ' כ"ג ועמוס ב': ו' – ג': ח'

יעקב מתיישב בכנען, שם מגיעות המתחים המשפחתיים לשיאם כאשר יוסף נמכר כעבד על ידי אחיו. לאחר שהובא למצרים, הוא הופך למשרתו של פוטיפר. מוטרדת על ידי אשת פוטיפר ולאחר שדחה את התקדמותה, הוא מואשם לשווא ונכלא. בשבי, יוסף מגלה את כשרונו המיוחד לפירוש חלומות. הפרשה מספרת גם את סיפורם של יהודה ותמר, ומדגישה(בראשית ל"ח: כ"ט) את לידת פרץ, אבי דוד המלך. בהפטרה, הנביא עמוס מגנה את העוולות החברתיות, הבגידה וניצול הכוח.

עמוס ג': ג'
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי, אִם-נוֹעָדוּ.

הַנָּשִׂיא סַנְטִיאַגוֹ פֶּנְיָה שׁוּב אַשֵּׁר בַּכְּנֶסֶת וּבְטֶקֶס הַחֲנָכַת שַׁגְרוּת פָּרַגְוַאי בִּירוּשָׁלַיִם אֶת מְחֻיָּבוּתוֹ לְמַאֲבָק בְּאִי־הַצֶּדֶק שֶׁהִיא הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת. עֶמְדָּה זוֹ כְּבָר בּוּטְאָה בְּאָסוּנְסְיוֹן, בִּירַת מְדִינָתוֹ, הַמְּיֻדֶּמֶת בְּמִבְנֵי הַהִיסְטוֹרִיִּים שֶׁלָּהּ, בַּשְּׂדוֹת הַיְּרֻקִּים וּבְעֵרוּב הַתַּרְבֻּיּוֹת הֶעָשִׁיר שֶׁלָּהּ.
הָעִיר גַּם מְאַכְסֶנֶת אֶת הָאִיגּוּד הָעִבְרִי שֶׁל פָּרַגְוַאי(1). הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית הַדִּינָמִית הַזֹּאת יָזְמָה שִׁחְזוּר שֶׁל בִּנְיָנָהּ הַיָּשָׁן עַל יְדֵי הַגָּשַׁת בַּקָּשָׁה בְּתוֹךְ תַּחֲרוּת בֵּינְלְאוּמִּית. צֶוֶת אַרְכִיטֵקְטוּרָה(2) זָכָה בַּתַּחֲרוּת. הַשִּׁחְזוּר מְשַׁלֵּב מוֹדֶרְנִיּוּת וּמָסֹרֶת, בְּהִשְׁתַּמְּשׁוּת בְּבֵּטוֹן וּמַתֶּכֶת חֲלוּדָה בַּחִיצוֹנִי וּבָעֵץ בַּפְּנִימִי. פִּתְחֵי תְּאוּרָה בַּתִּקְרָה יוֹצְרִים מִשְׂחַקִים שֶׁל אוֹרוֹת וּצְלָלִים. הַבֵּית כְּנֶסֶת נֶחְנַךְ בְּמַאי 2019.

(1) האיחוד ההיבראי של פרגוואי: נוסד ב-1939, זהו אחד מהארגונים היהודיים המרכזיים בפרגוואי.
(2) Equipo de Arquitectura: סטודיו מבוסס באסונסיון, פרגוואי, שהוקם על ידי לאונרדו מנדז, הוראסיו צ'רניאבסקי, ויויאנה פוזולי, דייגו סוטו וג'ונתן סוסקי. ידועים בגישתם החדשנית, הקבוצה מעדיפה שימוש בחומרים מקומיים ובר-קיימא ומשתדלת לעצב מרחבים הרמוניים ומינימליסטיים. עבודתם זכתה להכרה בינלאומית על האסתטיקה המינימליסטית שלהם וההשתלבות המכבדת בסביבה.

יואנינה, יוון

המאה ה-19

וַיִּשְׁלַח
בראשית ל"ב:ד – ל"ו:מ"ג ועובדיה א:א-כ"א (ספרדי) או הושע י"א:ז–י"ב:י"ב (אשכנזי)

פרשת וַיִּשְׁלַח מספרת על המאבק של יעקב במשך הלילה עם יצור מסתורי שקורא לו ישראל. לאחר חוויה זו, הוא מתכונן לפגוש את אחיו עשיו לאחר שנים של פרידה. ההפטרה הספרדית(1) מדגישה את נפילתו של אדום וניצחונו הסופי של ישראל.

בראשית ל"ב:כ"ט
וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. הוא אמר: שמך לא יקרא עוד יעקב, אלא ישראל; כי נאבקת עם אלוהים ועם אנשים וניצחת.

בית הכנסת קהל קדוש ישן ביואנינה, שנבנה במאה ה-19, הוא עדות לקהילה היהודית העתיקה ביותר ביוון, הרומניוטים(2). בנייתו הושפעה מהאמנות העות'מאנית, עם קשתותיה האלגנטיות והכיפה המרכזית. בחצר, המזרקה לנטילת ידיים של הכהנים, הבאר לטקס התשליך והדלת הצדדית המובילה לעזרת הנשים מדגימים את הדאגה לשימור המסורות. בקרבת מקום, המקווה המשוחזר מסמל חידוש רוחני. כמו יעקב, לאחר מאבקו ליד נהר היבוק, חידש את זהותו הרוחנית וקיבל ברכות חדשות.

(1) עבור האשכנזים, ההפטרה מדברת על אהבת ה' לישראל ועל מאבק העם להישאר נאמן למשימתו האלוהית למרות הניסיונות.
(2) הרומניוטים, קהילה יהודית יוונית עתיקה, שמרו על מסורות ומנהגים מהתקופה הביזנטית. הליטורגיה שלהם והשפה שלהם (יוונית יהודית) משקפות את האינטגרציה הארוכה הזו בתרבות היוונית תוך שמירה על זהותם היהודית. עם הגעת הספרדים לאחר גירוש ספרד, רבים מהרומניוטים אימצו מנהגים ספרדיים, אך עדיין שמרו על מאפיינים ייחודיים.

פרדסי, קוצ'ין, קראלה, הודו

1568

וַיֵּצֵא
בראשית כ״ח:י – ל״ב:ג וֹשׁע י״ב:י״ג – י״ד:י״ח (ספרדי) וֹשׁע י״א:ז – י״ב:י״ב (אשכנזי)

יעקב עוזב את באר שבע לכיוון חרן(1). בדרך, הוא חולם על סולם שמחבר בין שמיים וארץ. כאשר מגיע לחרן, הוא עובד אצל לבן ושולל את בנותיו, לאה ורחל. אחרי שנים של עבודה ופריחה גוברת, יעקב עוזב את לבן עם משפחתו ורכושו, וממשיך במשימה לבנות את עם ישראל. הושע נזכר בסיפורו של יעקב, במיוחד במנוסתו לארם(2) ובעבודתו כדי להשיג את אשתיו. ההפטרה מקבלת מקבילה בין הסיפור האישי של יעקב לבין הגורל הקולקטיבי של ישראל, ומדגישה את קיום הברית האלוהית, גם בגלות או מול הבעיות.

בראשית כ"ט:טו
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם

במזרח, רחוק מישראל, היהודים של קוצ'ין שמרו על ירושת רוחם. בית הכנסת פרדסי, שנבנה בשנת 1568, מעיד על קשרם הבלתי ניתן לניתוק עם המסורת. המונח פרדסי, שמקורו במילה הסנסקריטית परदेशी ("הגיע מבחוץ"), מתייחס בעיקר ליהודים ממוצא ספרדי, פורטוגלי והולנדי, שהתיישבו בקוצ'ין לאחר האינקוויזיציה. השם ניתן להם כדי להבדילם מקהילות יהודיות מקומיות עתיקות יותר, כמו היהודים המלברים(3). בית הכנסת משלב השפעות אדריכליות מזרחיות ואירופיות. נמצאים בו אריחים כחולים ולבנים, נברשות מזכוכית מעוצבות, מנורות בראס וגלילי תורה ישנים. נוספה לו גם מגדל שעון בשנת 1760. זהו בית הכנסת העתיק ביותר בהודו והוא מעיד על שיתוף פעולה ושלווה בין יהודים והודים במשך מאות שנים.

1 העיר חרן שבדרום טורקיה הנוכחית קרוב לגבול עם סוריה עשויה להיות מקבילה לחרן,
2 ארם היא אזור שבו התגוררו הארמים. זהו אזור שנמצא במרכז סוריה הנוכחית. השם יכול היה להיגזר מארם, בנו החמישי של שם.
3 היהודים המלברים הם קבוצה עתיקה מהאזור של קראלה, בעלי מסורות שונות. נוכחותם מתחילה לפני כ-3000 שנה, בתקופת המלך שלמה או מלכות יהודה, כאשר יהודים החלו לסחור עם העמים בדרום הודו והשתקעו בחוף המלבר, הידוע כיום כאזור קראלה.

רחוב פאשטי, דברצן, הונגריה

1894

תולדות, שבת מחר חודש
בראשית כ"ה:י"ט–כ"ח:ט, שמואל א' כ':י"ח–מ"ב, וישעיהו מ"ב:ה' ומ"ב:כ"א

פרשת תולדות מספרת על לידתם של יעקב ועשיו, על היריבות ביניהם ועל הברכות של יצחק. ההפטרה של שבת מחר חודש עוסקת בידידות בין יהונתן לדוד, מזכירה "מחר חודש" (שמואל א' כ':י"ח), ומדגישה את ההגנה האלוקית ואת חשיבות הנאמנות. בנוסף, הפסוקים הפותחים והחותמים של ההפטרה של תולדות (ישעיהו מ"ב:ה' ומ"ב:כ"א) מדגישים את שליחות ישראל להביא צדק ואור לעולם.

שמואל א' כ':מ"ב
וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָוִד, לֵךְ לְשָׁלוֹם: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ,
בְּשֵׁם ה', לֵאמֹר, ה' יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.

נשיא הונגריה ויקטור אורבן הבטיח כי צווי המעצר הבינלאומיים שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי (1) נגד נתניהו וגלנט לא ייאכפו בהונגריה, והחליט להשעות את היחסים של הונגריה עם בית הדין. צעד זה מהווה עדות של שלום ונאמנות כלפי ישראל. באותו אופן, בשנת 1990, גם עיר דברצן שבהונגריה עשתה מעשה של שלום ונאמנות כלפי ישראל כאשר כוננה ברית ערים תאומות (2) עם ראשון לציון.

בעיר דברצן ישנם כמה בתי תפילה יהודיים, וביניהם בית הכנסת האורתודוקסי ברחוב פאשטי. הוא נבנה בשנת 1894 ומהווה דוגמה מרשימה לאדריכלות נאו-מורית שתוכננה על ידי האדריכל יעקב גרטנר (3). בשנת 2000 הוכרז בית הכנסת רשמית כאתר מורשת, ושיקומו החל. בשנת 2005 נפתח מחדש ומשמש כיום כמקום תפילה וכן כמרכז תיירותי וכנסים.

הערות
(1) בית הדין הפלילי הבינלאומי : ארגון בינלאומי שנוצר לשם העמדה לדין של מבצעי פשעים חמורים כמו רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות. בית הדין שוכן בהאג, הולנד.
(2) ברית ערים תאומות היא מחווה סמלית שמטרתה לבנות יחסים חזקים ועמידים של סולידריות ושיתוף פעולה למען פיתוח הדדי על ידי עידוד חילופי תרבות, חינוך וכלכלה.
(3) יעקב גרטנר (1861–1921) היה אדריכל יהודי-אוסטרי שהתמחה בבתי כנסת, ידוע בסגנונו האקלקטי המשלב השפעות נאו-מוריות, נאו-רומנסקיות והיסטוריציסטיות. בין יצירותיו הבולטות נמנים בית הכנסת האורתודוקסי בדברצן ובית הכנסת בגנזרדורף, אוסטריה.


    כתובות, ספריית העם ישראלי

    אוסף הכתובות, ספריית העם ישראליתימן
    (1775) / מלטה (1807) / צרפת (1970) / לבנון (1835) / פורטוגל (1841) / מצרים (1873) / סוריה (1883)

    חיי שרה
    בראשית כ"ג:א–כ"ה:יח ומלכים א' א:א–לא

    שרה מתה בגיל 127 שנים בחברון. אברהם קונה את מערת המכפלה כדי לקבור אותה. יצחק נשא את רבקה, הם התאהבו, ויצחק מצא מנוחה לאחר אובדן אמו. אברהם נשא את קטורה, התארגן עבור ילדיו ומת בגיל 175. יצחק וישמעאל קוברים אותו במערת המכפלה לצד שרה. בהפטרה, גם דוד המלך מתארגן לפני מותו.

    בראשית כ"ד:ז
    וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם.

    פסוק זה הוא חלק מקטע "אברהם זקן", הנקרא בעברית וארמית כאשר החתן עולה לתורה. הארמית היא השפה בה נכתבת הכתובה, הסכם הנישואין שהחתן נותן לכלה במהלך טקס החתונה. הכתובה מפרטת את אחריותייו והתחייבויותיו של הבעל כלפי אשתו.

    אוסף הכתובות בספריית העם הישראלי הוא אוצר ייחודי המשקף את העושר והגיוון של מסורות יהודיות במשך הדורות. הסכמי הנישואין הללו, שלעיתים קרובות מעוטרים באיורים מדהימים וקליגרפיה, אינם רק מסמכים משפטיים; הם מעידים על פרקטיקות תרבותיות, השפעות אמנותיות מקומיות ותחושת קהילתיות בעדות היהודיות השונות. בין אם מדובר במוטיבים מזרחיים, איטלקיים או אשכנזיים, כל כתובה מספרת סיפור, מקשרת את הקדוש והאישי בחיי המשפחה היהודית.

    אשת לוט, ישראל

    וירא
    בראשית י"ח:א – כ"ב:כ"ד ועמוס ב':ו-ט"ז

    שלושה מלאכים מבשרים לאברהם על לידתו הקרובה של יצחק ועל חורבן סדום ועמורה, משום שתושבי הערים מושחתים. אברהם מתחנן בפני אלוהים לחוס על הערים אם יימצאו בהן צדיקים. רק לוט ומשפחתו ניצלים מהחורבן. אשת לוט הופכת לנציב מלח על שהפרה את הציווי של ה'. בהפטרה, הנביא עמוס מדגיש את חשיבות החיים על פי עקרונות של צדק ויושר.

    בראשית י"ט:כ"ו
    וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.

    הר סדום הוא גבעה הממוקמת לאורך החלק הדרום-מערבי של ים המלח בישראל. הוא חלק משמורת הטבע מדבר יהודה. מורכב מכ-80% מלח, הוא מכוסה בשכבת גיר וטין. אורכו כ-8 ק"מ, רוחבו כ-5 ק"מ, וגובהו 226 מטרים מעל פני המים של ים המלח, אך הוא 170 מטרים מתחת לפני הים הממוצע העולמי.

    עמוד אחד ידוע בשם "אשת לוט". ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו1 טוען כי ראה את פסל המלח הזה. חז"ל (תלמוד בבלי ברכות נ"ד ע"א) מלמדים רשימה של מקומות שיש לברך בהם על הניסים שהתרחשו בהם, ואשת לוט כלולה בהם.

    1 יוסף בן מתתיהו הכהן , הידוע יותר בשם פלאוויוס יוספוס (טיטוס פלאוויוס יוספוס), נולד בירושלים בשנת 38 ונפטר ברומא סביב שנת 100, הוא היסטוריון רומאי יהודי.