אוהל יעקב, מינכן, גרמניה

2006

בָלָק, במדבר, מ-כ"ב:ב עד כ"ה:ט ומיכה ה’:ו-ו’:ח

הפרשה זו נקראת על שם מלך מואב ומדין1, בָלָק. הוא משכיר את בלעם, נביא ממסופותמיה2, כדי לקלל את ישראל. למרות מאמציו, בלעם נכשל ומברך את ישראל, מנבא על סוף הימים3.

במדבר כ"ה:ה
מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.

בית הכנסת אוהל יעקב במינכן, יצירה של רנה ונדל-הופר ווולפגנג לורך, הוא בניין מודרני מבטון וטרוורטין, מונח על קוביית זכוכית. הפנים שלו, משופעים בארז ומושגעים בתהילים כתובים באותיות זהב, הוקדש ב-9 בנובמבר 2006, יום ה-68 ליום הזיכרון של כריסטלנכט4, מעיד על התמידה של העם היהודי.

1 מואב ומדין הם אזורים שהיום מתאימים לירדן ולחצי האי הערבי.
2 מסופותמיה כוללת חלקים מטורקיה, סוריה, עיראק, איראן, וכווית.
3 במדבר כ"ד:ט"ו-כ"ה: בתגובותיהם, רש"י, רמב"ם, ספורנו, מלבי"ם, התלמוד, מדרשים, והזוהר מסבירים שבלעם מנבא על הממלכות העתידיות ועל המשיח.
4 פוגרומים שהושקו על ידי הנאצים ב-9 ו-10 בנובמבר 1938.

בית הכנסת מעון, ישראל

המאה ה-6

במדבר, במדבר א’:א’-ד’:כ’ והושע ב’:א’-כ’'ב

במדבר, אלוהים ביקש ממשה לבצע מפקד חדש של בני ישראל. הוא גם פירט את התפריט של המחנות סביב המקדש ואת סדר המרחב שלהם, כמו צבא המוכן לקרב.

במדבר ב’:ל’'ב
אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל-פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת, לְצִבְאֹתָם–שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.

במדבר הנגב, ליד חורבת מעון וקיבוצי השהידים נירים וניר עוז, דרומית לעזה, נמצא בית הכנסת מעון, שריד ארכיאולוגי ששופץ במאה ה-6, אף על פי שהבניין המקורי הרבה יותר עתיק. התכונה הבולטת שלו היא האפסידה החצי-עגולה שתוכננה לאחסן ארון  הקודש.
הפסיפסים מציגים מגוון ייצוגים סמליים, כולל גפן, דקלים, שופר, לולב, אתרוג, מנורה, שני אריות, סמל לשבט יהודה. כתובת בארמית מזכירה את שמות שלושת התורמים לפסיפס ומברכת את כל הקהילה.

בנפלד, הו-רין, צרפת

1846

בחוקותי ויקרא כ"ו:ג'–כ"ז:ל"ד וירמיהו ט"ז:י"ט–י"ז:י"ד.

לאחר הברכות והקללות, סוף הסידרא מוקדש למתנות מעשר.

'ויקרא כ"ז:ל
וְכָל-מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ, מִפְּרִי הָעֵץ–לַיי, הוּא: קֹדֶשׁ, לַיי

בית הכנסת ברחוב דלה דים (ברחוב המעשר) בבנפלד הוקם בשנת 1846. בשנת 1876, הוא הורחב על ידי האדריכל גוסטב אדולף באייר, בחלקיו הצדדיים. בשנת 1895, הותקן עוגב וצל (1). בשנת 1922, הפרסקאות האוריינטליסטיות, בהשראת אלה שבבית הכנסת של פירנצה, צוירו על ידי הצייר הבנפלדואי אכיל מטרגר. בית הכנסת הוכר בשל ערכו ההיסטורי, ומאז 1984 הוא רשום כמונומנט היסטורי. כיום, הוא נמצא בתהליך שיפוץ במסגרת מיזם המורשת (2).

במהלך מלחמת העולם השנייה, אז'ן גוטפפל גילה אומץ מול השלטונות הגרמניים והציל את בית הכנסת מהרס (3). כיום, לוחית זיכרון המודה לו מוצבת מחוץ לבית הכנסת.

(1) הוא חתום "ש. וצל ובניו, שטרסבורג", כלומר, על ידי שארל וצל ובנו אדגר. זהו העוגב היחיד של בית כנסת הקיים עדיין באלזס.
(2) מיזם המורשת, בהובלת סטפן ברן, הוא פרויקט שמופעל על ידי קרן המורשת ובתמיכת משרד התרבות והפרנסה דה ז'ו לשימור המורשת הצרפתית.
(3) כמזכיר העירייה באותה תקופה, הוא הפגין חוכמה רבה. בעוד נזירות מסתירות את חפצי הפולחן שחשפו את זהות הבניין כבית כנסת, אז'ן גוטפפל טען שהוא זקוק לבית הכנסת לפגישות דמיוניות. בזכות תחבולה זו, נשמר כל המבנה.

חווה ואדם, מודיעין, ישראל

2003

בהר סיני, ויקרא כ"ה:א'-כ"ו:ב' ויירמיהו ל"ב:ו'-כ"ז

ה' מצווה לשמור את שבת הארץ (שְׁמִטָּה) ואת היובל.

ויקרא כה:ב
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם – וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה

החווה האקולוגית-חינוכית חוה ואדם, שהוקמה ב-2003 על ידי יצחק גזיאל, ממוקמת בעמק סמוך לפארק הטכנולוגי של מודיעין. בחווה זו נשמרים בקפידה המצוות המקראיות הקשורות לארץ, כגון שמיטה, יובל, וכן השבת והחגים.
פעילויות החווה מתמקדות בחקלאות אורגנית ובקיימות אקולוגית. הן כוללות ניצול אנרגיה סולרית, טיפול בפסולת, איסוף מי גשמים ושימוש חוזר במי שפכים. בנוסף, החווה מיישמת טכניקות בנייה אקולוגיות חדשניות.
חוה ואדם מציעה גם תוכניות חינוכיות (סמינרים, סדנאות, סיורים מודרכים) שמטרתן ללמד שיטות חקלאיות בהרמוניה עם עקרונות אקולוגיים והמסורת המקראית.

עץ החיים, חאניה, כרתים, יוון

המאה ה-16

אמור ויקרא כ"א:א'–כ"ד:כ"ג ויחזקאל מ"ד:ט"ו–ל"א

השמן הזית משחק תפקיד חשוב בטקסי המקדש. משתמשים בו להכנת שמן המשחה, המשמש לקדש את הכוהנים ואת כלי המקדש ולהדליק את המנורה, סמל חזק לנוכחות האלוהית.

ויקרא כ"ד:ב'
צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.

שמן זית מפורסם:
האזור של חאניה, בכרתים, מפורסם בייצור שמן זית כתית מעולה באיכות גבוהה. המפעל קרטן אוליב מיל, שהוקם בחאניה, זכה במספר מדליות זהב בתחרויות בינלאומיות(1).

בית הכנסת עץ חיים:
לאחר כיבוש האוטומנים של כרתים בשנת 1669, הקהילה היהודית רכשה כנסייה קתולית ונציאנית מהמאה ה-14 והפכה אותה לבית הכנסת, ששימש מרכז רוחני ותרבותי למעלה משלושה ספרים. נפגעת במלחמת העולם השנייה, נשארה נטושה. לאחר הרעידה הגדולה ב-1995, ניקוס סטברולקיס נטל את היוזמה לשחזור כל המתקנים.

(1) במיוחד עם שמן הזית שלהם, קרטית אגרליה קורוניק המיוצר מזיתי קורוניקי, המין השכיח ביותר בכרתים.
(2) ניקולס פיטר סטברולקיס (1932 -2017), ידוע גם בשם פיטר סטוויס, היה חוקר, אמן אמריקאי-יווני, מנהיג ומייסד של מוזיאון היהודים של יוון. שיחק תפקיד מכריע בשימור המורשת היהודית ביוון.

הר הרצל, ירושלים, ישראל

פרשת קדושים, ויקרא פרק יט:א-כ:כז ויחזקאל פרק כב:א-יט. פרקי אבות פרק ב. יום השואה. יום הזיכרון. יום העצמאות.

בפרקי אבות ב:א:
רַבִּי(1) אוֹמֵר, מַה הִיא דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא תִּפְאֶֽרֶת לְעֹשֶֽׂיהָ וְתִפְאֶֽרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.

נמצא בראש הר הרצל בירושלים, המכונה גם הר הזכרון (הר הזכרון), מקום של זיכרון, בו מכבדים גיבורים. הוא מכיל את בית הקברות הלאומי של ישראל, זיכרונות(2) שונים, ומוזיאון הרצל.

כל שנה, בימי הזיכרון הלאומיים כמו יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות(3), הר הרצל הופך לנקודת המוקד של טקסים רשמיים, מגשים את רוח הזיכרון, הגמישות, האחדות, הסולידריות והתמידות של עם ישראל.

(1) רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה הנשיא, הידוע יותר בכינויים רבי, אדוני, או רבנו הקדוש, הוא תנא (חכם משנה) מהדור החמישי (135 – כ – 220).
(2) בראש הר הרצל, המקום שבו ממוקמת קברו של תאודור הרצל מארח את טקס הפתיחה של יום העצמאות של ישראל. מסביב לכיכר, בית הקברות הלאומי מכיל את קברי המובחרים של מספר רב של אישיות, כמו גם את קברי החיילים והאזרחים שהקריבו את חייהם למענה של ישראל. ליד הפסגה בצד מערבי ממוקם יד ושם, האנדרטה הגדולה ביותר בעולם המוקדשת לשואה, מכבדת את קורבנות יהודיי השואה, וגם את הגיבורים והצדיקים בעמים.
(3) יום השואה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון: יום הזיכרון לחללי מלחמה ישראליים ולנפגעי פעולות השנאה ויום העצמאות.

מקווה בפרידברג, הסה, גרמניה

1260

אחרי מות, ויקרא ט"ז:א' – י"ח:ל'. יחזקאל כ"ב:א' – ט"ז.

הפרשה אחרי מות מתארת בקפידה את טקס יום הכיפורים, מדגישה את תפקיד המקווה לטהרה ולקירבת אלוהים, מדגישה את הצורך לשמור על קדושה בחיי היומיום, ומתמקדת בנקודת המובנים של המוסר והאתיקה ביחסים מיניים.

'ויקרא ט"ז:ד
וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ
ויקרא ט"ז:כ"ד, כ"ו, כ"ח
וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם

לאחר שהוחלף בשנת 1957, ה-יודנבאד(1) של פרידברג(2) נפתח לציבור. המבנה הזה ממוקם ברובע היהודי הקודם של העיר העתיקה, ברחוב היהודים(3). חוזר לשנת 1260, זהו משל מצוין של אדריכלות גרמנית-יהודית בימי הביניים. השבעים ושניים מדרגות(4) החצובות בבזלת מובילות לבריכת מים מקוריים בעומק של 25 מטרים. פתח אוקטגונלי בכיפת הגותית מאפשר ערכה של הסמליקה, המורכבות והיופי של המבנה.

(1) יודנבאד: זוהי המילה הגרמנית למקווה. המילה "יודנבאד" מתרגמת מילולית ל-"אמבט יהודי".
(2) פרידברג: השם הגרמני הזה אומר "הַר השלום". "פרידן" משמעותו "שלום" ו-"ברג" משמעותו "הַר". הקהילה החשובה פעם נחתכה בשואה.
(3) יודנגסה: מונח גרמני המתאר ממש "סמטת היהודי.
(4) 72 מדרגות: המספר 72 מחזיק משמעות מיוחדת בקבלה, שם הוא קשור לשם המפורש. שם זה נלקח מפסוקים 19, 20 ו־21 בפרק 14 של ספר שמות, כאשר כל אחד מהם מכיל 72 אותיות. באמצעות סידור מחדש של האותיות אלו, מתקבלים 72 קבוצות של שלוש אותיות, או טריגרמים, כל אחת מהן נחשבת לשם של מלאך. כאשר השמות הללו משולבים, הם מקבלים את השם האלוהי.

הורבה, ירושלים, ישראל

המאה השנייה / 2010

שבת חול המועד פסח (שמות ל"ג:יב-ל"ד:כ"ו) – מפטיר (במדבר כ"ח:יט-כ"ח:כ"ה) – הפטרה (יחזקאל ל"ז:א-י"ד)

קריאת התורה במהלך חול המועד פסח מגלה כי האל, ברחמיו הרבים, מסלח לישראל על פשעיהם ומחדש את בריתו עימם. המפטיר מספק את ההנחיות הרטואליות לחג המצות.

יחזקאל ל"ז:א-י"ב
הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל…

בהפטרה, יחזקאל, הנביא הגלוי בבבל, רואה את חזון עמק העצמות היבשות. במסכת סנהדרין פרק ע"ב-ב של התלמוד, החכמים מפרשים את החזון הזה כמקרא שמתראה לתחית המתים בעת המשיחית. הנבואה הזו מכריזה על חזרת כל עם ישראל לארץ ישראל.

בית הכנסת החורבה, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים, ישראל, יש לו היסטוריה מרתקת. מסורת מעניקה לו היקום לימיהם של רבי יהודה הנשיא במאה ה-2. לאורך המאות, נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים. הרסו האחרון התרחש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות של ישראל, כאשר הרובע היהודי של ירושלים נפל בידי הירדנים. חיילי ממלכת האשמורת החשמונאית התפרצו את הבניין והפילו אותו לאדמה. הוא שוחזר, בין השנים 2005 ל-2010, בסגנוןו המקורי מהמאה ה-19. היום, הוא מתנשא על כיכר במרכז רובע היהודית של ירושלים.

הַגָּדָה עִם רָאשֵׁי צִפּוֹרִים, יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׂרָאֵל

המאה ה־14

מצורע, ויקרא יד:א–טו:לג.

הפרשה מתעסקת בטהרת המצורע(1), ומאשרת מחדש את ההבטחה להיכנס לארץ ישראל.

ויקרא יד:לד
כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה

שבת הגדול
שבת הגדול מזכיר פלא גדול לפני יציאת מצרים. מספר ימים, העברים קשרו כבש, אחד מעצבות הפנתאון המצרי, בלי להידחפים. מעשה זה מסמן את תחילת שחרורם.

הגדה עם ראשי ציפורים
הגדה עם ראשי ציפורים חבת הגדול מקדם את חג הפסח, שבמהלכו אנו מספרים על יציאת מצרים. כדי לחוות באופן מלא את סיפור השחרור שלנו, מה יותר טוב מספר מאויר? הגדה עם ראשי ציפורים, שנבצעה בעברית על ידי הסופר מנחם בראשית המאה ה־14, שמורה כיום במוזיאון ישראל(2); מקורה המדויק נשאר לא ידוע. אך, ייתכן שהיא מגיעה מאזור וירצבורג בבוואריה, דרום גרמניה.

(1) מצורע: המחלה הנובעת מעבירה שעשויה להשפיע על הבשר, הבגדים והקירות של אדם, ומזהה אותו כטמא. האדם שנפגע מהמצורע נקרא מצורע.
(2) הגדה עם ראשי ציפורים שהייתה בעבר בבעלותו של לודוויג מארום, עו"ד ופוליטיקאי גרמני שנרצח על ידי הנאצים במחנה קיסלאו. לאחר המלחמה, נמכר המסמך למוזיאון ישראל על ידי הרמן קאהן, פליט בישראל. בשנת 1984, אליזבת מארום־לונאו, בתו של לודוויג מארום, טענה כי המסמך נ

מקווה בבסלו, קטלוניה, ספרד

המאה ה-12

תזריע, ויקרא יב: א-יג: נט.

ויקרא יב: ו
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת …

הפסוק הזה מתייחס לטקס הטהרה אחר לידה, המשתמש במיקווה באופן משולם.

המקווה
אתר הארכיאולוגי היהודי של בבסלו, הוכר בתור מורשת תרבותית מעניין לאומי1 בשנת 2013, מכיל בתוכו בית כנסת, חצר ומקווה. עם נפח מים של 331 ליטר, המקווה מתבלט בעומקו המאפשר מילוי ישיר ממעיין המי תהום, ללא צורך בצנרת. הוא מורכב מחדר מלבני תת קרקעי מכוסה בקשת חלקה, הנגיש על ידי מדרגה של שלושים וששה מדרגות.

הקהילה של בבסלו
התקיימות קהילה יהודית בבסלו מתחילת המאה ה-13, כפי שנאמר במסמך של מלך ג'יימס הראשון של ארגון, המחייב את המקצוע של נותן ההלוואות ליהודים. בשנת 1342, רוב האוכלוסיה הייתה יהודית, אך עד שנת 1435, הקהילה נעלמה ועברה לקסטיו ד'אמפוריס ולגרנולרס.

1. BCIN, מורשת תרבותית של עניין לאומי בקטגוריה "אתר ארכיאולוגי" על ידי מחלקת התרבות של ממשלת קטלוניה