פרשת תּוֹלְדֹת
בראשית כ״ה:י״ט–כ״ח:ט – הפטרה: מלאכי א׳:א–ב׳:ז
פרשת תולדות מספרת על לידת יעקב ועשיו, מכירת הבכורה וברכת יצחק. יצחק חוזר ופותח את בארות אביו אברהם, נתקל בהתנגדות מתושבי גרר, ולבסוף חופר באר שהוא קורא לה רחובות (רְחֹבוֹת) — פעולה שמסמלת את סיום המריבות ופתיחת מרחב של שלום ושגשוג. ההפטרה ממלאכי מדגישה את המתח בין ישראל לאדום, ומזכירה את האחריות המוסרית הכרוכה בבחירה האלוקית.
בראשית כ״ו:כ״ב
וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר: כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה׳ לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ
העיר המודרנית רחובות נוסדה בשנת תר״ן (1890) על ידי חלוצים מהעלייה הראשונה א׳, שהתארגנו במסגרת אגודת מנוחה ונחלה ב׳. השם הוצע על ידי ישראל בלקינד ג׳, בהשראת הפסוק מבראשית כ״ו:כ״ב, כסמל לתקווה למרחב פתוח ופורח.
רכישת הקרקעות הראשונות נעשתה על ידי אנשי היישוב, בהם יהושע חנקין ד׳, יהודה גור (גרסובסקי) ה׳ ואהרון אליהו אייזנברג ו׳, מידי בעל קרקע ערבי-נוצרי. מראשית הדרך, הפרויקט הדגיש עצמאות כלכלית וסירב לתמיכה חיצונית, במיוחד מצד הברון רוטשילד. הכלכלה המקומית התבססה בתחילה על גידול גפנים, שקדים והדרים.
בית הכנסת אוהל שרה, שנוסד בשנת תרס״ד (1904), ניצב בלב המושבה. על חזיתו מופיעה הכתובת:ה השער לה׳ — צדיקים יבואו בו (תהילים קי״ח:כ) וכן השנה העברית שנת תרס״ד והאזרחית 1904. המבנה נבנה מתרומות התושבים ובזכות מחויבות אגודת הייסוד. הוא שימש לא רק לתפילות אלא גם להתכנסויות קהילתיות. סגנונו האדריכלי פשוט ופונקציונלי, ומשקף את צורכי ההתיישבות החקלאית החלוצית — ערכים של פשטות, רוחניות ולכידות.
א׳ העלייה הראשונה: גל הגירה יהודית לארץ ישראל בתקופה העות׳מאנית (בערך 1881–1903), בעיקר ממזרח אירופה ומתימן, שהוביל להקמת מושבות חקלאיות רבות.
ב׳ מנוחה ונחלה: אגודת מייסדי רחובות, שהוקמה בוורשה, וכללה חלוצים ששאפו לניהול עצמי ועצמאות מקומית.
ג׳ ישראל בלקינד (תרכ״א–תרפ״ט): מחנך, סופר ומייסד תנועת ביל״ו, קבוצת צעירים יהודים מרוסיה שחלמו על התיישבות יהודית בארץ ישראל. השם ביל״ו הוא ראשי תיבות מהפסוק: בית יעקב לכו ונלכה (ישעיהו ב׳:ה).
ד׳ יהושע חנקין (תרכ״ד–תש״ה): פעיל ציוני, אחראי לרוב רכישות הקרקעות הגדולות של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מכונה "אבי החקלאות המודרנית בישראל".
ה׳ יהודה גור (גרסובסקי) (תרכ״ב–תש״י): מחנך, לקסיקוגרף ומתווך קרקעות. נולד בבלארוס, עלה לארץ ישראל ב-תרמ״ז, השתתף ברכישת אדמות רחובות, פעל בתחום החינוך העברי וזכה בפרס ביאליק לספרות עברית בשנת תש״ו.
ו׳ אהרון אליהו אייזנברג (תרכ״ג–תרצ״א): דמות מרכזית בתנועת חיבת ציון, זרם פרה-ציוני שנולד בשנות התר״מ במזרח אירופה, שקרא להתיישבות יהודית מעשית בארץ ישראל באמצעות רכישת קרקעות והקמת מושבות חקלאיות.