לוח גזר

ויקהל–פקודי – שבת החודש
^{שמות ל״ה,א׳–מ׳,ל״ח — החודש: שמות י״ב,א׳–כ׳ — יחזקאל מ״ה,ט״ז–מ״ו,י״ח}

פרשיות ויקהל–פקודי מתארות את השלמת המשכן, שנבנה בהנהגת בצלאל ואהליאב. בצמוד לקריאות אלו, קריאת שבת החודש פותחת את חודש ניסן. ההפטרה המתאימה מתארת את התקנות הנוגעות לבית‑המקדש העתידי.

שמות י״ב,ב׳
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים

לוח גזר התגלה בשנת 1908 באתר תל גזר, בין ירושלים למישור החוף. זהו לוח קטן מאבן גיר, חקוק בכתב פרוטו‑כנעני או בכתב עברי קדום, שנחף בידי ר״א״ס מקאליסטר^[1]. מקובל לתארכו למאה העשירית לפנה״ס, והוא מן העדויות הקדומות ביותר לכתב עברי^[2]. המקור שמור במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול, והעתק מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.

הלוח העברי מבוסס על מערכת לוניסולארית. השנה מונה שנים‑עשר חודשים, ולשנים מעוברות מתווסף חודש שלושה‑עשר (שבע שנים במחזור שמש בן תשע‑עשרה שנה). החודשים נעים על פי מחזור הירח ומונים 29 או 30 יום^[3]. חודש ניסן (מרץ/אפריל) פותח את השנה הדתית. חודש תשרי (ספטמבר/אוקטובר) הוא החודש הראשון בשנה האזרחית. מן המאה הרביעית לספירה נשען הלוח על חישוב קבוע המיוחס להלל השני^[4], שהפסיק את קידוש החודש על‑פי ראיית מולד הירח.

^[1] רוברט אלכסנדר סטיוארט מקאליסטר (1870–1950), ארכאולוג אירי, ניהל את החפירות בתל גזר בשנים 1902–1909, מן החפירות הארכאולוגיות המדעיות הראשונות בקנה מידה גדול.
^[2] הכתב העברי הקדום הוא התפתחות מקומית של הכתב הפרוטו‑כנעני, ששימש בממלכות ישראל ויהודה עד גלות בבל. מן המאה השישית לפנה״ס ואילך הוחלף בהדרגה בכתב המרובע (ארמי אימפריאלי), שהפך לכתב העברי התקני במסורת הרבנית.
^[3] בחודשים בני שלושים יום, ראש חודש נמשך יומיים. אורך מחזור הירח הממוצע מחושב כ‑765,433 חלקים (29 יום = 751,680 חלקים; 12 שעות = 12,960 חלקים; ו‑44 דקות ו‑3⅓ שניות = 793 חלקים).
^[4] הלל השני (בערך 320–385 לספירה), נשיא אחרון של סנהדרין מתפקד, הנהיג לוח מחושב כדי להבטיח אחידות בתאריכי המועדים בתפוצות ישראל. רפורמה זו סיימה את קידוש החודש על‑פי ראיית מולד הירח.