שבועות
שמות י״ט:א–כ׳:כ״ג • במדבר כ״ח:כ״ו–ל״א • יחזקאל א׳:א–כ״ח ו־ג׳:י״ב • מגילת רות
[יום שני: דברים י״ד:כ״ב–ט״ז:י״ז • במדבר כ״ח:כ״ו–ל״א • חבקוק ב׳:כ׳–ג׳:י״ט]
נשא [1]
במדבר ד׳:כ״א–ז׳:פ״ט • שופטים י״ג:ב–כ״הה
קריאות שבועות כוללות את סיפור מתן תורה, את חזון המרכבה של יחזקאל, ואת יציאתה של רות ממואב, בואה לבית לחם והשתלבותה ההדרגתית במקום החדש.
קריאות נשא מציגות את ארגון הלויים, את טקס הסוטה (אישה החשודה בניאוף), את דיני הנזיר ואת ברכת הכוהנים. ההפטרה מבשרת על לידתו של הנזיר שמשון.
רות א׳, י״ט
וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד־בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם
היהודים הגיעו להרטפורד כבר במאה ה־19, ובמהלך שנות ה־50–60 עברו בהדרגה לעיר השכנה ווסט הרטפורד. מהגירה זו נוצר גרעין מודרן־אורתודוקסי[2] שממנו צמחה קהילת יונג ישראל[3].
עירוב חצרות[4], הנבדק מדי יום שישי, מקיף את השכונות הסובבות את בית הכנסת יונג ישראל אוף ווסט הרטפורד. הבניין, בעל אופי אדריכלי עכשווי, שוכן בסביבה שקטה ומוצלת עצים.
[1] בתפוצות, כאשר שבועות נמשך יומיים וחל ביום שישי (יום ששי), קריאת נשא נדחית בשבוע ביחס ללוח השנה שבישראל.
[2] מודרן־אורתודוקסי — זרם ביהדות האורתודוקסית בצפון אמריקה, המשלב שמירת הלכה עם מעורבות בחברה הכללית.
[3] יונג ישראל — רשת בתי כנסת אורתודוקסיים שנוסדה בארצות הברית בשנת 1912, המזוהה היסטורית עם קהילות אשכנזיות מודרן־אורתודוקסיות.
[4] העירובין:
עירוב תבשילין — מאפשר להכין לשבת ביום טוב החל ביום שישי (ביצה ט״ו:ב; שולחן ערוך, אורח חיים תקכ״ז). דרך מקוצרת: להכין שני תבשילים, לברך על העירוב, ולאכלם בשבת, רצוי בסעודה שלישית (שולחן ערוך תקכ״ז:ב, י״ב, י״ד; משנה ברורה תקכ״ז:מ״ח; כף החיים תקכ״ז:מ״ח).
עירוב חצרות — מאפשר טלטול בשבת בתוך תחום משותף מוגדר (משנה עירובין ו–ז; תלמוד בבלי עירובין ע״א–פ״ב; שולחן ערוך, אורח חיים שס״ו–ש״ע).
עירוב תחומין — קובע את גבול ההליכה סביב העיר עד אלפיים אמה (משנה עירובין ד:ג; שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ז).