וַיֵּרָא
בראשית פרק י״ח עד פרק כ״ב • מלכים ב׳ פרק ד׳
אברהם, היושב בפתח אוהלו, מבחין בשלושה אורחים. הוא רץ לקראתם ומציע להם הכנסת אורחים. בהמשך הסיפור, אברהם מתפלל להצלת סדום, שרה צוחקת לשמע הבשורה על לידת יצחק, הגר וישמעאל ניצלים במדבר, ולבסוף עקידת יצחק מסמלת את הניסיון העליון של אברהם. ההפטרה מספרת על ניסי אלישע הנביא, שמציל אלמנה מעוני ומחזיר לחיים את בנה של השונמית[1].
בראשית פרק י״ח פסוק ה׳
וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ–כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
בית חב"ד[2] קטמנדו, שהוקם בשנות ה-90, הפך למרכז יהודי סמלי. ממוקם בשכונת ת'אמל[3], הוא מארח מדי שנה אלפי מטיילים, בעיקר צעירים ישראלים לאחר שירותם הצבאי. ידוע בסדר פסח הענק שלו – הנחשב לעיתים לגדול בעולם עם למעלה מ-1,500 משתתפים – והוא הפך לסמל עולמי של הכנסת אורחים יהודית. לאורך כל השנה, הבית פתוח: סעודות שבת, שיעורי תורה, סיוע למטיילים במצוקה ותמיכה בעת משברים (רעידת האדמה ב-2015, תאונות טרקים ועוד).
[1] המונח "שונמית" מתאר אישה מהעיר שונם, השוכנת בנחלת יששכר. שתי נשים שונמיות מוזכרות בתנ"ך: אבישג, משרתת דוד המלך (מלכים א' א'–ב'), ואישה נדיבה שאירחה את אלישע הנביא (מלכים ב' ד' ו-ח').
[2] תנועת חב"ד-ליובאוויטש, שנוסדה במאה ה-18 בבלארוס על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, משלבת לימוד מעמיק עם פעילות קהילתית. כיום פועלת ביותר מ-100 מדינות עם אלפי מרכזים, ושולחת שלוחים להציע הכנסת אורחים, ארוחות, לימוד ותמיכה לכל יהודי – בכל מקום שבו הוא נמצא.
[3]שכונת ת'אמל, הלב התיירותי של קטמנדו, היא מקום מעבר שבו בית חב"ד ממלא תפקיד ייחודי: להיות עוגן רוחני וקהילתי בלב סביבה קוסמופוליטית.