שמיני עצרת שמחת תורה
דברים ל״ג, א׳–ל״ד, י״ב — בראשית א׳, א׳–ב׳, ג׳ — במדבר כ״ט, ל״ה–ל׳, א׳ — יהושע א׳, א׳–י״ח¹
פרשת וזאת הברכה חותמת את התורה. משה מברך את שבטי ישראל בטרם מותו על הר נבו, ומיד לאחר סיום הקריאה שבים אל הפסוק הראשון של ספר בראשית. בהפטרה מוסר הקב״ה ליהושע את הנהגת העם אל הארץ המובטחת ומצווה עליו להגות בתורה יומם ולילה.
דברים ל״ג, ד׳
תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב
בשנת 1942, תחת שלטון הרשויות הנאציות של פרוטקטורט בוהמיה ומוראביה, הצליחו חברים מן הקהילה היהודית בפראג, ביוזמתו של קארל שטיין², לקבל היתר לרכז במוזיאון היהודי המרכזי³ את אוצרות הקודש של בתי הכנסת שהוחרבו ברחבי המדינה. כ־1,800 ספרי תורה נרשמו במקום, ולכל אחד מהם צוין מקום מוצאו. בין השנים 1956–1959 רוכזו הספרים בבית הכנסת הישן של מִיכְלֶה⁴ שבפרברי פראג.
בשנת 1963 הציעה מדינת צ׳כוסלובקיה, באמצעות חברת ארטיה⁵, למכור את הספרים לסוחר האמנות הלונדוני אריק אסטוריק⁶. אסטוריק סיפר על כך לראלף יבלון⁷, אשר מימן את הרכישה לאחר שספרי התורה נבדקו בפראג בידי חיים אברמסקי⁸ ולאחר שניתנה הסכמתו של הרב הרולד ריינהרט⁹ מבית הכנסת וסטמינסטר.
ב־7 בפברואר 1964 פרקו שתי משאיות בקנט האוס¹⁰ 1,564 מספרי התורה הללו עבור קרן ספרי התורה לזיכרון השואה¹¹.
סופרי סת״ם בדקו את הספרים ושיקמו אותם ככל שהדבר התאפשר. הקרן משאילה אותם לבתי כנסת, לבתי ספר ולמוזיאונים. ספרי תורה כשרים משמשים לקריאה בציבור, ואילו האחרים מיועדים להוראה, להנצחה ולזיכרון. כל מוסד הסוגר את שעריו או מתמזג עם מוסד אחר מחויב להשיב את הספר שהופקד בידיו. כיום מצויים הספרים בלמעלה מ־1,300 קהילות ומוסדות, מאלסקה ועד ניו זילנד.
¹ בחוץ לארץ, לשמיני עצרת סדר קריאה משלו: דברים י״ד, כ״ב–ט״ז, י״ז (ט״ו, י״ט–ט״ז, י״ז בימי חול) — במדבר כ״ט, ל״ה–ל׳, א׳ — מלכים א׳ ח׳, נ״ד–ט׳, א׳. שמחת תורה נחוגה שם למחרת.
² קארל שטיין (1906–1961), מנהל מחלקת ענייני הכפרים של הקהילה היהודית בפראג. הוא שרד את המלחמה ושב לעבודתו במוזיאון.
³ בין אנשי צוות המוזיאון נמנה האוצר הראשי יוזף פולאק (1886–1945), היסטוריון אמנות שפעל במחתרת. הוא נעצר בידי הגסטפו באוגוסט 1944 ונעלם באושוויץ בינואר 1945. הרב והספרן טוביאס יעקובוביץ (1887–1944) והאדריכל פרנטישק זלנקה גורשו לאושוויץ בסתיו 1944 ונספו שם. היסטוריונית האמנות האנה וולאבקובה (1904–1985) שרדה את המלחמה ופתחה מחדש את המוזיאון ב־13 במאי 1945.
⁴ לאחר המלחמה השאיל המוזיאון ספרי תורה לקהילות היהודיות שהתחדשו בבוהמיה, במוראביה ובסלובקיה. רבים מהם הוחזרו אליו לאחר היעלמותן של חלק מן הקהילות הללו בתקופה הקומוניסטית.
⁵ ארטיה הייתה חברה ממשלתית צ׳כוסלובקית שבסיסה בפראג. משנת 1953 החזיקה במונופול על סחר החוץ בנכסי תרבות, וחדלה להתקיים בשנת 1990. לאחר הלאמת המוזיאון בשנת 1950 היו ספרי התורה רכוש המדינה, ולכן ניתן היה למוכרם תמורת מטבע זר שנדרש למשטר.
⁶ אריק אסטוריק (1913–1993), שנולד בשם אליהו אסטוריק בברוקלין להורים יהודים שהיגרו מרוסיה, ניהל את גלריית גרובנור וביקר תכופות בפראג לצורך רכישת יצירות אמנות. הוא חיפש ספר תורה עבור אביו כאשר הובא בידי ארטיה אל בית הכנסת במיכלה.
⁷ ראלף יבלון (1906–1984), עורך דין שהפך לאיש עסקים ולנדבן, ממייסדי קהילת וסטמינסטר. הוא סייע ברכישת קנט האוס וכיהן כנאמן הקרן עד יום מותו.
⁸ חיים אברמסקי (1916–2010), היסטוריון וביבליוגרף, מומחה לספרים ולכתבי־יד עבריים קדומים. במשך שנים רבות שימש יועץ לבית המכירות סותבי׳ס ולאחר מכן היה פרופסור ללימודי יהדות ביוניברסיטי קולג׳ לונדון. הוא היה בנו של הרב יחזקאל אברמסקי, מחבר חזון יחזקאל ודיין בבית הדין בלונדון.
⁹ הרולד ריינהרט (1891–1969) כיהן כרבה של קהילת וסטמינסטר בשנים 1957–1969.
¹⁰ קנט האוס נרכש בידי הקהילה בשנת 1960. מוזיאון הקרן, השוכן בקומה השלישית, פתוח למבקרים בתיאום מראש.
¹¹ כל ספר תורה נושא לוחית פליז ממוספרת מ־1 עד 1,564. הקרן שומרת גם את מספר המלאי המקורי מפראג, המאפשר להתחקות אחר עיר המוצא של הספר. בשנת 2017 הוחזר ספר תורה שמוצאו באולומואוץ שבמוראביה לקהילה היהודית המתחדשת בעיר. ספר תורה שאינו כשר מוצג כיום בפרלמנט הצ׳כי. הסיפור המלא מסופר בידי פיליפה ברנרד בספר Out of the Midst of the Fire.