פרשת וישלח, בראשית ל"ב ד' – ל"ו ל"ג
בפרשה זו כתוב שיעקב קונה חלקת אדמה בשכם (בראשית ל"ג, י"ט), בדיוק במקום בו הבטיח ה' לאברהם (אברהם) שארץ כנען תינתן לצאצאיו (בראשית י"ב פסוקים ו' ו-ז'). שכם היא גם מקום קבורתו של יוסף הצדיק (יהושע כ"ד ל"ב), וכן אחת מ-6 ערי המקלט (יהושע כ"א כ"א, ראה גם דברי הימים א' ו"ב). בשנת 930 לפנה"ס, כאשר נפרדה ממלכת ישראל לשתי מדינות (ממלכת שומרון1 וממלכת יהודה), הפכה שכם לבירת ממלכת שומרון (דברי הימים ב' יא,א ואילך).
הניסיונות בני מאות השנים למחוק את ההיסטוריה היהודית2 של העיר הזו היו כה מוצלחים, עד שאנשים רבים כיום מעולם לא שמעו את השם שכם (שְׁכֶם). הם מכירים רק את זה של שכם, שם שמקורו בפלאביה ניאופוליס (ביוונית: Flavia Νέο πόλης – עיר חדשה פלביה). בשנת 72, הקיסר הרומי וספסיאן, העניק את השם הזה3 לצ'קהם, כדי להרוס את הזהות היהודית4 של העיר.
1 נקראת גם הממלכה הצפונית או ממלכת ישראל.
2 ממוקמת באזור A, העיר אסורה ליהודים.
3 הקדשה לאשתו פלביה דומיטילה שמתה בשנת 69.
4 בדיוק כמו הקיסר הרומי אדריאנוס, נתן את שמה של פלסטינה לאזור כדי להעניש את היהודים על המרד שלהם בשנים 132-135. או כפי שמנסה לעשות אונסק"ו בהכחשת הזהות היהודית של מקומות מסוימים בארץ ישראל.
בראשית ל"ג י"ט
וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי -חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם–בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה.
בראשית י"ב פסוקים ו' ו-ז'
ויעבֹר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ
וירא יי אל-אברם ויאמר לזרעך אתן את-הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליי הנראה אל.
יהושע כ"ד ל"ב
וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרִים.
קָבְרוּ בִּשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם.
בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה.
יהושע כ"א כ"א
כא וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-שְׁכֶם וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ–בְּהַר אֶפְרָיִם; וְאֶת-גֶּזֶר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ.