נח
בראשית ו', ט – י"א, לב; ישעיהו נ"ד, א – נ"ה, ה (ספרדים: נ"ד, א-י)
ה' מצווה על נח לבנות תיבה כדי להציל מכליה את משפחתו ואת נציגי כל מין ומין מבעלי החיים. במשך ארבעים יום וארבעים לילה יורדים הגשמים על הארץ והמים מכסים הכול. כשהמים שוככים לבסוף, יכולה להיוולד אנושות חדשה. ה' מבטיח שמבול כזה לא יחריב עוד את הארץ, וחותם את בריתו באות הקשת בענן[1]. הנביא ישעיהו מזכיר את הברית הנצחית בין ה' לישראל כשהוא מדבר על "מי נח".
בראשית ו', יד
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר [2]
בית הכנסת אחריד נוסד במאה ה-15 בידי יהודים רומניוטים שמוצאם באוהריד שבצפון מקדוניה, והוא אחד מבתי הכנסת העתיקים באיסטנבול. הוא ממוקם בשכונה ההיסטורית בלאט, ונבנה מחדש לאחר שריפה בסוף המאה ה-17. במרכז אולם התפילה ניצבת תיבה[3] בצורת אונייה. יש לה גוף מעוגל הצבוע בצהוב ומודגש באדום, מעקה מחורר וירכתיים מוגבהים שמעליהם חופה קטנה, המזכירה את הסיפון המוגבה בירכתי אונייה.
בעת קריאת התורה עולה העולה לתורה על סיפונה של תיבה המזכירה את התיבה שהגנה על יושביה מן המבול, בין מים עליונים למים תחתונים[4]. המים המחריבים הם גם המים המחיים, והתפילה היהודית[5] הופכת אותם למקור של ברכה.
[1] למראה קשת בענן, ההלכה מורה לברך ברכה המזכירה את הברית שנכרתה עם נח: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו" (ברכות נ"ט ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים רכ"ט, א'). לעומת זאת, אסור להסתכל בקשת זמן רב, משום שהנביא יחזקאל משווה את מראיה למראה כבוד ה' (יחזקאל א', כח; חגיגה ט"ז ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים רכ"ט, א').
[2] "גֹּפֶר" (מילה יחידאית במקרא): סוג עץ שלא זוהה. המסורת מבינה אותו כעץ שרף שאינו מרקיב, כמו ארז או ברוש (רש"י; אונקלוס). המדרש קורא כאן משחק מילים עם "גופרית", ומרמז על חומר האיטום המוזכר מיד אחר כך: "וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר".
[3] המילה "תיבה" משמשת בקהילות הספרדיות לבימה שממנה קוראים בתורה. בתורה המילה מופיעה רק בשני מקרי הצלה מן המים: תיבת נח, ותיבת הגמא המשוחה בחמר ובזפת שבה הונח משה על היאור (שמות ב', ג).
[4] המים: ביום השני לבריאה מבדיל ה' בין המים העליונים למים התחתונים (בראשית א', ו-ז). בשעת המבול הכול מתהפך: "נִבְקְעוּ כׇּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (בראשית ז', יא).
[5] בכל תפילות העמידה, החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים רוח וגשם ("משיב הרוח ומוריד הגשם"). לעומת זאת, שואלים טל ומטר לברכה ("ותן טל ומטר לברכה") רק מליל ז' בחשוון בארץ ישראל, כדי לאפשר לעולי הרגל של חג הסוכות לחזור לביתם (תענית י' ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים קי"ז, א'). בשנת 2026 השאלה מתחילה כבר במוצאי שבת נח. בחוץ לארץ נוהגים לפי החישוב התלמודי של שישים יום אחרי השוויון הסתווי (תקופת תשרי), כלומר בליל 4 בדצמבר 2026.