עקב — דברים ז–יא • ישעיהו מט–נא
משה מבטיח לישראל את שפע הארץ שה׳ נותן להם, בתנאי שהעם לא ישכח, לאחר שישבע[1], שהברכה באה מן האל. לאחר תיאור עושרה של הארץ, הוא מזהיר מפני סכנת לב המתגאה בהצלחתו ושוכח את מי שהוא מקור כל הטוב. ישעיהו, בהפטרה, משיב לציון החושבת שנעזבה: «הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ?» (ישעיהו מט,טו).
דברים ח,ח
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.
בשנת 1889 הגיעו לבואנוס איירס למעלה מ־130 משפחות מפודוליה[2], שנדחקו להגירה בשל רדיפות אנטי־יהודיות, על סיפון האונייה Weser[3]. האדמות שהובטחו להן סמוך ללה־פלאטה לא היו זמינות; בעל הקרקעות פדרו פלאסיוס מכר להן אדמות בפרובינציית סנטה־פה[4]. המשפחות התיישבו שם, אך התמודדו עם טיפוס, רעב ומחסור קשה.
ב־11 בספטמבר 1891 ייסד הברון מוריס דה־הירש[5] את ה־JCA כדי לתמוך ולפתח מושבות חקלאיות יהודיות קיימות[6]. בהנהגתו הרוחנית של הרב אהרן הלוי גולדמן[7] נקרא היישוב בשם מואיסס וִילֵה[8], על שם משה רבנו שהוביל את עמו מארץ דיכוי אל ארץ מקלט.
בית הכנסת ברון הירש[9], היחיד הפעיל כיום, נבנה זמן קצר לאחר התיישבות העולים ושופץ בשנת 1927: חדרי הצד שיועדו לנשים נהרסו לטובת יציע עליון המשולב באולם המרכזי. הבימה, שנבנתה מעץ בידי המתיישבים הראשונים, מזכירה קוראל של הפמפה — סמל למפגש בין המסורת היהודית לתרבות המקומית. האוכלוסייה היהודית פחתה מאוד במהלך המאה העשרים, ורבים מצאצאי המתיישבים עברו לערים הגדולות. סיפורם הונצח בידי הסופר הארגנטיני אלברטו גרצ'ונוף בספרו Los Gauchos Judíos (1910).
הערות
[1] ברכת המזון — דברים ח,י
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת־ה׳ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. מקור הלכתי: תוספתא ברכות ו,א; ספר החינוך מצוה ת״ל
[2] פודוליה
אזור באימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), שהיה מרכז הגירה יהודית גדול בשל פוגרומים ומעשי אנטישמיות בסוף המאה ה־19.
[3] מסע האונייה Weser
המשפחות יצאו מקמניץ־פודולסק, הגיעו לברמרהפן, ומשם הפליגו על סיפון Weser. הגיעו לבואנוס איירס ב־14 באוגוסט 1889.
[4] חוזי הקרקע עם הרננדס ופלאסיוס
התוכנית הראשונה עם רפאל הרננדס נכשלה לאחר עליית מחירי הקרקע. החוזה השני עם פדרו פלאסיוס היה מקפח: מחיר הקרקע היה גבוה פי 4–10 מן המקובל, והבתים, הכלים והזרעים שהובטחו לא סופקו.
[5] מוריס דה־הירש (1831–1896)
נדבן יהודי־אירופי, ייסד את רשת המושבות היהודיות לאחר מות בנו היחיד. אשתו קלרה הקימה את בית הספר לוסיין־דה־הירש בפריז (1901). נקבר בבית העלמין מונמארטר.
[6] ה־JCA
רכשה מעל 600,000 דונם אדמות פמפה וחיזקה מושבות קיימות, ובהן מואיסס וִילֵה.
[7] הרב אהרן הלוי גולדמן (1853–1932)
הרב הראשון שהתיישב בארגנטינה באופן קבוע. תשובותיו נדפסו בשם דברי אהרן. נקבר בבית העלמין ההיסטורי של מואיסס וִילֵה.
[8] מקור השם מואיסס וִילֵה
השם קריית משה תורגם בטעות ל־«Moïse ville» ומשם ל־«Moisés Ville».
[9] המבנים הקהילתיים
ברון הירש (1920), ברנר / בית מדרש הגדול (1905), ליטואנה (1915), עובדי־הידיים / ארבטר שול (1916), הספרייה ברון הירש (1913), קדימה (1909), יאהדות (ראשית המאה ה־20), מוזיאון ההתיישבות היהודית. בית העלמין (1891) — העתיק ביותר בארגנטינה.